ב-2008 השתחרר דמיאן מנדר מהצבא האוסטרלי אחרי ששירת כצלף בעיראק. בדומה לרבים שיצאו משירות צבאי ממושך ואינטנסיבי, מנדר התקשה להשתלב באזרחות והוא החליט לצאת להרפתקאות ברחבי העולם. ב-2009 הוא טס לאפריקה, "כדי לחפש צרות", כדבריו. שם הוא חבר לשומרי הפארקים בזימבבואה שנלחמים בציידים ושם הוא גם מצא את ייעודו. "התחלתי את דרכי באפריקה בריצה בערבות בתקווה לצוד את הציידים. אבל אז הבנתי שלב העניין הוא דווקא הפעילים בשמורה שעושים את זה כבר עשורים ארוכים מהסיבות הנכונות", אומר מנדר בריאיון זום מביתו בהררה, בירת זימבבואה. "הצטרפתי לצבא בשביל החוויה והכסף, וגם לאפריקה הגעתי בחיפוש אחר מאבק ולא בעקבות מטרה שבשמה אוכל להיאבק. הרבה אירועים בחיים שלי סבבו אך ורק אותי, עד שאפריקה ושימור הטבע שינו אותי והחלטתי להקדיש את חיי לנושא".
אקשינגה: האמיצות – טריילר
(באדיבות ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק)
אתה יכול להצביע על הרגע שגרם לך לרצות להשתנות?
"באחד הימים ראיתי תאו אפריקנית הריונית תקועה-לכודה במלכודת. היא ניסתה להשתחרר ממנה במשך שלושה ימים גשומים, ללא הצלחה. לפני שהרדימו אותה היא הספיקה ללדת, אבל העגל יצא ללא רוח חיים. האירוע המטלטל והעצוב הזה היה אחד האירועים שדחפו אותי לכיוון הזה, לעשות משהו שהייתי צריך לעשות כבר מזמן".
בעקבות השינוי שעבר, מנדר החליט לכונן יחידה על טהרת הנשים שתאבק בציידים הלא חוקיים. הוא קרא לה אקשינגה - מילה בשפת השונה (השפה השולטת בזימבבואה) שמשמעותה האמיצות. את הרעיון ליחדה כל-נשית הוא לקח בין היתר ממאמר שקרא ב"ניו-יורק טיימס". "רבים מהפתרונות של המערב לשמירת הטבע מתקשים לקבל תמיכה ואהדה ברחבי אפריקה. צוותים שמורכבים ברובם מגברים נתקלים במכשולים בדמות שחיתות ונפוטיזם, והם בתגובה מפגינים שיכרון כוח, אגרסיביות ויהירות כלפי קהילות מקומיות. כמובן שמדובר בהכללה, אבל נדרש פתרון אלטרנטיבי. ואז קראתי מאמר על היחידות הרגליות (ריינג'רס) של הצבא האמריקני ונכתב שם שהצבא מאמן גם נשים לעמוד בחזית. זה העניק לי השראה. קראתי גם דוחות שבחנו יחידות נשים שהוקמו על ידי הצבא האמריקני על מנת להיאבק בהתקוממויות במזרח התיכון מתוך ידיעה שהאמון במנהיגים הקונבנציונליים אבד בקהילות המקומיות".
מנדר מעיד שהיוזמה של אקשינגה מציעה גישה אלטרנטיבית שמגנה על הגבולות הקולוניאלים בין הטבע לאדם. "החלטנו לנקוט בגישה חדשנית ולהשתמש בצוות שמורכב כולו מנשים על מנת לפקח על שמורה שלמה, והשינוי והפוטנציאל שראינו הדהים אותנו. הנשים מאומנות להתמודד עם כל סיטואציה שבה הן עלולות להיתקל. אנחנו עובדים עם הקהילה המקומית ולא כנגדה, לטובת האינטרס ארוך הטווח שלה".
