על קירות גלריה בן עמי הסמוכה לגן החשמל בתל אביב תלויים ומוצבים תצלומים ופסלים, והאמנות זולגת גם לבית הקפה הסמוך, קפה החשמל. "הגוף מונפש על ידי הנפש" - כותב האוצר יוחנן הרסון על תערוכת הצילום והפיסול "נפשגוף". "המוזאיקה של ראייה אישית שכל אמן מביא מרתקת אותי כאוצר וכאדם. אני נהנה לחבר את הרגעים האישיים האלה למכלול הרמוני ושיח של אמנים. זה עוזר שיש אמנים מוכשרים כמו שיש בתערוכה זו".
אחת העבודות המרגשות בתערוכה שייכת לליאור חורש, שצילם את הרקדן הפלסטיני איימן ספיה, שמותו הטראגי מטביעה במאי האחרון היכה בתדהמה את עולם המחול הישראלי. העבודה היא חלק מסדרת תצלומים שחורש העניק לה את השם "החוויה האנושית", ובתיאורה כתב: "מכרים אישיים שלי עוברים הפשטה מסממני ההיכר שלהם ונוצקים מחדש לתוך סיטואציות מבוימות בקפידה, כמעין ניצבים בתיאטרון אבסורד אנושי שממנו משתקפת חוויית קיום חמקמקה, מנוכרת ומפתיעה". מצמרר לקרוא את המילים הללו כשיודעים מה עלה בגורלו של ספיה.
עליזה שינזון, מעצבת רב-תחומית שמתמקדת בעבודה עם אור, עסקה בעבודתה Synergy באיחוד של הגוף והנפש שביחד יוצרים את החיים. "סינרגיה של ענפי סחף שהתייבשו בחופי וייטנאם, ושולבו בשביל המים כעדות לתנועת הגלים והקפאת הזמן שחלף נוכח זכרונותינו", נכתב בתיאור העבודה.
גלית שר מביעה בסדרה Confabulation את הקשר שבין תהפוכות הנפש לגוף הפיזי – ועבודותיה קיבלו משנה תוקף בימי הבידוד והמסכות. הגוף המתעטף בבד דקיק מנסה להסתיר אך נשאר חשוף, בדומה לטלטלה שעוברת עלינו בימים אלו כאשר אנו נחשפים החוצה ומצווים להתכסות. גם סדרת הצילומים Inside-Out של יעל רוזן שבה השתתפה גם אביבה אפל רוזנטל שייסדה את תיאטרון פלייבק,נטענה במשמעות חדשה בתקופת הקורונה.
הצלמת מיכל בנדק שמצלמת לרוב נשים, בחרה בתערוכה זו לחקור מיניות, נשיות וגבריות באופן מעט שונה. אחת העבודות שלה היא "עפעפיים", שאותה היא מתארת כתמונת עירום קבוצתי המציגה את הנינוחות שבעירום למרות ערבוב המינים. במבט ראשון, הסיטואציה יכולה להיראות מאוד פורנוגרפית, אולם במבט שני מורגשת נינוחות, רכות וחום.
התערוכה מוצגת בגלריה בן עמי, רחוב החשמל 12, תל אביב, בימים ג'-ה' בשעות 17:00-10:00 ובימי ו' בשעות 14:00-10:00, ותינעל ב-28 ביולי.
