כשמלאו לה עשר שנים, אגם רודברג נתקלה במודעת "דרושים ילדים לפרסומות" והביאה אותה לאמא שלה. זאת הייתה השנה שבה אבא שלה נפטר ואימה פנינה נותרה לפרנס לבדה ארבעה ילדים ולנהל את הרפת המשפחתית, אך לבסוף היא נתנה את הסכמתה. רודברג פצחה בסשן נסיעות מרמת צבי לעיר הגדולה - ארבעה אוטובוסים לכל כיוון. הנסיעה עלתה 50 שקלים וזה היה הסכום המדויק שהיא לקחה איתה כשהיא יצאה מהבית. "אם לא הייתי מביאה סנדוויץ' לא הייתי אוכלת באותו היום", היא סיפרה בריאיון ל"ליידי גלובס". "זאת התנהלות מאוד מחושבת והיא אופיינית לי".
הקריירה של רודברג סופתחה רשמית בשנת 2001, בפרסומת לצ'רי קוקה קולה, מוצר שירד מהמדף כמה חודשים אחרי שעלה אבל השאיר את הפרזנטורית שלו על המדף ביג טיים. היא הייתה אז בת 15 ומאז עברו במסלול המקצועי שלה - מסלול שאותו ניהלה באופן מחושב ושקול - שלל תפקידים. חלקם מוצלחים, חלקם מעוררי מחלוקת, עד שהגיעה אל חלקת גן העדן ששמה "חזרות" - הסדרה שהעניקה לה את התפקיד המוערך ביותר שלה עד כה, זה שגם העניק לה את סטמפת הקונצנזוס המיוחלת. אז מה היה לנו שם, בין קולה מתוקה מדי לבין הדמות שהעניקה לעולם את "אני נינה"? לרגל יום הולדתה ה-35, שיחול מחר (ב'), חזרנו לתפקידים הגדולים של אגם רודברג.
"אבא שחור לבן" (סרט קולנוע, 2002)
שנה לאחר אותה פרסומת, רודברג קיבלה את התפקיד המשחק הרציני הראשון שלה, שמיתג אותה דווקא כשחקנית דרמטית. מיכל בת ה-14 מתמודדת עם אביה (דן תורן), שחזר בתשובה שבע שנים קודם לכן ונעלם מחייה. את הקשר המחודש שלהם הם בונים באמצעות מכנה משותף - האהבה לשחייה. המשחק של ילדה לא מקובלת, שכמהה לאבא ומתמודדת עם אמא שלא התבגרה, עורר את התפעלות המבקרים.
"בהקרנה של הסרט כל המשפחה הגיעה לראות אותי על המסך בפעם הראשונה", סיפרה רודברג בריאיון ל"ידיעות אחרונות". "זה היה חלום שהתגשם, אבל הוא לא היה שלם. גוש דמעות עלה לי מתוך הבטן ולא יצא, כי איך אבכה? אני הרי צריכה להיות בת ,16חזקה. להוכיח שאני מתמודדת, כשכל מה שרציתי בכלל היה למות".
"אהבה מעבר לפינה" (טלנובלה, 2003-2005)
גם התפקיד הבא של רודברג, על אף שהוא התקיים בטלנובלה, הצריך ממנה השקעה נפשית לא קטנה. אל "אהבה מעבר לפינה", הטלנובלה של ערוץ 2 ששודרה מדי ערב והרימה למהדורת החדשות במשך 290 פרקים, רודברג הגיעה אחרי שהתחייבה חוזית ל"צימרים" של ערוץ 1, אבל ויתרה עליה כי הדיאלוגים של "אהבה" קסמו לה יותר. לצורך הצילומים, בהם גילמה את דמותה של הנערה שירלי ברזילי, רודברג בת ה-17 עברה לגור אצל דודה שלה בצפון תל אביב ושיננה טקסטים.