תחילה התושבים בזימבבואה היו סקפטים ביחס לרעיון של מנדר. "כולם ציפו שהנשים יוכיחו שהן לא ראויות לתפקיד הזה, ומה שקרה במציאות היה בעצם ההפך הגמור".
איך מתבצע תהליך הגיוס? כל אחת יכולה לשרת באקשינגה?
"הקריטריון היחיד הוא הגיל, 18-35. חשוב לנו להעסיק נשים מקומיות שהיו קורבן לתקיפה מינית קשה, ניצולות התעללות, יתומות שהוריהן מתו מאיידס, אמהות חד-הוריות, רעיות שננטשו ועובדות בתעשיית המין. אנחנו עושים מיונים של 72 שעות, באמצעותם אנחנו בוחרים את הטובות ביותר, ואז אנחנו מאמנים ומכינים אותן לצאת לשטח. הנשים נקשרות מאוד לחיות עליהן הן מגינות. כשהתחלנו את התוכנית בקושי היו בעלי חיים באזור, ומאז עדרים של פילים החלו לחזור. בנוסף, ראינו ירידה של 80% בציד בלתי חוקי של פילים באזורים שבהם אקשינגה פועלות. הנשים מבינות שזה הודות להן והן רואות את החיות שמצטרפות לשמורה כאילו הן חלק מהמשפחה שלהן".
3 צפייה בגלריה
ההכשרה של נשות אקשינגה. מתוך "אקשינגה: האמיצות"
(צילום: באדיבות ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק)
וקרוב לוודאי שגם חיי הנשים משתנים.
"נכון. הן לוקחות את העתיד שלהן בידיים: הן יכולות לקנות אדמה, לבנות בתים, לסיים את התיכון, להגיע לאוניברסיטה או לאחד את המשפחות שלהן. אקשינגה זו הזדמנות לחלום".
ומה אתה למדת?
"שני דברים: הראשון, לעולם אל תפסיק לחפש עד שאתה מוצא את התשובה הנכונה. השני, לעולם אל תאמין ש'הנורמה' זו הדרך היחידה לעשות דברים. מאוד מספק אותי לראות את הטרנספורמציה האישית שחלה בנשים האלה ואיך הן שינו את החיים שלהן מקצה לקצה. מספק אותי גם לראות את אוכלוסיית בעלי החיים גדלה. באזור חדש שבו רק התחלנו לפעול כבר חזר עדר של 70 פילים מאחר והם מרגישים את הביטחון שמוצע להם איתנו".
לאור מעלליו, הרפתקאותיו, פועלו וסיפורו האישי, לא מפתיע שמנדר הפך למרואיין מבוקש ולמרצה בולט של "טד". גם אנשי נשיונל ג'יאוגרפיק לא יכלו להתעלם ממנו, ומחר (ב') יגיע לערוץ לכבוד יום האישה הבינלאומי סרט תיעודי על פועלו בשם "אקשינגה: האמיצות", אותו הפיק לא אחר מאשר הבמאי ג'יימס קמרון ("טיטניק", "אווטאר"). "ג'יימס כבר היה מעורב בסרט תיעודי אחר בו הופעתי - Gamechanger. באחת הבכורות של הסרט הזה בסאנדנס יצא לי לקשקש עם אנשים שהיו מעורבים בהפקה והם מאוד התלהבו מהסיפור של אקשינגה. הם הטיסו אותי ללוס אנג'לס כדי להיפגש עם קמרון ועם וראש העמותה שלו, Avatar Alliance Foundation, שהחלה לתמוך כלכלית בפעילותנו. כך חברנו גם לנשיונל ג'יאוגרפיק על מנת לחשוף את הסיפור שלנו בפני מיליוני צופים".
