יצירת חיי - אלון אולארצ'יק על אורן כהן ז"ל
(צילום: ירון שרון ואורי דויודוביץ')
עשור עבר מאז מותו של רס"ר אורן כהן, ואימו לולו עדיין נרתעת מראיונות. מעולם לא רצתה להיות בפרונט ולא חיפשה את המצלמה. אבל כשאלון אולארצ'יק, אחד האמנים האהובים על אורן, הגיע לפגוש אותה ואת המשפחה, היא מתגברת על הביישנות ומיד אומרת לו: "אורן כל כך העריץ אותך". אולארצ'יק, שלא השתחרר מהמבוכה של עצם המפגש עם משפחה שכולה, אומר בצד: "הנוכחות של המוות מפחידה, אבל יש פה אנשים שצריך להסתכל להם בעיניים. בדרך לכאן דמיינתי רק עצב גדול וכאב, וחששתי שאצטרך להכיל ולכתוב שיר על זה. אבל המשפחה הזו, ובמיוחד ר', אחיו של אורן, הקלו עליי. מצאנו בקלות שפה משותפת עם הרבה הומור. זה כבר יותר התחום שלי".
בני משפחת כהן אכן מסרבים להתבוסס בזיכרונות ולשמר את היגון. הם מעדיפים שלא לדבר על התאונה הטרגית בהרי רומניה ביולי 2010, ולהתרכז בחיים. הם רוצים לזכור את אורן המצחיק והציני, שידע תמיד להגיד את הדבר הנכון, ושהתנדב במועצת התלמידים ויזם הופעות ומסיבות לחבריו. שסיים את קורס המכונאים המוטסים עוד בשירות הסדיר, וכשהציעו לו לצאת לקצונה, הוא ביקש להיות קודם כל לוחם, ורק אחר כך קצין. שוב ושוב הם אומרים - מה שחשוב זה להתרומם, למצוא דרכים אחרות לזכור את אורן, ולהמשיך.
וזאת, למרות שהתאונה ההיא הייתה כה חריגה ובלתי נשכחת. ב-26 ביולי 2010, במהלך אימון משותף לחיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הרומני, המריאו שני מסוקי יסעור מבסיס חיל האוויר בדרום-מערב רומניה. תנאי הטיסה היו קשים וערפל כבד הקשה על הראות. המסוק בו שהה אורן כמכונאי מוטס התרסק על צלע הר בקרפטים, וכל אנשי הצוות - שישה אנשי חיל האוויר ישראלים ומשקיף רומני - נספו.
רק כמה שנים לפני כן השתחרר אביו של אורן, אילן כהן, משירות קבע באותו הבסיס שבו שירת אורן. הוא איבד לא מעט חברים בעצמו, והיה מודע היטב לסכנות בשירות. אבל אורן תמיד ביטל את החשש, אמר שיש סיכוי גבוה יותר שייהרג בתאונת דרכים, ולא הייתה לו כוונה לאפשר לאיש למנוע ממנו לשרת סביב אהבתו הגדולה – הטיסה. אורן התרגש מאוד לקראת כל טיסה, אך הוא לא שאף להיות טייס. הוא אהב להיות מכונאי מוטס.
בחדר ההנצחה של הטייסת, שבו פגשו בני משפחת כהן את אולארצ'יק, תלויות עשרות תמונות של חללי היחידה. אילן נמנע מהחדר הזה במשך שנים. כשאורן בנו היה שואל אותו מדוע, ענה שהוא זוכר את כל השמות והפנים, את חבריו שנפלו, לכן לא רצה להיכנס לשם. עד שעל הקיר נוספה תמונת בנו שלו.
"יצירת חיי" - השיר של אלון אולארצ'יק על אורן כהן ז"ל
(צילום: ירון שרון ואורי דויודוביץ')
אולארצ'יק התעניין לשמוע מבני המשפחה איזה סוג של שיר הם חושבים שיכול להנציח נכון את אורן. האם שיר שמבטא כאב על אובדנו, או על כמה שמחים היו חייו. אילן לא נתן תשובה ישירה, אבל סיפר לאולארצ'יק שהיו לו לא מעט ויכוחים עם אורן על הסמיכות בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות. "אורן טען שאסור להפריד ביניהם. שצריך לקום מהשכול ולהיות שמח. היום, כאב שכול, גם אני אומר שלא צריך להפריד".
