בוקר טוב, נכסים אלקטורליים שכמוכם. זהו, חוץ מכל מיני נספחים כמו הדיירים שחוזרים לנווה אילן כדי לנקות את הטינופת שהם השאירו, או ידיעות על זהבה קונה בית בקרית שמונה כי זה מה שאפשר לה הפרס הגדול - אפשר להגיד בוודאות שהעונה הזאת מאחורינו. זה אכן היה גמר מוזר. הדיירים חוו את הפור-פליי הקצר ביותר בהיסטוריה ויצאו כל אחד בתורו - מי בפיג'מה ומי בנעלי בית - אל העולם המחוסן שבחוץ. אני מודה שהיה משהו חמוד בקונספט הזה, אפילו אם הוא הריח כמו יצור כלאיים של תחתית התקציב ומותג פיג'מות. לפחות הוא שיקף נאמנה את תת המודע של רוב המעורבים בדבר - אנחנו עייפים, בואו נדלג על שלב הפיצוצים וההתרגשות המדומה ונעבור ישר לנמנום שאחרי. סיום ראוי לעונת האנטי-קליימקס. הערכתי את הנונשלנט שקארין הפגינה כשהיא ישבה מול לירון וגיא בפיג'מה, אם כי קשה לי להגיד את אותו הדבר על הצד השני - מה התירוץ של לירון ויצמן? היה לה את כל הזמן להיערך מלבושית, אבל היא זינקה אל תוך מסנן הקרינה הראשון שנקרה בדרכה ועלתה לשידור.
זה היה גמר שהילך בין הטיפות כדי לנסות ולשוות יוקרה לעונה שכבר זמן מה מתגוררת על הקרשים. מקטעי המעבר שסיכמו אותה נעדרה משום מה כמעט לחלוטין הדיירת גל גברעם (למעט אלה שסיכמו את השהות של תום, כי מה לעשות, האיש התגורר על עצם הזנב שלה, במובן הטוב של המילה!), ואם הייתם חייזרים שמגיעים לכדור הארץ כדי להצביע בבחירות ובמקרה, בלילה שלפני, צופים בגמר בטלוויזיה במלון, הייתם חושבים שיהודה היה דייר זניח שתפקידו הסתכם בלדרוך קצת על תום בתחילת העונה. סדר היציאה היה צפוי למדי - שמחתי שתום קיבל יותר קולות אוהדים מקארין, האישה שלאורך כל העונה חיפשה גברים להישען על כתפם אבל תחת שרביט הקסם של רועי עוז הפכה לסמל להעצמה נשית.
בין ג'וזי לזהבה הייתי מעדיפה את ג'וזי, מה לעשות. יש לי חולשה כזאת לאנשים נוכחים, מודה באשמה. הייתי שמחה לאהוב את זהבה אם היא הייתה מצייתת לתנאי החוזה שחתמה עליו ומגיעה לעונה. רבאק, ג'וזי נתן את הנשמה שלו על הסט של נווה אילן. נכון שהתסריט שלו היה קצת לעוס אבל הוא עשה את המיטב עם הטקסט שקיבל. הבן אדם דילג בין מחנות, התווכח, פייס, הצחיק, התאהב. בואו, האיש גסס בשידור! וכל זה לא עמד לו מול כמה מעוואלים וילד אחד, שאמא שלו הפגינה בחירה עצלנית מאוד - אם יורשה לי להעיר - ופשוט קראה לו בשם המשפחה שלה. לא הביעה דעה, לא הרימה ראש, לא העמידה להדחה. ליאור כלפון, רצית להיות האו"ם? אני מקווה שרשמת הכל, כי אני בספק אם החיים יזמנו לך בעתיד מורה כזאת להימנעות.
אבל זה בסדר, אני מבינה שאני במיעוט ומבטיחה לשוחח על כך ארוכות עם הפסיכולוגית שלי, מיד לכשתהיה לי אחת. לא בלתי סביר שמדובר בסופו של דבר בהצבעת מחאה. פתק לבן. תגובת נגד של הצופים לעונה עם הפרעת קשב. רצף שיהוקים אינסופי של ההפקה שלא הפסיקה לזרוק לתוך הבית זיקוקים, כמו טבח שמנסה בייאושו לתקן את התבשיל שרקח. אם הייתי מקבלת שקל על כל דקה שבה צפיתי בעונה הזאת על מיוט, אתם יודעים מה הייתי עושה? נכון, קונה לזהבה בית, כאילו דה. או מעבירה את כל הכסף ישירות לאמרגן החדש שלה, אייל גולן.
מה לא היה לנו שם? החוקים החדשים היו רק שם נרדף להשתוללות חסרת הרסן של ההפקה בתוך הפורמט. בזמן שהם גרו בבית המנותק במדינה, הדיירים קיבלו יותר דואר ממני. לא היה פרק שלא הביא מסר או שניים לאנשים בבית, גם לכאלה שנכנסו לפני שתי דקות. תוסיפו לזה מפלס אלימות גבוה שלא דוכא בזמן והפך על ידי ההפקה לכלי רייטינג, התשה של הדיירים עד כדי כך שהם העדיפו לנטוש את הספינה, דחיפת דיירים מסוימים לחזית עד כדי ביטול דיירים אחרים, רעיונות עגומים למשימות שהשיא היה "הגמר שלא היה" שכולו מתיחה על חשבון פאפי המסכן, ומעל לכל - עריכה שיכורה שהשאירה אצלי יותר מדי פעמים תחושה שנרדמתי על ההגה, התעוררתי, ואין לי מושג איפה אני נמצאת. למה האנשים האלה מסוכסכים? על איזה אירוע הם מדברים? מה פספסתי? זה יהיה במבחן? נשבעת שזה היה ככה כשהגעתי, מאסטרו.
אבל כל משחק שש-בש סופו להיגמר עם החיילים בחוץ. היו שלום, דיירים חביבים. לפחות את 15 דקות התהילה שלכם תוכלו לנצל בעולם צוהל שמזמין את כל המנות במסעדה נטולת הקורונה שלו, ובאביב של השקות, ראיונות טלוויזיה ואולי אפילו ניתוב הקריירה שלכם אל תוכנית הריאליטי הבאה. לדוגמאות נא לפנות ל"זוג מנצח", בקרוב על מסך הבית שלכם. בברכת חונטה חונטה חונטה, צאו להצביע ותהיו חזקים.