כמו כולנו, גם מאור כהן רק מנסה לשרוד את הקורונה מבלי להשתגע יותר מדי. "מצבי בסך הכל בסדר", הוא אומר בראיון ל-ynet, "אבל התקופה הזאת, כשכל המשפחה בבית, היא מאוד אינטנסיבית. זה לא ממש קל לילדים שהם לא יכולים לפגוש חברים והם כל הזמן תקועים בבית, אבל יכול להיות יותר גרוע. כשיש לי קצת זמן אז אני הולך לאולפנון שלי וכותב ומנגן, אבל רוב הזמן אני בבית. זו הייתה שנה כל כך ארוכה והכל בה נהפך כבר לעיסה ואני כבר לא זוכר מה עשיתי", הוא צוחק.
כהן בכל זאת הצליח לצאת לא מעט מהבית במהלך הקורונה, בעיקר להופעות חצר, כשאלו התאפשרו, ולדבריו נהנה מכל רגע. "הופעות חצר הן סבבה לגמרי. התמזל מזלי ופגשתי אנשים נחמדים, לא כמו במערכון של 'ארץ נהדרת'. למזלי האנשים שהגעתי אליהם הביתה התנהגו למופת. הם משלמים הרבה כסף ופותחים את הבית שלהם, אז הגיוני שהם יתנהגו בהתאם. יש בהופעות האלו משהו הרבה יותר קליל, בלי היסטריה. הן מאוד אינטימיות, כמעט בפורמט של אחד על אחד. כשאתה מופיע במועדון לרוב אתה לא רואה את הפרצופים בקהל כי יש תאורה, וכאן אתה רואה את האנשים וזה דווקא דבר טוב שנותן עוד איזו קפיצה ברמת התקשורת בין האמן לקהל שלו".
חוץ מהופעות יש גם שיר חדש ויפה, קאבר ל-Bartender's Blues של ג'יימס טיילור, שהפך בפי כהן (שגם תרגם אותו) ל"ברמן בלוז". "הגעתי לשיר הזה דרך הביצוע של ג'ורג' ג'ונס שהכרתי בתוכנית דוקו על זמרי קאנטרי", הוא מספר, "השיר הזה קפץ לי מיד כי למרות שהוא דיכאוני, יש בו גם הומור וקלילות שאני מאוד אוהב. איך שהקשבתי לו התחלתי לתרגם אותו בראש לעצמי וניסיתי לבדוק איך זה יכול לעבוד בעברית. תמיד רציתי לכתוב שיר קאנטרי בעברית ולנסות לייבא את האווירה האמריקנית הזאת לכאן, אז התחלתי משיר קטן שאפשר להעביר אותו יחסית בקלות, בלי לעשות סביבו יותר מדי רעש".
מאור כהן "ברמן בלוז"
השיר הוקלט עם חברי ויגן פרנדלי (גבע אלון, עמיר "ג'נגו" רוסיאנו ואסף רייס) באותו הזמן שהקליטו יחד את השיר הרוקנרולי "לא נגמר" שיצא לפני מספר חודשים. "'ברמן בלוז' הוא בעצם הבי סייד שלו", צוחק כהן וממשיך, "הקלטנו את השיר בלייב ולשמחתי לא הייתי צריך לעשות יותר מדי באולפן. גבע אלון ממש שוחה בז'אנר הזה והוא גם הביא את אחיו עידן שמנגן פה מפוחית, אז פשוט ישבתי בצד ונהניתי. זה היה כל כך טוב שאנחנו מתכננים עוד פגישה באולפן, כי חבל לא לעשות את זה עוד פעם. אני מנסה להקליט כמה שיותר שירים".
זו גם סוג של תמיכה מרחוק בברים שנסגרו?
"זה באמת יצא מאוד מתאים לאווירה הכללית. אני כבר מתגעגע לשבת שוב על הבר ולשתות בירה לפני ההופעה".