שירלי התמודדה עם נסיבות חיים לא פשוטות - היא נאנסה על ידי בן הזוג שלה, ורודברג התמודדה בגבורה עם הסצנה המאתגרת וגם עם אלו שבאו בהמשך. את המראה התמים והילדי שלה תיעלה רודברג למה שהגדירה מאוחר יותר כטראומה. "את האונס שהיה בסדרה לקראת סיום העונה בחרתי לעשות כדייט־רייפ", מפרט גל פרידמן, תסריטאי הסדרה, בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-2004. "זה לא אונס שבחורה הולכת ברחוב ועבריין תופס אותה, אלא זה אונס שהבחורה עוברת על ידי החבר שלה. רודברג, שמשחקת את הנאנסת, נראית ילדה טובה וזה נורא מזעזע להביא דווקא אותה לתוך הסצנה הזו".
גם העתיד של שירלי לא היה בדיוק דבש. בעונה שבה היא נאנסת היא גם "נופלת לסם" (כלומר, מעשנת מריחואנה), ובהמשך היא לומדת רפואה ומנהלת רומן עם גבר נשוי. "כל נישה שנגעתי בה נתנה לי משהו, גם אם היא הייתה מסחרית וטראשית", מבטיחה רודברג בריאיון ל"7 ימים". "אני לא מתנצלת שאני עושה טלנובלות. אני שחקנית והייעוד שלי הוא לבדר".
"סקצ'רס" (הפרסומת שנפסלה, 2004)
תוך כדי הצילומים ל"אהבה מעבר לפינה", גויסה רודברג לפרסומת לאופנת נוער שעוררה זעם לא קטן ואפילו נפסלה לשידור על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עד שאושרה גרסה מרוככת שלה. רודברג נראית בפרסומת כשהיא ישובה על כורסה, ברקע שומעים אותה מהגגת על נושאים כמו בליינד-דייט, מתנות ובנים, ולידה צץ נער שלבוש בכלום חוץ מבסרט מתנה, או במקרים אחרים - כשהוא כבול לכיסא או לובש קומבניזון ונעלי עקב. "רואים שם את אגם יושבת על כורסה ונוגעת בעצמה, מופיע שם נער עירום", הזדעקה דוברת הרשות השנייה וסיכמה את עילת הפסילה: "כל הסיטואציה בוטה, עם אלימות ורמיזות מיניות". רודברג, מנגד, קבעה כי "זה יצחיק ילדות בנות 12. זאת פרסומת כיפית ומלאת הומור, ורק מי שיש לו ראש מלוכלך יכול לראות בה משהו מיני. זה יותר מיני מהפרסומת של בר רפאלי שמתפשטת?".
אם זה לא מספיק, יצחק קדמן, האוטוריטה העליונה בענייני ילדים, דרש להוריד את הפרסומת גם מערוץ 24, שהיה כפוף לנוהלי הכבלים ולא לאלה של הרשות השנייה. שנתיים מאוחר יותר, כדי להשלים את הקפת המיתוג כאלילת מין, הצטלמה רודברג לשער "פנאי פלוס" כשהיא רוכנת על ארבע בבגד ים מינימלי, לרגל יום הולדתה ה-20. "אם זה עושה למישהו טוב לראות אותי ככה, יופי לו", היא הגיבה בנחרצות שנה מאוחר יותר בריאיון ל"7 ימים". "אני מקווה שזוכרים גם את הריאיון איתי. כן, יצא לי לפתוח ארונות בבסיסים בצבא ולראות פוסטרים שלי, אבל אני מעדיפה שיגידו 'נורא התרגשתי ממך בהצגה', מאשר 'את יפה ויש לך גוף טוב'".
כך או כך, זמן קצר לאחר מכן החליטה רודברג שכדי לנתב את הקריירה שלה למסלול הנכון היא לא תצטלם יותר בביקיני ובנוסף התנגדה לתיאור שלה בכתבות כ"דוגמנית". "כן דוחים אותי באודישנים כי זוכרים לי דברים מסוימים מהעבר", היא הודתה בריאיון מהשנים האחרונות. "אם פעם הייתי אומרת לעצמי שאנסה בכל זאת, היום אני מבינה שככה אותו במאי רואה את זה ואם הוא לא מספיק חכם לקחת אותי לפרויקט שלו, אז יאללה ביי".
