"תפעיל את המצלמה", היא אומרת לאחיה מבעד לחלונית הזום. והנה היא, לואיסנה לופילטו, נטולת איפור ולבושה בקפוצ'ון אפור, כשהשיער הבלונדיני הארוך מפציע במלוא הדרו כאילו שלא עברו 15 שנה מאז שהתרוצצה על במות תל אביב בטירוף המופעים של "המורדים".
אילולא הקורונה קשה להאמין שאפשר היה להיחשף לרגע כל כך טבעי ורגיל, כזה שבלתי אפשרי כמעט לייצר כשמצלמות נמצאות בסביבה. אבל כנראה שלמצלמות בזום יש חוקים משלהם. לופילטו התיישבה על המיטה באחד משבעה חדרי השינה בביתה שבוונקובר, קנדה. לצידה יושב אחיה, דריו. גם הוא לבוש בבגדי בית.
"טוב לראות אותך שוב", היא מפצירה. "אבל מעולם לא נפגשנו", השבתי. לופילטו מחייכת, "בשבילי להגיד 'טוב לראות אותך שוב' - הכוונה היא שטוב להיות קרובה לישראל. עבורי, לדבר עם מישהו מישראל זה להיות קרובה שוב לאנשים שאני אוהבת".
לאנשים שאת אוהבת?
"כן, כן. לאנשים שאני אוהבת בישראל. בכל מקום שאני הולכת אני רואה אנשים מישראל, והם זוכרים שהייתי שם. ועכשיו לדבר עם מישהו מישראל זה מיוחד בשבילי".
קשה שלא לתהות האם המילים הכל כך חמות של הכוכבת על ישראל הן לא חנופה לקהל המקומי לקראת הצגת התיאטרון "אחים", שבה היא משתפת פעולה עם אחיה דריו. אבל ככל שהריאיון נמשך, ברור מעל לכל צל של ספק שמדובר באוהדת ישראל אמיתית. לא סתם היא בחרה בה כמדינה היחידה - פרט לארגנטינה - שבה תשודר ההצגה שלהם ב-13 בינואר.
"זו קומדיה דרמטית", היא מספרת, "שעוסקת באח ואחות שאמא שלהם עומדת למות, והם צריכים להחליט מה כל אחד יקבל ממנה בירושה. לא אכפת להם מכלום - רק ממה שהאמא תשאיר".
דריו, איך נולד הרעיון למופע משותף?
"לואיסנה בדרך כלל באה לביקורים קצרים בארגנטינה, אבל הפעם בגלל הקורונה בילינו הרבה זמן יחד ורצינו לעשות משהו משותף".
ואיך נולד הרעיון להעלות אותו רק בארגנטינה ובישראל?
לואיסנה: "בארגנטינה אנחנו כמובן מוכרים, כך שהיה ברור שנעלה עם ההצגה שם, אבל אז הגיעה שיחת טלפון מישראל. אמרתי 'למה לא? אם אנחנו לא יכולים לנסוע לישראל - לפחות שנופיע שם'. אנחנו כמובן נכסה עלויות הפקה, אבל חלק מהכסף נתרום לבתי חולים בארגנטינה. זה הרעיון בעצם, רצינו לתת משהו לאנשים וגם לעצמנו, כי אנחנו שחקנים ומתגעגעים להופיע. ההופעה הזאת לא בשביל הכסף".
"היום אני יודעת שהחיים קצרים והדבר החשוב ביותר זה המשפחה"
לופילטו (33), הנשואה כיום לזמר הקנדי המפורסם מייקל בובלה ואם לשלושת ילדיהם, נחשבה בעבר לאחת הכוכבות הזרות המפורסמות והאהובות ביותר בישראל. כבר בגיל 12 היא כיכבה בסדרה הארגנטינאית "קטנטנות" שהפכה ללהיט בישראל, ושלוש שנים לאחר מכן גילמה את מיה קולוצ'י ב"המורדים", שזכתה לגל הערצה היסטרי בקרב בני הנוער בארץ - עד כדי כך שלופילטו הגיעה עם שאר הקאסט להופעות בארץ ויחד הם מילאו פעם אחר פעם את היכל יד אליהו בעשרות אלפי צופים.
"המורדים" ירדה מהאוויר אחרי שתי עונות ו-319 פרקים, ולופילטו המשיכה לשחק בסדרות מקומיות (כאלה שלא זכו להצלחה בישראל), סרטי קולנוע והצגות תיאטרון. באחת מהן היא אף חזרה לשתף פעולה עם קמילה בורדונבה, שכיכבה לצידה ב"מורדים".
