בזכות ההשתללות "אתם פאקינג גמורים" חזר בחודש שעבר טום קרוז לכותרות. הכוכב ההוליוודי שאיבד שליטה במהלך צילומי "משימה בלתי אפשרית 7", תקף בזעם, בעודו משתמש בקללות ובאיומי פיטורים, את עובדי ההפקה, שלא צייתו להנחיות הקורונה. ההקלטה של הצרחות דלפה לרשת, הפכה לוויראלית ואף הגיעה למהדורות החדשות. עוד הוכחה למעמדו הנישא של קרוז בצמרת הסלבריטאות.
הפרשה הזאת לא הפתיעה את רג'יס רושייה, שביים לאחרונה את הסרט התיעודי "טום קרוז, צעיר לנצח" שישודר ביום שני הקרוב ב-HOT8 וב-HOTVOD. "ההתפרצות הזאת היא מאוד טום קרוזית", אומר רושייה בריאיון זום שנערך עם הבמאי הצרפתי. "בשנים האחרונות הוא הפך לחולה שליטה. מאחר וקרוז הוא המפיק של 'משימה בלתי אפשרית 7' זה טבעי שהוא חרד לגורל ההפקה".
רושייה סבור שקרוז רואה בעצמו את מי שמחייה את הוליווד חרף הקורונה. "הוא אחד מהבודדים שאמר: 'אני רוצה להמשיך ולצלם - לא משנה במה זה יהיה כרוך'. אז אני מבין את הלחץ שלו ולמה הוא רתח. 50 אחוז מהאנשים אמרו: 'הוא צודק! ממש חשוב לשמור על בטיחות בסט והוא מנסה לגרום לתעשייה להתאים את עצמה למגפה, וזה ראוי להערכה'. אם הוא יצליח זה אומר שהוליווד תוכל לעשות שוב סרטים. כולם מחכים לראות האם זה יצליח, ואם לא יהיה שום מקרה הדבקה - השיטה שלו תהפך למודל. אבל 50% האחרים אמרו: 'מי הוא חושב שהוא? הוא אגו מניאק וצריך לעצור אותו'. אבל קרוז צודק, הוא מספק מקומות עבודה. מבחינתו יותר קל לא לצלם בתקופה הזאת - הוא מולטי מיליונר, הוא יכול להרשות את זה לעצמו. ועדיין, הוא החליט ללכת על הצילומים. יש בסיפור הזה הרבה מתחת לפני השטח: לדעתי הוא מרגיש שהוא חייב לעשות עכשיו את 'משימה בלתי אפשרית 7 ו-8' בגלל שעוד שנה אולי הוא יהיה כבר מבוגר מדי לבצע את הפעלולים המטורפים בעצמו. האם בגיל 65 הוא יוכל לעשות את כל זה? אני לא בטוח".
טום קרוז מבצע פעלול ונפצע
עניין הגיל ניצב במרכז הסרט בעזרת קטעים מלהיטיו הגדולים ומראיונות שקרוז העניק בעבר. רושייה מנסה לפצח את חידת קרוז והוא משתמש בדימוי של דוריאן גריי כדי לאבחן את הכוכב, שיחגוג בשנה הבאה יום הולדת 60. כזכור, גיבור "תמונתו של דוריאן גריי', ספרו של אוסקר ויילד מ-1891, היה צעיר הדוניסט, נטול מוסר, מרהיב ומצודד המוכר את נשמתו תמורת יופי נצחי ונעורי עד. "כבר לפני למעלה מ-20 השנה הוא בחר במודע לשחק דמויות חסרות גיל. הוא גם נראה מאוד צעיר ולא מתבגר בקצב הזהה לשחקן ההוליוודי הממוצע. כשאתה משווה כיום בינו לבין הקאסט של 'אהבה בשחקים', סרט שעשה ב-1986, אתה מבין כמה הם התבגרו והוא עדיין נראה נהדר. בחרתי באנלוגיה בין טום קרוז לדוריאן גריי, בגלל שזו מטאפורה טובה למקומו של השחקן בחברה ולמשמעות הגיל 60 בהוליווד של היום. זו בחירה מודעת שטום קרוז עשה - הוא החליט לגלם דמויות חסרות גיל לפני מעל 20 שנה".