צבא הגנה לישראל (2005)
מול הבחירה של טובי בנותינו שלא להתגייס לצה"ל, רודברג הייתה אחת הנציגות הראשונות של עולם הבידור שהבינה את החיבור החשוב בין גיוס לצבא וקריירה. היא התגייסה לתיאטרון צה"ל, עם אופציה לגל"צ במקרה שזה לא יצליח, הצטלמה במדים ועשתה יחסי ציבור טובים לצבא, שבתמורה הלך לקראתה בעניינים מקצועיים. הטייפקאסט הקודם שלה, אגב, לא הרפה ממנה גם שם - במסגרת השירות הצבאי היא הופיעה בהצגה "החייל הזה הוא אני", שבה היא מגלמת חיילת שטוענת כי נאנסה. דובר צה"ל, אגב, סירב לדבריה לאפשר לה לדבר על ההצגה או כל עניין אחר הקשור לשירות שלה בראיונות לעיתונות.
אחרי חודשים ארוכים של תיזוזים, מקלחות משותפות או מבודדות והמון מדי חאקי, רודברג השתחררה והתפנתה להגשמת חלומה הנוסף – שנתיים לימודי משחק בבית הספר של לי שטרסברג בניו יורק. כשהיא חזרה לארץ היא עברה מיד ללימודי תואר שני – שלוש שנות לימודי משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין, שבמהלכן פגשה את מי שיהפוך לארוסה ואז לארוסה לשעבר, גל אמיתי.
"השיר שלנו" (דרמה יומית, 2006-2007)
במהלך לימודי המשחק קיבלה רודברג הזדמנות להשחיז את הכישורים הנרכשים שלה על סט הדרמה היומית המצליחה "השיר שלנו", בעונות שלוש וארבע. רודברג הייתה שי ברקת, בתו של הרמטכ"ל יותם, שאותו גילם ליאור אשכנזי. תפקידה החשוב היה לאפשר לאימה, גרושתו של אשכנזי, גלית גוטמן, לחזור לזרועותיו על חשבון הרומן הסוער שהוא ניהל עם נינט, הלא היא נינט. מקומה של שי ברקת בעולם ייזכר בעיקר בזכות נשיקה לוהטת שלה עם רני אביב, הלא הוא רן דנקר, בעקבות רומן קצר שהם ניהלו במהלך הסדרה. הדמות שגילמה רודברג סימנה מפנה בקריירה שלה, בעיקר לאור העובדה שהיא לא סבלה מהטרדות מיניות כלשהן.
"הנסיכה" (טלנובלה סלולרית, 2007)
בימים ההם, תוכן סלולרי היה הדבר הזה שעשוי להיות העתיד ורודברג לקחה חלק בהיסטוריה קטנה - טלנובלה סלולרית של חברת סלקום. רודברג גילמה נערה שלמדה בפנימייה והוטרדה מינית על ידי אחד המדריכים שעזרו לה בשיעורים, האדם שסמכה עליו יותר מכל. היא ברחה לאילת והחלה לעבוד כחדרנית בבית מלון ומכאן הכל מתחיל להסתבך, בגבולות הז'אנר והמדיום. הטלנובלה, שהושקעו בה כ-100 אלף דולר, כללה 40 פרקים של שלוש דקות כל אחד ויועדה למנויי הדור השלישי של החברה.
בהמשך השתתפה רודברג בתפקידים שונים בסדרות "האלופה" (כלינור שוקיניאן, בתו של רב מקובל שניתנה לשחקן הכדורגל שוקי שוקיניאן כמנחה לאחר שחזר בתשובה, אבל בהמשך ברחה לחו"ל עם שחקן אחר), ב"חצויה" ובתפקיד עצמה ב"חצויה - הדבר האמיתי".
"פצועים בראש" (2013) ו"מתים לרגע" (2014)
קפיצת מדרגה נוספת מדרמות נוער לתפקידים מורכבים בסדרות למבוגרים ביצעה רודברג הודות לשני ליהוקים – זוהר, נערת הפיתוי ב"פצועים בראש" של גיא עמיר וחנן סביון, ודנה ריסקין, הרופאה האמביציוזית בדרמה הרפואית-פנטסטית, "מתים לרגע".
