הזמנים משתנים, זה כבר ידוע. הטכנולוגיה מתקדמת אך המאגרים הטבעיים מתדלדלים. העולם כפי שהכרנו עומד בפני קטסטרופת אקלים, איומים שונים ומשונים, מלחמות ועימותים. מאידך, נושאים שפעם היו טאבו הופכים היו לנורמה, כמו מעמד האישה, קבלת האחר וסוגיות של מגדר ושוויון. אלו שינויים בסדרי גודל משמעותיים, וכדאי לעורר עליהם דיון עם מי שיהיו פה גם אחרינו. אנחנו מורישים לילדינו עולם שדרושה עוד עבודה רבה בשביל לשמור עליו מכל הבחינות, וזו לבדה נקודה שיש לתת עליה את הדעת. ספרי ילדים רבים נופלים במלכודת הדידקטיות, ואחרים מנסים לגעת בסוגיות משמעותיות אך סובלים ממטיפנות יתר. הנה שלושה ספרים יוצאי דופן, יפים ומעוררי מחשבה, שעוסקים במקומנו בעולם, שינויים והסתגלות.

טלי מתחת לשולחן

מאת: תמר וייס-גבאי | איורים: זויה צ'רקסקי-נאדי | הוצאת כנרת | 2020
פעם בן מלך נפל לשיגעון שהוא "הינדיק" (תרנגול הודו), התיישב ערום מתחת לשולחן והתחיל לאכול פירורים ועצמות. כולם התייאשו והמלך נהיה עצוב, עד שהגיע אדם חכם, התיישב לצדו ערום, והכריז שגם הוא הינדיק. כשהתרגלו אחד לשני, החכם הציע שיתלבשו, כי גם הינדיק יכול להיות לבוש. אחר כך הציע לאכול, כי גם הינדיק יכול לאכול וכן הלאה, עד שבן המלך התרצה, יצא החוצה וכולם שמחו. זהו בקצרה "משל ההינדיק", שכתב הרבי נחמן מברסלב. בהשראתו כתבה הסופרת תמר וייס-גבאי את ספרה הנהדר "טלי מתחת לשולחן".

הסיפור מלווה את הילדה טלי במשך שבת אחת, בה היא מגיעה לבילוי משפחתי אצל סבתה, עצבנית וקוצנית כקיפודה. היא חומקת מההמולה אל מתחת לשולחן, מתעלמת מקריאות בני המשפחה לצאת ומתחילה להשתעמם וללקט פירורי חלה. השינוי מגיע כאשר בת דודתה, שירה, מצטרפת אליה מתחת לשולחן והופכת גם היא לקיפודה כמוה. האמפתיה והשיתוף משפרים את מצב רוחה, עד שהיא מחליטה לצאת מהמחבוא. בסיום העלילה מגיעה תוספת יפה למשל, בהפנמה של טלי את התהליך שעברה, כאשר היא מיישמת את השיעור שלמדה כדי לפייס את הסבתא.
גדולתו של הספר נעוצה במפגש בין הסיפור והאיורים הנפלאים של זויה צ׳רקסקי-נאדי, אמנית מוערכת ומצליחה, שיצירתה עוסקת לרוב בשאלות אקטואליות של זהות הפרט בחברה הישראלית, ובתיאור כן של ילדותה ברוסיה ועלייתה לארץ. היא נשואה לסאני נאדי, יליד ניגריה, והשניים מגדלים יחד בת. הסיפור האישי של האמנית, שסובלת מגזענות על בסיס יומיומי ויוצאת נגדה בגלוי, משתקף באיורים ומקרין חום, משפחתיות ואהבה. בסגנון ריאליסטי ורב חיות והבעה, שכבר הפך לסימן ההיכר שלה, צ'רקסקי-נאדי מציגה דמויות המבוססת על בתה ובני משפחתה (כפי שסיפרה בפייסבוק). אין כמעט ספרים ישראליים המעמידים במרכזם ילדה בעלת עור כהה, ומעבירים הווי של משפחה רבגונית באופן יומיומי. כך, בלי רעש וצלצולים, הספר משקף לנו מציאות בה יש מקום לכולם, מתחת או מעל לשולחן.
שורה לציטוט: "'די חמודה, אל תהיי קוצנית כמו קיפודה', ניסתה סבתא לחבק ולהצחיק אותה. אבל טלי רק התרגזה עוד יותר, התנערה ורקעה ברגלה".
מתאים לגילאי 7-4.

