את חיי היומיום שלה היא מעבירה בהופעות מבית אבות אחד למשנהו באורוגוואי. את השירים, כך מספרת לוסיה אבלאר, היא מקפידה לבחור לשביעות רצונם של הדיירים במקום. מבחינתה זה כלי טיפולי לכל דבר עניין.
בין בתי האבות שבהם היא מופיעה, יש אחד שמאוכלס בישראלים. שם היא מצאה בתוך תיקייה את השיר "התקווה" ולמדה אותו על בוריו על מנת לשיר אותו לדיירי המקום. היא התחברה ללחן ולמילים, ולפני כשבוע, כשהיא עלתה על הבמה בגרסה האורוגוואית של "גוט טאלנט", היא ביצעה את ההמנון הלאומי שלנו בעברית. לדיירי בית האבות היא לא סיפרה על התוכנית שלה.
התגובות לא איחרו לבוא והקטע הפך לוויראלי. הקשר שלה ליהדות ולישראל מקרי בהחלט, אבל היא הצליחה לגעת בלבבות של יהודים רבים ברחבי העולם ובישראלים בפרט, גם במרחק של אלפי קילומטרים מכאן.
"עד היום אני לא מעכלת מה קרה לי", מספרת אבלאר בריאיון ל-ynet, "הרבה אנשים מישראל ויהודים מכל העולם כתבו לי שהם התרגשו מהביצוע שלי. הם כתבו לי שהוא נגע בהם, שהם הרגישו אותו. אני חושבת שבכל יום אני מקבלת חמישים הודעות על השיר הזה. הופתעתי מעוצמת התגובות, לא האמנתי שזה מה שיעשה. השיר הזה נגע בהרבה אנשים בצורה מסוימת. שתבין, אני רק שרתי שיר ואני לא מצליחה להסביר את זה. אני רוצה להגיד לאנשים בישראל, כשאנחנו מקבלים אהבה ואנחנו חולקים אותה - זה יכול לשבור מחסומים חזקים וליצור קשרים ששום דבר לא ינצח אותם".
למה בחרת דווקא את השיר הזה?
"היו לי כמה אפשרויות ובחרתי בתקווה בסוף. הרגשתי שיש אורות שמכוונים אותי אליו. ברמה המקצועית הייתי צריכה לבחור שיר אחד שאני אוהבת ומתחברת אליו. אהבתי מאוד את המוזיקה, המלודיה. אני גם יודעת מה המשמעות של המילים".
תסבירי לי.
"אתה עושה לי מבחן? (צוחקת), אני לא מבינה מילה במילה אבל אני כן מבינה את המשמעות של השיר".
אבלאר מנצלת את השיחה כדי לפענח מילה בשיר שהיא לא מבינה. "תגיד, מה זאת המילה ליברה (חופש בספרדית)?", היא שואלת ומסבירה את השאלה, "האנשים בבית האבות לא הסבירו לי מילה במילה, וגם לא אמרתי להם שאני הולכת לתוכנית, אז לא יכולתי לשאול בדיוק. אבל חיפשתי את המילה ליברה - ואז ראיתי ווידאו של אישה יפהפייה, זמרת, בשם ריטה".
ריטה?
"כן. ראיתי סרטון שלה שרה את 'התקווה' ורציתי לדעת איזו מילה מתארת את המילה חופש - ואז רק לפי איך שהיא שרה את המילה 'חופשי', היא נאנחה במן אנחת רווחה כזאת - שישר הרגשתי שזאת המילה שמתארת את המילה חופש. ועכשיו אתה מספר לי שצדקתי!".
אבלאר מסרבת לספר בת כמה היא, "אני יודעת שאני נראית בת 23. אבל זה לא הגיל". היא מתגוררת במונטווידאו שבאורוגוואי ועתידה להתחתן בקרוב עם בן זוגה. כאמור, היא לא יהודייה ואין לה גם שום קשר יהודי במשפחתה. "אני מאמינה באהבה, שלום והרמוניה, ולוקחת את הטוב מכל הדתות הקיימות", היא אומרת.
את הקריירה המוזיקלית שלה החלה כבר בגיל 8, כשלמדה בבית ספר מוזיקלי. בבגרותה המשיכה לעסוק במוזיקה והחלה להופיע בבית אבות למחייתה.
בזכות הביצוע להמנון הלאומי של מדינת ישראל, אבלאר הצליחה להעפיל לשלב הבא בתוכנית "גוט טאלנט" אורוגוואי, וכיאה לממתמודדות בתוכנית ריאליטי היא מקפידה לשמור על סודיות על המשך בדרכה בתוכנית.
מלבד התגובות מישראל, אבלאר זכתה לתמיכה גם משגריר ישראל באורוגוואי, יועד מגן: "מדובר בבחירת שיר מפתיעה, במיוחד מאחר שהצעירה לא מהווה חלק מהקהילה היהודית. הביצוע היה מרגש ואותנטי וחשף את ההמנון הלאומי שלנו בפני קהל של עשרות אלפי צופים באורוגוואי".