כעת, כאמור, בגלל היעדר העבודה בתקופת הקורונה, לופילטו החליטה לעשות משהו מיוזמתה - הצגה עם אחיה הבכור, דריו, שגם הוא שחקן. מבחינתה, שיתוף הפעולה איתו היה ברור מאליו הודות ליחסים החמים ביניהם, על אף המרחק - הוא מתגורר בארגנטינה והיא בקנדה. "אנחנו חברים טובים", היא מספרת, "הוא האח הגדול שלי ותמיד היה שם בשבילי, בכל פעם שהייתי צריכה אותו, לא משנה מתי התקשרתי אליו. הוא אחי וחבר שלי".
יש רגע כזה שהיה משמעותי עבורך במיוחד?
"כל הזמן. הוא כל הזמן נמצא בשבילי. אני חייבת לומר שכשהיה את האירוע הגדול המשפחה שלי תמכה בי מאוד, היה לי מזל גדול שהם היו שם. הם עזבו את הבית שלהם ובאו לחיות איתי בלוס אנג'לס, ואני לעולם לא אשכח את התמיכה שלהם. ויש גם דברים קטנים שהוא שם בשבילי. הוא אח בכור מדהים".
כשלופילטו מציינת "אירוע גדול" היא מתכוונת להתמודדות של בנה נוח עם מחלת הסרטן. לפני כשלוש שנים לופילטו נעלמה כמעט לחלוטין מעמודי הסושיאל המתוחזקים שלה והמתקדה לחלוטין בטיפול בבנה, שהיה אז בן שלוש בלבד. כעבור חצי שנה, הוא הצליח לנצח את המחלה.
"אני חושבת שכשאתה עובר רגעים קשים בחיים אתה מבין מה חשוב וממה אתה באמת צריך לדאוג. אם לפני זה הייתי מודאגת מזה שאני לא אוהבת את צבע השיער שלי, היום אני יודעת שהחיים קצרים והדבר החשוב ביותר זה המשפחה. בסוף המשפחה זה מה שנשאר, חבל לבזבז זמן על דברים אחרים".
עברת תקופה לא קלה וקיבלת חיבוק גדול מהסביבה.
"כן, מישראל ומכל העולם. בוא נגיד שלא יכולתי לצאת החוצה לרחוב בלי שאנשים יעצרו אותי כדי לחבק או להתפלל בשבילנו. האהבה שקיבלתי ברחוב זה היה דבר משמעותי מאוד עבורי. למדתי הרבה מהתקופה הזאת. אני אומרת לחברים שלי ולמשפחה שלי - 'החיים קצרים. תיהנו מהרגע. עזבו את הפלאפון, תסתכלו אחד לשנייה בעיניים'".
את מצליחה לשחרר את הפלאפון?
"כן. אני יודעת שזה קשה ואנשים חושבים שזה חשוב, אבל הדבר הכי חשוב בחיים זה המשפחה. אתה מקבל פרופורציה אחרת במקרה כזה. זה הפך אותי לאדם טוב יותר, לאישה טובה יותר, לאמא טובה יותר, ואני עדיין לומדת כל יום".
"זה שאנשים יוכלו לצפות בנו מישראל מרגש אותי"
בימים אלה, כמעט כל המשפחה נמצאת אצל לואיסנה בביתם שבוונקובר. אמא שלה עברה הליך רפואי ובעקבות הסגר בקורונה היא התקשתה למצוא טיפול רפואי הולם בארגנטינה, אז לואיסנה דאגה להטיס את אביה, אימה ואחיה אליה. "אמא שלי בסדר עכשיו", אומרת לופילטו ומנשקת את ידיה במחוות תודה ליושב במרומים. "עכשיו הם כאן כי קשה לטוס, ואין מה לעשות בארגנטינה בגלל הסגר, אז הם באו להיות עם הנכדים. אוי, סליחה", היא מתנצלת כשרעש נשמע מהחדר. "זה היה אבא שלי שניסה להוריד את המים בשירותים", היא מסבירה. אחיה, דריו אומר, "באמת אבא, זה הזמן?".
זה לא שצפוף בבית משפחת בובלה-לופילטו, כן? על פי הדיווחים בארגנטינה, יש להם שם שבעה חדרי שינה ו-15 חדרי אמבטיה, בבית ששווה 16 מיליון ליש"ט ומשתרע על פני 2.3 דונם. "אנחנו חיים יחד באותו בית, זה כיף", היא אומרת. "יש לי שלושה ילדים והם נהנים להיות ליד הדודים שלהם והסבא והסבתא שלהם".
דריו: "כשכל המשפחה יחד יש רגעים מיוחדים שאתה לא רוצה לשכוח".
לואיסנה, אני רואה שאת מאוד משפחתית. יש כוונה להרחיב את הקן המשפחתי בעוד ילדים?
"לא. לא כרגע. אם היית שואל אותי בעבר הייתי אומרת שאני רוצה עשרה ילדים, אבל זה קשה. להיות אמא זאת העבודה שאני הכי אוהבת, אבל אני חייבת לומר שיש ימים שאני הכי עייפה שיש".
איך נראית השגרה שלך?