דוריאן גריי מכר את נשמתו לשטן. אתה חושב שכך עשה גם קרוז?
"הפרסונה שלו תואמת לזו של דוריאן גריי. גם קרוז עשה הסכם, ובמקרה שלו זה הסכם בינו לבין הבמאים, הקהל, המפיקים ועולם הקולנוע. הפרדוקס הוא שקרוז הוא דמות ציבורית מחד ואדם מאוד פרטי מאידך. קרוז עושה סרטים שמיליוני אנשים יצפו בהם, ועדיין אנחנו מקבלים רק רמזים לצד האפל שלו - אף אחד לא יודע באמת מה קורה שם. מלבדו ואולי גם מלבד המקורבים לו. אחת הסיבות שהאנלוגיה לדוריאן גריי עובדת: הוא מציג בפרהסיה מצג נעורים ואישיות תואמת ומתעקש על ביצוע הפעלולים המסוכנים בעצמו".
באמת תהיתי למה הוא תמיד מסתכן עם כל הקפיצות והטיפוסים. האם מדובר במשאלת מוות?
"זה נושא מורכב. לדעתי הסיכון הפך לחלק מהפרסונה שלו. הוא מגה-סטאר שעושה את מה ששחקנים שצעירים ממנו לא יכולים ולא רוצים לעשות. אני רואה בבחירה הזאת של קרוז מכתב אהבה לקולנוע של פעם. אנטי-תזה לסרטי גיבורי העל שמשתמשים באפקטים מיוחדים ובמסכים ירוקים. כשאתה הולך לצפות בסרטים שלו אתה רואה דברים שרק הוא יכול לעשות, ואתה יודע שהוא עשה אותם באמת. זו הדרך שלו לשרוד בהוליווד - כי כשהוא כבר עושה משהו אחר, הסרטים שלו מצליחים פחות".
רושייה סבור שכדי לפענח את קרוז צריך לחזור לילדות שלו. "הייתה לו ילדות מורכבת. אביו היה אלים ומתעלל והוא נטש את המשפחה כשטום היה בן 12. המשפחה חיה אז בקנטקי והאם עבדה קשה כדי לפרנס את קרוז ואחיותיו. האב לא יצר אתו קשר במשך שנים ולא הראה שום עניין בהצלחה שלו. רק כשהאב היה על ערש דווי הוא יצר איתו קשר. אחת מהתמות הכי בולטות בסרטים שלו - החל מ'אהבה בשחקים' ו'צבע הכסף' - היא שקרוז תמיד משחק דמות שנמצאת בצל של אבא שלה או דמות שאביה נפקד נוכח. הוא אף פעם לא משחק דמות שיש לה אבא טוב ונורמטיבי".
אז אתה סבור שהיעדר דמות האב בחייו הוא בעצם הסוד?
"זה מכלול של דברים. עוד לפני נטישת האב, המשפחה עברה דירה עשרות פעמים בארה"ב ובקנדה וקרוז תמיד היה הילד החדש בכיתה. הוא דיסלקטי ואולי כשאתה מחליף בית ספר פעם או פעמיים בשנה, כשאתה לא טוב בלימודים וגם לא גבוה במיוחד ובכל פעם אתה צריך למצוא חברים חדשים ולנסות להפוך למקובל - זה הופך אותך למורכב, אבל גם לשורד ולשאפתן. אולי זה גם קשור לדת כי בצעירותו הוא היה קתולי אדוק ושאף להיות כומר".
רושייה מייחס את הפריצה של קרוז הביישן בראשית שנות ה-80 עם "כיבוי אורות" ו"נערי הכרך" למציאות החברתית המשתנה של אותן שנים. "הוא גילם את החזון האמריקני המושלם ואת הנעורים - הוא פרץ כשרונלד רייגן זכה בבחירות לנשיאות, תקופה שבה הקהל רצה לשכוח את וייטנאם. הנוער בראשית האייטיז רצה לראות את עצמו על המסך והאומה האמריקנית נשבתה בקסמיו של קרוז, בזכות סצנת הריקוד ב'שעשועים מסוכנים'".