זוהר/מרגלית הייתה חברה בארגון שלקח לידיו את החוק ונקם בפושעים שהחוק קצר מלטפל בהם. היא ניסתה לנקום את רצח אחיה על ידי בחור ש- תעשו פנים מופתעות - הטריד אותה מינית. במהלך הסדרה, שבה היא מנהלת רומנים מקבילים עם שני הגיבורים, מתברר שהיא חרדית לשעבר שיצאה בשאלה בצעירותה, לאחר שנאנסה בתור נערה על ידי חבר של אביה. ב"מתים לרגע" היא גילמה כאמור את דנה ריסקין, בתו של אחד התורמים הגדולים של בית החולים, שבעקבות ההתנסות שלה בחיים-שלאחר-המוות היא זוכה ביכולת לחזות את מותם של הסובבים אותה. בשני המקרים רודברג זכתה לביקורות מחמיאות, שמוכיחות שלימודי המשחק השתלמו.
צילומי העונה השנייה של "מתים לרגע" הפכו למאתגרים במיוחד, ולא רק בגלל מופרכות העלילה. במהלך הצילומים היא נפרדה מבן זוגה, גל אמיתי, בתום מערכת יחסים בת יותר מחמש שנים. למרות הפרידה, אמיתי ורודברג נפגשו כל ערב שני בהצגה "הוא הלך בשדות" של בית ליסין, שבה כיכבו. באופן מוזר, הרוטינה הזאת חופפת לעלילה של סדרה אחרת שאולי שמעתם עליה - "חזרות".
"ענת אלימלך: הילדה הכי יפה בירושלים" (מיני-סדרה, 2020)
העשור השלישי של המאה הנוכחית הביא לכם את אגם רודברג המשופרת בפול גז. זה התחיל בפרויקט השאפתני של קשת, הדוקו-דרמה ששחזרה את סיפורה הטרגי של ענת אלימלך. הרצח של אלימלך, כוכבת צעירה ויפהפייה שהקריירה שלה עמדה בפני המראה, טלטל מדינה שלמה. כדי לבדל את עצמו מסרטי דוקו אחרים בנושא, שילבו היוצרים קטעים מתוסרטים שנועדו לסייע לצופים לדמיין את ההתרחשויות. רודברג גילמה את אלימלך והתאמצה להכניס מעט שאר רוח לתסריט הסבוני, שבעיקר כלל - לא תמיד בהצלחה - ריבים שלה ושל בן הזוג הטלוויזיני שלה, רוי מילר בתפקיד דוד אפוטה.
רודברג התכוננה לתפקיד ברצינות, כולל תחקיר מקיף עם משפחתה של אלימלך ש"פתחה את הלב, הבית ואת הדברים הכי כמוסים שהם היו יכולים להגיד לי ולתת לי, מבחינת הבגדים שלה, והתכשיטים שלה ובאיזה בושם היא הייתה משתמשת", כפי שהעידה רודברג בריאיון ל"מעריב". בנוסף, היא חשפה שגם היא הייתה במערכת יחסים אובססיבית: "הוא היה מתקשר 20 פעם בשעה, אחותי אמרה לי שהבחירה האחרונה שלי במערכת היחסים הזו תהיה אם להיקבר בשקית זבל כתומה או שקית זבל שחורה".
הביקורות התלהבו פחות ונגעו, בין היתר, לליהוק של רודברג לדמות: "הבחירה באגם לתפקיד שגויה מלכתחילה", סיכמה אריאנה מלמד ב"הארץ". "אין מצלמת HD שתוכל, אפילו בעזרת טונות של איפור, להשיב לפניה של אישה בת 33 את תום הנעורים של בת ה-16, כשכל קלוז־אפ דרמטי המלווה במוזיקה נוגה מציף שוב את בעיית הנראות". רודברג, יש לשער, התייחסה לתפקיד כאל עוד הזדמנות להשחיז את כישורי המשחק שלה ולנגוס בזמן מסך שאינו טלנובלה.