"בימים אלה אני לא עובדת בכלל, אני עם הילדים ומטפלת בבית. בימים שבשגרה אני עובדת, וכשאתה עובד וטס ממקום למקום - אתה לא נותן תשומת לב לבית עצמו ואז אתה מגלה שאתה צריך לעבוד על הדברים, כי משהו פתאום הפסיק לעבוד. להיות אמא זה בדרך כלל חלק גדול מהיום שלי, כך שעכשיו כשיש לנו את המחזה הזה יש לנו את ההזדמנות לשחק יחד ולהמשיך עם הקריירות שלנו, זה משמח".
בלי התראה מוקדמת, לפתע מגיח לפריים מייקל בובלה ומנשק את דריו, אחיה של לואיסנה. "הולה!", הוא אומר בנימוס למצלמה, ולופילטו ממהרת לתקן: "הוא מישראל". "וואו!", משיב בובלה. "זה הוא ששלח לנו צלם פפראצי כשעשינו ירח דבש בישראל", אומרת לואיסנה בהומור. בעלה לא מתרגש במיוחד ומשיב בבדיחות הדעת: "הייתי שמן אז בירח הדבש".
אפרופו ירח הדבש שלכם בארץ, את יכולה להסביר מאיפה החיבור הכל כך חזק שלך לישראל? הרי היו כאן לא מעט שחקנים מ"המורדים" ואת היחידה שגם הגעת לכאן לירח דבש.
"ישראל זאת המדינה השנייה האהובה עליי. אני אוהבת אותה מאוד, וזה שאנשים יוכלו לצפות בנו מישראל מרגש אותי. אני לא צוחקת, אני מעריצה גדולה של ישראל. אני אוהבת את האוכל, אני אוהבת את סגנון החיים, אני אוהבת את האנשים, אתם מאוד חברותיים. ותחשוב שעכשיו אני מדברת אנגלית, אבל כשבאתי לישראל בעבר לא דיברתי אנגלית ולא הבנתי אתכם בכלל".
ובכל זאת התחברת.
"כן. אבל עכשיו כשאני מדברת אנגלית אני אוהבת אתכם יותר. אני מבינה את האישיות שלכם. שתבין, בכל פעם שאני הולכת לשופינג בקנדה או בלוס אנג'לס, הישראלים באים אליי ואומרים לי 'הנה מיה מהמורדים!'. אני אוהבת את זה ותמיד אומרת לבעלי - 'האנשים היחידים שמדברים באנגלית ומזהים אותי הם ישראלים'. אני ישר אומרת להם 'אתם מישראל!'".
יוצא לך להתעדכן בחדשות מישראל?
"לא, אבל כשכותבים עליי אני מתעדכנת. וצחוק בצד, אחרי הקורונה אני אבוא לישראל. אני אוהבת את המסעדות ואת התרבות שלכם. הייתי בירושלים ובכלל, בכל מקום שהייתי בישראל מאוד נהניתי. אני מרגישה מאוד מחוברת אליה. אני אפילו זוכרת את הפרסומת שלי, 'מוי כיף'".
את בקשר עם החברים מ"המורדים"? עם בנחמין רוחאס, קמילה בורדונובה ופליפה קולומבו?
"לא, החיים שלנו השתנו כל כך אבל לפעמים אנחנו מדברים באינסטגרם, או אם אני בארגנטינה, ואז אנחנו נפגשים במסעדה או משהו. דיברתי למשל עם בנחמין באינסטגרם על איזה סרט שהוא רוצה לעשות. לפעמים יש לנו חברים משותפים אז יוצא להיפגש ואז אנחנו תמיד נזכרים בזמנים הטובים שהיו".
איחוד זה משהו שיכול לקרות?
"אני לא יודעת, אני יכולה לומר לא, אבל החיים משוגעים אז אני לא יודעת".
אם זה תלוי רק בך, תסכימי?
"אני לא יודעת, אני אצטרך לראות איפה אהיה בחיים".
לקראת סיום, אי אפשר לראיין שני ארגנטינאים מבלי לשאול על מותו של ענק הכדורגל, דייגו מראדונה שהלך לעולמו בחודש שעבר, אבל לואיסנה מתנערת מהר. "אני אשאיר לאחי לענות על זה כי הוא המומחה בכדורגל". דריו מצידו משיב: "מראדונה היה אדיר. כשקיבלנו את ההודעה היה קשה להאמין, הוא השאיר אחריו מורשת ענקית".
לואיסנה, דיברו על היחס שלו לנשים לא פעם. איפה זה תופס אותך?
"אני כל כך עסוקה בחיי, אם תראה איזו עסוקה אני - אתה תבין. אני מחליפה חיתולים, מצחצחת שיניים לילדים, זה קשה", היא עונה בהתחמקות. "זה קשה להיות אישה טובה, להיות אמא טובה, להיות רעיה טובה, להיות אחות טובה, זה קשה".