"בשנה שבה הוא נהרג הוא התראיין לקראת יום הזיכרון, והסביר שאנחנו אומנם צריכים לשמור על המורשת, אבל אנחנו חייבים להמשיך הלאה", מציינת לולו. "תמיד חשבנו שכך בדיוק הוא היה רוצה - שנזכור אותו, אבל נמשיך הלאה".
אהב רוק, מטאל ואת להקת כוורת
בקיץ 2010 תכננה המשפחה חופשה ברודוס בהרכב מלא. אורן סירב להצטרף. לראשונה, אחרי שנתיים בקבע, זכה להזדמנות להשתתף באימון מבצעי בחו"ל והוא העדיף אימון ברומניה על פני חופשה ברודוס. "לא היה אז ווייז וניווט לווייני", מספר אילן. "כשחזרנו לארץ מרודוס, התקשרתי אליו לרומניה כדי לשאול איך אני נוסע לאסף הרופא. בגלל כל הטיסות שלו הוא הכיר את כל הכבישים מלמעלה וידע תמיד לכוון אותי בנהיגה. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו. חצי שעה לאחר מכן הוא נהרג".
ר', אחיו הקטן של אורן, בחר להמשיך בדרכו והיום הוא בעצמו איש קבע בחיל האוויר, מכונאי מוטס באותה יחידה שבה שירת אחיו. הקשר שלהם היה מיוחד. הם היו החברים הכי טובים. המוזיקה חיברה ביניהם - אורן ניגן על בס ור' בגיטרה חשמלית. יחד הם הלכו להופעות, אהבו את אותן להקות רוק ומטאל, ותמיד שמרו אמונים לאהבה הישנה והטובה - להקת כוורת.
"צריך למצוא דרכים חדשות להביא את אורן לעולם", אמר ר' לאולארצ'יק. "לצערי, הוא לא השאיר אחריו הרבה. הוא לא היה נשוי ולא היו לו ילדים. אני תמיד מספר לחיילים שלי שאורן היה אדם מיוחד, והייתי רוצה שיזכרו אותו בצורה שתעלה חיוך על הפנים, ולא דמעות. השיר הזה יעזור לנו עם ההתמודדות שלנו. אני מתבונן היום בשתי הבנות שלי, ויודע שאם ירצו בעוד כמה שנים לדעת מי היה הדוד שלהן, הייתי שמח להשמיע להן את השיר עליו, לצד התמונות שלו".
"קלעת בול"
שנה של סגרים וריחוק חברתי עברה מאז המפגש הראשון בין בני המשפחה לבין אולארצ'יק. כשהמשק החל לחזור לאיטו לשגרה, נפגשו כולם שוב, הפעם בחדר ההקלטות להשמעת השיר שנכתב בהשראת סיפורו של אורן. "כשהמשפחה הגיעה, לא ידעתי באיזה מצב רוח הם יהיו", מספר אולארצ'יק, "חשבתי שהם יהיו בלחץ גדול ומזועזעים מזה שהם עכשיו צריכים להגיב לשיר שהם הסכימו שאני אכתוב להם. אני הייתי בלחץ".
רגע לפני שנלחץ הפליי, אולארצ'יק חילק בין בני המשפחה דפים עם מילות השיר. שנייה אחרי שהחל השיר להתנגן, דניאלה, אחותו של אורן, נשמה לרווחה בקול והכריזה: "יופי, זה לא שיר עצוב". המשפחה התרכזה במילים, אולארצ'יק התקשה לכבוש את רגשותיו, הפנה פניו אל נקודה עלומה, כאילו חושש שמבטו ייצטלב עם עיני ההורים. לולו פרצה בבכי, אבל כזה של התרגשות, לא של שכול. בכי של ניחומים, על כך שבנה המת מתואר בשיר בדיוק כפי שהיא זוכרת אותו, כאילו נכח בחדר לצדם. "זו תמצית חייו", היא אומרת לאולארצ'יק. "ממש קלעת בול". המוזיקאי, מצידו, מסתייג במעט: "אני מרגיש שלא כתבתי מספיק. יכולתי לכתוב עליו עוד". אולם על פי לולו - "לס איז מור".