את המשכורת שלה מהסרט, אגב, היא תרמה למקלט לנשים מוכות בדרום הארץ בעקבות פוסט של אסי עזר, שתרם לארגון הנוער הגאה את משכורתו מהאירוויזיון. "הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות עם הכסף, שהוא לא שלי בכלל, וכך עשיתי", כתבה רודברג בפוסט באינסטגרם. "חשבתי הרבה אם לכתוב שתרמתי את הכסף, הרי בגילוי יש משהו לא צנוע, קצת 'שוויצרי'. אבל כמו שהמעשה של אסי חלחל בי, אני מקווה שזה יעורר השראה במישהו נוסף וגם הוא או היא יחליטו לעשות מעשה ולתרום בעצמם למטרה שנוגעת לליבם".
"אנחנו המהפכה" (סרט טלוויזיה, 2020)
על הנייר, סרט הטלוויזיה של מאור זגורי אמור היה להיראות מצוין ברזומה של רודברג. הוא כלל את כל השמות הנכונים: בנוסף לפרח המחזאות הצעיר שכבר הוכיח את עצמו עם "זגורי אימפריה", כלל הפרויקט גם את עוז זהבי ומאור שוויצר, שני שחקני עילית, וגם ציר העלילה היה סקסי – מהפכות ומחאות בישראל. בפועל, יש להניח שרודברג הייתה מעדיפה למחוק את "אנחנו המהפכה" מקורות החיים שלה.
12 צפייה בגלריה
הייתה מעדיפה למחוק אותו מקורות החיים שלה? רודברג, שוויצר וזהבי מתוך "אנחנו המהפכה"
(צילום מסך, קשת)
היא גילמה בו אישה צעירה שמגלה שהשחלות שלה עומדות להתעייף, אבל אז נקלעת לאירוע ירי בעיצומו של מצעד הגאווה. אם לקצר סיפור ארוך, היא נקלעת לערב מיני עם שני בחורים על הדשא בפארק תל אביבי, ומשם הם הופכים לגיבורי חופש ושוכרים דירה יחד. למרבה הצער, כל השנים שבילתה רודברג בלימודי משחק וגם האמביציה הנחושה שאיתה הגיעה לצילומים לא הצילו אותה מנפילה לטלפיה של העלילה המופרכת והתסריט ההזוי. מה שכן, רודברג זכתה להגשים פה את חלומה העתידי: הדמות הנמרצת שלה זכתה בשם נינה.
"חזרות" (סדרת טלוויזיה, 2020)
והנה הגענו אל היבשה הנכספת, זאת שהצליחה להוכיח לעולם שבהינתן התסריט הנכון, רודברג היא שחקנית נהדרת, רגישה לניואנסים ובעלת הומור עצמי ויכולת להפגין חולשות. על התפקיד שלה ועל הסדרה עצמה כבר נשפכו אלפי מילים. מיה גוטמן, שחקנית תיאטרון וטלוויזיה יפהפייה ונטולת צלוליטיס, מנסה בכל כוחה לקבל הכרה כשחקנית רצינית ומוכשרת. ההתכתבות בין המציאות של רודברג לזו של הדמות שגילמה העניקה לה לא מעט כלים לגלם אותה בהצלחה כזאת, אבל מה שמגיע מגיע - ומה ששלה שלה. רודברג הפתיעה והפגינה יכולות משחק מעולות, עם הופעה שאפשרה לרבבות גולשים ברחבי הרשת לזעוק "אני נינה!". אז כן, רודברג היא נינה. שחקנית שנועצת שיניים בתפקיד והולכת איתו עד הסוף.
12 צפייה בגלריה
שחקנית שנועצת שיניים בתפקיד והולכת איתו עד הסוף. רודברג ואיתי תורג'מן מתוך "חזרות"
(צילום מסך)
"אני לא פעם שואלת את עצמי, אם אבא שלי עוד היה חי, האם הייתי היום שחקנית?", סיפרה רודברג בריאיון ל"לאשה". "אולי אז לא היה לי צורך להיות שחקנית ולהוכיח כל הזמן לכל העולם. בכל פעם שאני אומרת את זה לאמא שלי, היא אומרת, 'שטויות, את היית שחקנית כבר בגן'".
