אז מה הבון טון כרגע? אנחנו אוהבים שוטרים? כי מצד אחד, הם חוטפים לא מעט בהתפרעויות של החרדים בבני ברק. אבל מצד שני, השוטרים האלה מחפשים מאיפה להקריץ קנסות ומתעמרים במפגינים בבלפור. אז מה נסגר? שלל סדרות המשטרה שעלו לאחרונה – "מנאייכ", "בלאקספייס" ועכשיו גם "השוטרים", שעלתה אמש (ב') בקשת, לא יעזרו לכם לגבש דעה לגבי המציאות הנוכחית אבל אולי יחדדו את תמונת המצב. המשטרה הפכה לשק החבטות של כל הגורמים המעורבים בדבר – פוליטיקאים, אזרחים וכנראה גם גורמים מגופה ובשרה שנמצאים ברמות הפיקוד העליונות במוסד המשטרתי. אם המשטרה לא מסוגלת לדברר את עצמה באופן שמעורר את האמפתיה של הציבור, בואו ניתן לטלוויזיה לעשות את זה.
מתוך "השוטרים"
(באדיבות קשת)
הפרשייה שעליה מבוססת "השוטרים" התרחשה אי אז בשנת 2006, כשהשוטרים - עד כמה שזה נשמע מוזר - לקחו את החוק לידיים. נהריה כרעה תחת עול ארגון פשיעה שהוביל העבריין מיכאל מור, והתחנה המקומית נטולת האמצעים לא רק שלא הצליחה לעצור את הפשיעה אלא סבלה מהתנכלויות של מור ולהקתו, כולל רקטה (!) שנורתה אל תוך תחנת המשטרה. בלית ברירה, המפקדים העדיפו לחכות שמור יקבל תיאבון וירגיז מישהו בקנה מידה ארצי, אבל לשוטרים בדרגים התחתונים נמאס לחיות תחת טרור ואיומים. מאחר ויחידת הבילוש נכשלה במאמצים להוכיח שמור הוא עבריין, הם החליטו להחזיר למור בשפה שהוא מבין: מטעני נפץ, כדי שיטעם קצת מהפחד שהם חווים. הניסיון לא עלה יפה, השוטרים נתפסו ונעצרו בסופו של דבר ונשפטו לשנת מאסר. בהמשך נשפט מור לשבעה חודשי מאסר בעילה כלשהי שלא קשורה לפרשה.
חומרי המציאות מהם נבנתה "השוטרים", שנקראה בתחילת דרכה "השוטרים הנוקמים", השם לו זכתה הפרשה המקורית בעיתונות, הם באמת כל מה שתסריטאי יכול לייחל לו. היוצרים, יובל יפת ורותם שמיר (תסריטאי ובמאי "פאודה"), לא הרחיקו לכת מהסיפור המקורי אלא רק הוסיפו לו פה ושם אלמנטים שיעשירו את הסיפור. התוצאה היא סדרת אקשן משטרתי מעוררת רגשית, שאמנם נשענת בכבדות על קלישאות הז'אנר אבל עדיין עושה את העבודה הודות לסיפור יוצא הדופן והגיבוי מהחיים עצמם.
צחי הלוי הוא קצין הבילוש המצטיין שמגיע לנהריה, עיר הולדתו, כדי לנקות אותה מהגרורות של מאור עזרא, עבריין על. אלי פיניש הוא חבר הילדות שלו שנשאר בעיר וגם הוא חוקר בילוש, דני שטאג, מצטיין כתמיד, כשוטר המיליטנטי שהוגה את רעיון הנקמה. שני כהן (חוזרת לתפקיד דרמטי סוף סוף) היא אשתו של הלוי, פרקליטה שמלווה את הצד המשפטי של הפרשייה ותנסה לתקוף את עזרא בבטן הרכה שלו – הכסף, קו עלילה שלא בטוח שהתרחש בסיפור המקורי. אליהם מצטרפים מאור שווייצר, שירי מימון, ריטה שוקרון ואורי גבריאל – לא באמת חשבתם שנעשה סדרה על עבריינים בלי אורי גבריאל, כן? – קאסט מכובד שלא מביך את הצופה, הדיאלוגים סבירים, נהרייה ממלאת את תפקידה כפריפרייה הפוטגנית התורנית והאקשן עובד. הצופה נע בין אמפתיה לשוטרים ורצון שיצליחו להעמיד את החוליגנים במקום ובין אי הנוחות שמעוררת הידיעה שאנחנו עוברים לטריטוריית כל דאלים גבר.
"השוטרים" מגיעה לקשת אחרי רצף של סדרות דרמה שעלו למסך, בעיקר בכאן 11. "טהרן", "שעת נעילה", "מנאייכ", "חזרות", "בלאקספייס", "הטבח", הן דוגמאות רק מהשנה האחרונה, וכולן יצרו באזז אינטנסיבי לא פחות - ואולי אפילו יותר - מסדרות הריאליטי שמציפות את לוח השידורים. דווקא הערוץ שהביא בזמנו את "בשבילה גיבורים עפים", דרמה שהצליחה להכות לא פעם ריאליטי שהוצב מולה, לקחה לעצמה הפסקה ארוכה לפני שחזרה להאמין בז'אנר כמפתה צופים. העובדה ש"השוטרים" ממוקמת כרגע בפריים טיים של קשת אולי מרמזת על עידן חדש בעולם הטלוויזיה המסחרית, או אם להיות פחות דרמטיים (חה חה), על שינוי מגמה חיובי שמסתמן.