"מרגע ששמעתי שהשיר לא קודר ולא לוקח למקומות אפלים ומתגלגל טוב על האוזן – שמחתי. זה מביא אותך למקום חיובי", אמר האח ר' בהתרגשות. "מי שישמע את השיר יזכור ממנו דברים חיוביים, ולא רק עצב. זה הדבר שהיה חשוב לנו. רצינו לזכור את אורן כמו שהוא חי".
אולארצ'יק התוודה בפני המשפחה שמצא עצמו מעורב בסיפור של אורן מעצם העובדה שגם הוא בסיסט, כשם שהיה אורן. לכן, הרשה לעצמו לקחת את השיר גם אליו, ולהוסיף לו שורה: "מה שיש בך יא אורן לא קשה לי לאהוב". אחר כך הוא מיהר להסביר: "הכוונה היא לאנשים שעושים משהו למען מישהו אחר. לא קשה לאהוב אותם. כמו הצוותים הרפואיים שתפקדו בקורונה, כמו המורים. אנשים שמעניקים לאדם אחר. לא קשה לאהוב את זה. זה מה שנשאר בי מאורן".
"בפזמון השתמשת בלשון הווה", משיב לו ר', "כתבת 'מה שיש בך', וזה מדהים בעיני, כי גם אני, שעושה בדיוק את מה שאורן עשה ומשתתף בפעילויות דומות, מרגיש שהוא איתנו. כשאתה שר בהווה, אני מרגיש את הנוכחות שלו, שהוא איתי בכל מקום, בכל צעד. אתה נתת לזה ביטוי, שאורן עדיין פה. תודה על כך. השנה הזו הייתה מורכבת, לא יכולנו ללכת לבית העלמין, ולא יכולנו לעשות את האזכרה במלאת עשור למותו, אז אני שמח שיש פה אקורד חיובי. לקחת את זה לשם והוספת לנו הרבה מתוק".
"השיר של אורן"
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
חברים מספרים שהיה חכם מאד
הצטיין במדעים ברובוטיקה ועוד
אך לא שכח לעזור לגשר
בין ילד דתי לבין ילד אחר
אם את הערכים שכחנו אז הזכרת לנו טוב
מה שיש בך יא אורן לא קשה לי לאהוב
לא משיח על שטיח לא מנהיג של המונים
רק בחור בהליקופטר
שנוסק לשחקים
מחונן וידע גם אוהב להשתובב
לטפס על עצים עם אחיו היה אוהב
בא עם חיוך בהפוך על הפוך
ונותן מעצמו לאחרים
אם את הערכים שכחנו אז הזכרת לנו טוב
מה שיש בך יא אורן לא קשה לי לאהוב
לא משיח על שטיח לא מנהיג של המונים
רק בחור בהליקופטר
שנוסק לשחקים
ההורים והאחות חברים היו לך
מבינים מקבלים את ההומור העוקצני שלך
רק אציין שעל בס הוא ניגן
זה הכלי שעליו אני מנגן
קלידים: אלעד אדר, גיטרות: דורון מזרחי, בס: אבי יפרח, תופים: גלעד שמואלי, טכנאי הקלטה ומיקס: ארז כספי, עוזרי טכנאי: אור זיגלבוים ואופק אריאוב, הפקה: גל פדה, הוקלט באולפני ברדו
בימוי: אסף קוזין, הפקה: מיכאלה חזני וערן רחמני, צילום: ירון שרון ואורי דוידוביץ', סאונד: גילי פרידמן ויהב שמש, עריכת וידאו: אורי סתו, ניהול פרויקט: נועה גליקשטיין-קרן
פורסם לראשונה: 12:17, 12.04.21