אווירת הקאנטרי והסופט-רוק של טיילור נשמרה היטב בגרסה החדשה של כהן, והיא דוגמה נוספת לדרך שבה הוא זורח כשהוא מטפל בחומרים משנות ה-70, כמו למשל באלבום הבכורה שלו "טוב לנו ביחד", שהושפע מהסאונד של אותה התקופה, או בקאבר הנהדר שהקליט ל"שיר של יום חולין" של אילנית לפני מספר שנים. "זו תקופה שאני מאוד אוהב במוזיקה, זו התקופה שבה נולדתי, אז זה קצת כמו לשחות במי שפיר עבורי".
"התברכנו במדינה סאטירית לגמרי"
כבר כמעט 30 שנה שכהן, 46, הוא חלק מרכזי מהרוק הישראלי. הוא החל את דרכו בזקני צפת, בהמשך חבר לדן תורן, פיטר רוט, עמיר "ג'נגו" רוסיאנו ואחרים לסופר-גרופ הזבובים, ולצד קריירת הסולו המצליחה שלו הוא חזר בהמשך לשתף פעולה עם כמה מחבריו הוותיקים בהרכבים הבליינים, צמד ראות עם רע מוכיח ובישראלים/פעולה/סקס.
כחלק מפרץ היצירה המחודש של כהן בחודשים האחרונים יצא גם השיר "שוב להתאהב" שבו הוא משתף פעולה עם פיטר רוט ואבנר גדסי. "כשהשמעתי את השיר לפיטר הוא לא כך התאים, אז פיטר שינה אותו ושיפר את הטקסט והלחן, והוא גם זה שיצר את הקשר עם אבנר. זה כבוד גדול עבורי שהוא שר שיר שאני קשור אליו". עוד לפניהם הספיק כהן להקליט ביחד עם חברי המפשעות קאבר ל"גולם" של הקליק (הלהקה שאני הכי אוהב", אומר כהן) ואת "למה?" עם קרולינה ובום פם מתוך האלבום המתקרב "כוכב הילדים". "כשאתה בהופעות הראש פחות שקט כדי ליצור ולכתוב חומרים חדשים. העבודה המיניאטורית שיש בהקלטות מצריכה ממך שקט", הוא אומר, "השקט הזה הפך בתקופת הקורונה לחרדה, אבל נוצר זמן לאנשים לפרויקטים שונים. על חלק מהדברים התחלנו לעבוד עוד לפני הקורונה, ועכשיו נוצר זמן טוב להשלים את הדברים האלו. יש לי כרגע כמה אלבומים על הפרק. אני מאוד אוהב את הפורמט הזה וממש לא חושב שהוא מת. נכון שזה לא גדול כמו שזה היה בסבנטיז, אבל אנשים חוזרים לזה".
אנחנו כבר כמעט שנה לתוך הקורונה ואין שום עזרה אמיתית לענף התרבות. יש לך הסבר לזה?
"כל כך הרבה תחומים נמצאים בבעיה כרגע, ככה שזה לא נוגע רק לתרבות. הבעיה הגדולה בעיני היא שאין דוגמה אישית מהאנשים שלמעלה, ואחרי זה הם עוד מתלוננים שהאזרחים לא מתייחסים ברצינות להנחיות - כשהם לא מספיק רציניים בעצמם. יש תחושה של לא פייר - שאת זה פותחים ואת ההוא לא. אנשים עשו התאמות למצב, ואז מגיעים וסוגרים להם את האפשרות לפתוח ולהתקיים בזמן שפותחים טיסות. זה מאוד מתסכל. מעבר לכסף, אנשים רוצים יחס ויחס שווה".
הלכת להפגנות? נראה שלא מספיק אמנים מעזים לצאת למחאה.
"לא יצא לי ללכת להפגנות הגדולות כי זה הרגיש לי קצת מוזר להתאגד, אבל כן הייתי באיזה גשר קטן ליד הבית. מה שהכי צורם לי במצב, זה חוסר השוויון וחוסר הדוגמה האישית. אנשים היו מוכנים לסבול הרבה יותר אם הם היו יודעים שכולם ביחד בזה באמת, ולא מערבבים פוליטיקה. הכי גרוע זה שהפוליטיקאים מאשימים את האזרחים. ברגע שלמעלה כולם יהיו בסדר - אז גם האזרחים יהיו בסדר".
