בדומה לספר שבהשראתו הופקה הסדרה, "ערות" שעלתה אתמול (ב') בערוץ 8 של HOT היא מקבץ מונולוגים של נשים על המיניות הנשית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהתנסויות ובסיפורים האישיים שלהן. אם בספר הנשים מופיעות בשמן המלא, כאן הן מופיעות בשם פרטי בלבד אבל בפנים חשופות. הן מדברות על חיי המין שלהן בהיבט הרגשי והפיזי, על ההשלכות של המין על הדימוי העצמי שלהן ועל הזוגיות שהן מתנהלות בה (או על היעדרה).
(באדיבות HOT8)
כפי שסיפרה בריאיון האישה שמאחורי "ערות", תמר מור סלע, המטרה הראשונית של הספר (וגם הסדרה) הייתה להבהיר שאיש לא יוכל להשתיק אותה ונשים אחרות מלדבר על המיניות וחיי המין שלהן. אני לא בטוחה שההבטחה של HOT8 ל"הצצה נדירה וראשונה מסוגה בטלוויזיה אל מיניות האשה" אכן תקפה במקרה הזה. בואו, כבר יצא לכמה נשים לדון בנושא בטלוויזיה אבל לא יזיק להרחיב קצת את היריעה.
כמו בספר, ארבעת הפרקים של הסדרה מהווים חלון הצצה מסקרן למיניות הנשית, בין אם אתה צופה גבר או את צופה אשה. החולשה של הסדרה ניכרת דווקא בסופה – למרות שרוב העדויות מעניינות למדי, הן לא מתגבשות לכדי אמירה קוהרנטית ונותרות לקט מפוזר של סיפורים. החשיבות שלהן היא בעצם היותן – מתן דחיפה משוחררת לדיבור על מיניות נשית בפנים גלויות, לא מטושטשות. הבאזז שיצר הספר היה עצום, לא בהכרח פרופורציונאלי לאיכות שלו. כאילו נשים רק חיכו לשחרור הנצרה הזה כדי לפרוק את כל התובנות, החוויות התהליכים והמצוקות שקשורים במיניות נשית.
שלושת הפרקים הראשונים נחלקים לפי טווחי גיל של עשרים שנה (בגילאי 20 עד 80) ובפרק הרביעי מתראיינים זוגות. אני מאמינה שמור סלע, שיצרה את הסדרה עם הבמאית, עדי ארבל, התאמצה להביא מגוון של סיפורים ותפיסות, אבל המרואיינות בסדרה כמו נלקחו מאותו המדף. "ערות" היא סדרה "חשובה", כנדבך נוסף בשיח שמתרחש גם מחוצה לה, כסטרטר, וככזאת היא עושה את העבודה. המרואיינות שלה כנות ורהוטות. כאשה הייתי שמחה לראות סדרה דומה דווקא עם בני המין הגברי, שהמיניות שלהם טובעת לא פחות במיתוסים ובאמונות מגבילות, רק מהצד השני של המראה. ערים?