פריקי, או: איך הופיעה דינוזעורה

מאת: נורית זרחי | איורים: הלה חבקין | הוצאת הקיבוץ המאוחד | 2020
שם הספר המבריק הזה מצביע על הדמות המסתורית שתהפוך להיות הגיבורה - אם תכתבו "פריקי" בגוגל תקבלו שלל מאכלים מחיטה ירוקה, בעוד פירוש המילה "פריק" באנגלית הוא מוזר, משונה ויוצא דופן. אבל פריקי הדמות היא "דינוזעורה" - דינוזאורית זעירה, שיצר בונה הצעצועים יוחנן טוילי בבית המלאכה שלו, בהשראת ספר עתיק עם ציורים קדמוניים שקיבל בימי ילדותו. כשפריקי קמה לחיים, העניינים מסתבכים (קצת כמו "פינוקיו" פוגש את "ארנב הקטיפה") - ואם זה נשמע תמוה, זה רק משום שהעלילה שטוותה נורית זרחי לא מצייתת לשום ז׳אנר. באמתלה של ספר ילדים מתוק, זרחי מזמינה אותנו למסע מעורר מחשבה בנבכי התת מודע.
פריקי הקטנה יוצאת החוצה אל עולם זר, ומרגישה אבודה. מוצאת אותה נגה, בתו של יוחנן, המציעה שישאלו אתאביה לפשר המצב. הן מפריעות לו באמצע "כנס צעצוענים", והוא מסביר שאין דרך חזרה, ועל פריקי פשוט להתרגל למצב החדש. "'מה זה להתרגל?׳ שאלה פריקי. 'זה להרגיש שאת נמצאת במקום הנכון', אמר יוחנן טוילי". פריקי ונגה מנסות להתרגל זו לזו ולמציאות החדשה, עד למציאות הפתרון המאפשר לפריקי להרגיש שייכת. זהו ספר שופע הומור ושנינות על גילוי עצמי, התאמה, חברות ושייכות. מלאכת האיור של הלה חבקין, שכבר איירה ספרים רבים של זרחי, מלאה פרטי-פרטים המכניסים את הקורא לתוך הסיפור.
שורה לציטוט: "פריקי לא העלתה בדעתה שהיא בעצם צעצוע שהתעורר לחיים. וגם לא חשבה שהיא מפעם פעם, כי כל אחד בטוח שהזמן שלו זה הזמן האמיתי".
מתאים לגילאי 7-4 ובכלל.

משפחת המומינים - כוכב השביט מגיע

כתבה ואיירה: טובה ינסון | משבדית: דנה כספי | הוצאת כתר | 2020
עמק המומינים עומד בפני סכנה קיומית - מזג האוויר משתנה, הים נעלם באופן מסתורי, סופת אבק אפור וזרחני מעכירה את העמק ויש שמועה שכוכב שביט עומד להתנגש בכדור הארץ. מומינטרול וחברו הקטן והחששן סניף יוצאים למסע רב סכנות למצפה הכוכבים, שם אולי יגלו את מקור הבעיה. בדרך הם פוגשים חברים חדשים, אשר מוכרים לנו מהספרים האחרים בסדרה (וכמובן מסדרת האנימציה המפורסמת) - סנופקין הנווד מספר הסיפורים, הנברן הפלספן, המיולין האספן הטרחן והאחים סנורק הידען וסנורקה המקסימה. מומינטרול וסניף מתמודדים בפני אתגרים רבים, מי באומץ ומי בבכי וייאוש, ובסופו של דבר מספיקים לחזור הביתה רק בשביל לספר להורים המודאגים שאין מה לעשות -סוף העולם באמת מגיע. החבורה כולה אורזת את הבית ומסתתרת במערה עד יעבור זעם, שורדת את ההתנגשות באורח פלא ואנחנו מקבלים סוף אופטימי לספר המותח והנפלא הזה. על אף שמדובר באופן ישיר בסוף העולם, ינסון מצליחה לשזור הומור, אהבת טבע, אדם וחי ושלל דמויות חד-פעמיות, שהופכים את הקריאה לנעימה ולא מאיימת.
הספר, שכאמור מעלה סוגיות קיומיות עם גוון אפוקליפטי, נכתב על ידי ינסון בצל מלחמת העולם השנייה, ונותר רלוונטי מתמיד גם היום, עם האקלים שמשתגע, אסונות הטבע וההתחממות הגלובלית. אך לא פחות מכך, זהו גם סיפור ההתבגרות של מומינטרול, שמתאהב במהלך העלילה עד מעל הראש בסנורקה, ושל משפחת המומינים, שמקבלת אליה בברכה שלל יצורים מכל הסוגים, ולכולם נמצא מקום בבית החם.
טובה ינסון בראה את חבורת עמק המומינים במילים ובאיורים מקסימים בשחור-לבן, אשר משלימים את התמונה, אבל עדיין משאירים מקום לדמיון. על התרגום הנהדר, הקולח והמדויק אחראית דנה כספי, ששוב מגישה לנו מנפלאותיה של הספרות הנורדית.
שורה לציטוט: "'אל תפריע לי', אמר הנברן. 'רוץ לשחק! שחק כל עוד אתה יכול. בין כה וכה אנחנו לא יכולים לעשות דבר, לכן מוטב להתייחס לכל הענין בצורה פילוסופית'. 'איזה ענין?!' צעק הטרול הקטן. 'סוף העולם, כמובן'. הסביר הנברן ברוגע".
מתאים לגילאי 7 ומעלה.

מיה מיטב היא סופרת לילדים ולנוער. ספריה ראו אור בהוצאות כתר ודני ספרים.