והנה שאול מזרחי הודיע שבשבוע הבא הוא פותח מחדש את מועדון הבארבי. תקבע שם הופעה?
"אני יודע שיש דיבורים על חזרה להופעות אבל כרגע הכל די בערבון מוגבל. אנחנו רק בשלב הרחשושים. אני לא חושב שאלך להתנגח בחוק ואעשה הופעה דווקא עכשיו. לא אוסיף עץ למדורה".
מתגעגע ל"ארץ נהדרת"? יוצא לך לראות את התוכנית? גם "גב האומה" די חסרה בתקופת בחירות.
"אני מתגעגע קצת לאנשים. הצטלמתי לאחרונה למשהו שלא קשור לסאטירה, ל'האחיין של בנץ', קומדיית נוער פרועה שתעלה בקרוב בכאן חינוכית. אני מאוד אשמח אם 'גב האומה' יחזרו, מאוד נהניתי שם. ואין מה לדאוג, אף פעם לא חסרים חומרים לצחוק עליהם, התברכנו במדינה סאטירית לגמרי".
אתה עושה גם לא מעט פרסומות. אתה גם נהנה מזה או שזה בעיקר לפרנסה?
"אני מאוד נהנה כי אלו הפקות נורא מדויקות. בשביל 30 שניות אתה עובד המון ויש משהו כיפי בתהליך הזה, של גם למכור את המוצר וגם להצחיק בדרך".
כהן הוא מהבודדים בארץ שמשלב בין צחוק לרוק, ואפילו מריץ מופע סטנדאפ מוזיקלי. ובעיקר הוא לא מבין למה המוזיקה בארץ מתעקשת להיות כל כך רצינית. "המוזיקה פה התחילה ממקום לאומי יותר, היא ביקשה לנחם ולאחד והייתה מאוד פונקציונלית. לקח קצת זמן להפריד בין הדברים, ועם השנים התקדמנו ויש יותר הומור. במוזיקה הים-תיכונית, למשל, יש המון הומור וקלילות. הומור מאוד חשוב למוזיקה, גם 'סרג'נט פפר' של הביטלס הוא תקליט מצחיק".
בשנה הבאה יחגגו יום הולדת 30 לאלבום הבכורה הפרוע של זקני צפת, וכהן לא פוסל איחוד. "ברגע שהיו הופעות והדבר יתאפשר אני מאוד אשמח", הוא מודה, "כשעשינו את האלבום האחרון שלנו לפני כמה שנים זה היה כיף לא נורמלי. אני תמיד אשמח לחזור ולנגן עם האנשים האלו". עד אז, אלבומה השני של הלהקה, "זקני צפת 2", שכלל את הלהיטים "שישי שבת", "השכן" ו"רק אל תלכי", ייצא בקרוב לראשונה על גבי תקליט ויניל. את אלבום הסולו של כהן, שיצא ב-1999 על גבי הפורמט ומכירו נסק מאז בשוק, אין כרגע כוונה להוציא מחדש. "יש לי שני עותקים ממנו בבית ואני מחכה שהמחיר שלהם יעלה עוד קצת", הוא צוחק, "אבל זה באמת מאוד מחמם את הלב שאנשים מוכנים לשלם 500 שקל על אלבום שלך".
אתה כבר יכול לדמיין את ההופעה הראשונה מול הקהל ביום שאחרי הקורונה?
"זה ייקח עוד זמן לצערי, ולא יפתחו את הכל במכה כדי שלא לחזור על אותה טעות כמו בפעם הקודמת. אני אסתפק ב-100 אנשים כרגע. אני מדמיין את עצמי מלקק את הקהל, זה יהיה יותר כמו חמאם מאשר הופעה".