(דמיאן מנדר בהרצאה ל-TEDX)
נכון להיום האקשינגה מונה 60 לוחמות ועוד 80 שמתאמנות כעת. "אנחנו שומרים על 18 אזורים, והמטרה שלנו היא להגיע ל-20 אזורים כאלה עד 2025 ולכוח עבודה של כ-1000 נשים. האזורים הללו מסווגים כ'מקרים אבודים' מבחינת שימור הטבע ובעלי החיים שבהם, ובדרך כלל הם נעלמים והופכים לשטחי חקלאות ופיתוח התיישבות אנושית. אנחנו עושים עסקאות עם קהילות מקומיות במטרה לאפשר לאזורים הללו לשמר נופים רחבים ומסדרונות שבהם הטבע פורח. אנחנו גם מתרחבים לבוטסואנה ומסייעים לאחרים באזור וביבשת כולה לייזום פרויקטים דומים".
אז נשים בסוף הן אלה שיביאו את השינוי בעולם?
"לדעתי נשים ישנו את שימור הטבע לנצח. כבר עכשיו ניתן לראות שינוי באזורים בהם אנחנו פועלים. מבחינת שימור, מזווית כלכלית וחברתית. אני לא אומר שגברים לא יכולים לעשות את העבודה, אבל המודל שיצרנו כאן והדרך שבו אנחנו מיישמים אותו עושים את העבודה טוב יותר מכל פרויקט שבו הייתי מעורב בעבר. אנחנו חוסכים כשליש מהתקציב שבזבזנו בעבר בהגנה על הגבול עם דרום אפריקה, כי היום אנחנו לא משתמשים במסוקים ומטוסים או בנשקים צבאיים. הנשים שלנו מאומנות היטב, עם הנהגה חזקה, והן מאמינות שהעבודה שלהן היא העבודה הכי חשובה בעולם. אבל חשוב מזה: הן חלק מהקהילה של ההורים והסבים שלהן, אותה קהילה שבה הן יגדלו גם את הילדים שלהן. יש להן אינטרס אישי לשמור על האזור לטווח ארוך. הן סייעו לנו לבנות מערך הרבה יותר יעיל מסתם שרירים וכדורים, המוחלפים ביחסי אנוש".
מנדר לא מסתפק בכך - הוא מנהיג פרוייקט נוסף שמטרתו אימון, הכשרה והדרכה של מנהיגים מקומיים, כדי שיוכלו להיכנס ולתפקד בארגונים אחרים באזור ובעולם. "עד היום אימנו 44 מדריכים שמפקחים היום על 11,000 שומרי יערות שעוזרים להגן על 56 אלף קילומטרים רבועים של שטחי פרא בדרום ובמערב אפריקה".
מנדר מתכוון להישאר ביבשת השחורה ("אפריקה היא הבית שלי וגם מרכז פעילותי") וממקום מושבו הוא עושה גיחות להרצאות בעולם וקופץ לבקר במולדתו. "בשנה האחרונה ביקשו ממני להרצות בישראל, אבל מגבלות ההקורונה מנעו את בואי. אין ספק שישראל היא יעד ברשימה שלי ואני מצפה בכיליון עיניים להגיע אליכם. אגב, אחד ממקורות ההשראה הראשוניים שגרמו להפיכתי לטבעוני הייתה ההרצאה של גארי יורופסקי, מנהיג ידוע בתנועת הטבעונות בישראל. כשהגעתי לאפריקה, מצד אחד הגנתי על קבוצת חיות אחת אבל בערב אכלתי קבוצת חיות אחרת. בסופו של דבר העול שנח על המצפון שלי הפך לכל כך כבד שהפכתי לצמחוני ב-2012 וכעבור שנה לטבעוני".
המעבר לטבעונות התחולל בעקבות הכנה להרצאה של טד בבית האופרה של סידני, שעניינה צייד לא חוקי. "במהלך המחקר שעשיתי גיליתי שתעשיית הבשר היא אחת מהתעשיות שהכי מזיקות לסביבה בעולם ושהיא אחראית למותן של מאה מיליארד חיות בשנה. כחברה חפרנו לעצמנו קבר בשיניים וברעב שפיתחנו לבשר. אנשים שמעורבים בשימור הטבע בדרך כלל נכנסים לעסק משתי סיבות: כי הם אוהבים את הסביבה או כי הם אוהבים בעלי חיים ורוצים להגן עליהם, לפעמים גם וגם. והנה אני, ברוב צביעותי, עומד על הבמה ומבקש מאחרים להאמין במה שאני עצמי לא מקיים. זו הייתה החלטה קלה מאוד להפוך לטבעוני".
אתה חש בושה או אשמה בגלל שצדת בעבר?
"אני מגיע מרקע של ניצול בעלי חיים וכשאני מסתכל על העבר שלי אני חש בושה עצומה: לא עשיתי דברים נוראיים למישהו חזק שיכול לעמוד כנגדי, אלא לחיות שהיו פגיעות ולא יכלו להגן על עצמן. יותר מכך, כדי לאכול בשר - שילמתי למעשה למישהו, כדי שיעשה את מה שאני לא מוכן לעשות בעצמי - וזה מה שהכי העיק עליי. אני חושב שמי מאיתנו שחזק יותר ויכול להגן על אחרים חייב לעשות זאת. בין אם מדובר באנשים או בבעלי חיים שחלשים מאיתנו, אסור לנו לנצל את מי שלא יכול להגן על עצמו. כשנסתכל על עצמנו כחברה בעתיד נתבייש במה שנגלה ובצלקות שהשארנו".
3 צפייה בגלריה
עדרי פילים חזרו למקום. מתוך "אקשינגה: האמיצות"
(צילום: באדיבות ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק)
איך לדעתך תשנה הקורונה את העולם ואת מערכת היחסים שלנו עם הטבע?
"אין מקרה מבחן בהיסטוריה המודרנית כמו המגיפה הנוכחית, שמציג טוב יותר איך הציוויליזציה נופלת לברכיה מול דבר קטן כמו עטלף. זה מסר חזק שמזכיר לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך ולהרוס את הטבע, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתייחס לטבע כפי שאנו מתייחסים אליו היום ולחשוב שאנחנו, בני האדם, מרכז העולם. אנחנו לא מרכז העולם, אנחנו חלק ממערכת גדולה יותר - אנחנו חיים על כוכב לכת שקיים כבר 5 מיליארד שנה, מקום שבו הטבע שרד וישרוד דברים קשים בהרבה ממה שאנו מסוגלים לעשות. ככל שאנו מתקדמים וגדלים ביהירותנו, ככל שאנו הורסים את הטבע בשם מה שאנו מכנים 'קדמה', כך אנו הופכים את עצמנו לזן בסכנת הכחדה".
מנדר סבור שככל שמצבנו כיום יהיה קשה יותר - כך מוסר ההשכל יטיב עמנו בסוף. "כך נכבד יותר את הטבע ואת בעלי החיים. בעוד אנחנו מתרכזים בדיון על סגירת השווקים שבהם מוכרים בעלי חיים חיים, בפיתוח חיסונים ובתגובה בקנה מידה גלובלי, חשוב דווקא להסתכל על זה אחרת: מדובר במיליוני מתים, מליארדים שנמצאים בסגר ומשבר כלכלי שחובר למשבר גלובלי ממושך יותר ששוויו טריליוני דולרים. אם היינו מוציאים לרגע את הראש מהחול ומבינים שאם היינו משקיעים חלק מהמאמצים האלה בשימור וטיפוח הסביבה והטבע, לא היינו צריכים לנהל את השיחה הזאת בכלל".
גופו השרירי של מנדר מעוטר בשלל קעקועים. "יש לי על החזה את הכיתוב: 'למצוא ולהשמיד', בגלל מנטליות הצלף שהייתה לי. כשקעקעתי את זה הייתי בן 20 והגישה הזאת ליוותה חלק ניכר מהקריירה הצבאית שלי. היום אני 180 מעלות משם, וזה דבר טוב לדעתי. אגב, יש לי חוק חדש בנוגע לקעקועים: אם אתה מוצא משהו שאתה אוהב, תחכה שלוש שנים, ואם אתה עדיין אוהב אותו אז אפשר לקעקע אותו".