בשיחה איתך אתה מרבה להשתמש בביטוי "צד אפל". אז מה הצד האפל של טום קרוז?
"קרוז הוא אדם כמו כולנו. הוא היה צעיר מאוד כשהתחיל את דרכו במשחק ולמעשה כמעט את כל חייו העביר באור הזרקורים. הוא מסוג השחקנים שתמיד חייכו בתקשורת והציגו את הצד הכי טוב שלהם ועל הסטים הוא היה הבחור הטוב, אבל המצג הזה לא תמיד תאם את המציאות. וזה משהו שקשה עוד יותר לשמר כשאתה הופך לכוכב גדול בהוליווד ונחשף לאלכוהול וסמים. לכל כוכב גדול יש צד אפל, אבל קרוז החביא את הצד הזה ולא חשף אותו. אולי זו גם הסיבה שהוא פנה לסיינטולוגיה, ששורשיה מעוצבים כדי לסייע לסלבס לחיות עם המעמד שלהם, לפני שעושים עליהם את המניפולציות הגדולות. הסיינטולוגיה מאפשרת לו לחיות בשלום עם הפרסום ועם הוליווד".
ב"טום קרוז, צעיר לנצח", רושיה מעז לגעת בעדינות בשמועות סביב הנטיות המיניות של קרוז. כזכור נטען לא אחת שקרוז חובב גברים, ונישואיו למימי רוג'רס, לניקול קידמן ולקייטי הולמס, והרומן עם פנלופה קרוז, היו למעשה סיפורי כיסוי-נוחות. רושייה מטפל בפצצה הזאת בכפפות של משי ומדגים את הנושא בעזרת שתי סצנות, האחת הומו-ארוטית עם בראד פיט מ"יומנו של ערפד" והשנייה לקוחה מ"עיניים עצומות לרווחה" - בה קרוז מותקף ברחוב על ידי בריונים הומופובים שסבורים שהוא הומו".
קרוז אכן הומו בארון?
רושייה פורץ בצחוק. "אישית אני לא חושב שהוא הומו, כי לא היו רמזים לכך והוא היה נשוי ויש לו ילדים".
נו, באמת. זה לא אומר דבר. ואולי הנישואים והרומנים הם בכלל סיפור כיסוי.
"אולי. עניין הזהות המינית נורא אמביוולנטי ולא רציתי להגיד בסרט חד משמעית שהוא הומו, כי אין שום הוכחה לכך".
יש לך מושג אם הוא במערכת יחסים כעת?
"לכאורה קרוז במערכת יחסים טרייה עם היילי אטוויל, שמשחקת לצידו ב'משימה בלתי אפשרית 7'. זו ידיעה שיצאה מיד אחרי הסיפור על ההתפרצות שלו, אז אולי זה בשביל יחסי הציבור כדי להרגיע את הרוחות".
בשנים האחרונות מצמידים לו רומנים מופרכים עם השחקניות שמשחקות לצידו.
"סיפורי הדייטים תמיד מאוד מעורפלים. כשרואים את טום קרוז עם קייטי הולמס קשה להאמין שהוא באמת מאוהב - ולכן גם הקהל התרחק ממנו. הוא קפץ אז על הספה של אופרה וינפרי והצהיר בגאון שהוא מאוהב, אבל זה לא היה נראה כך. אבל לעולם לא נדע, ולדעתי גם זה לטובה. זה מה שהופך אותו לדמות כל כך מעניינת".
אגב, אני חשדתי שהדלפת הקלטת היה גימיק יחסי ציבור.
"גם החברים שלי חושבים ככה. הוא דמות כל כך מרתקת שאתה אף פעם לא יודע אם משהו מחושב מראש אצלו או לא. אולי באמצעות סיפור הצעקות והמסכה הוא ניסה להניח את דעתם של המשקיעים".
אחרי שצפה בכל הסרטים של קרוז, רושייה הגיע למסקנה שקרוז, שמעולם לא זכה באוסקר (למרות שהיה מועמד 3 פעמים), הוא שחקן איכותי ולא סתם גיבור סרטי אקשן. "בשנים האחרונות - חייו האישיים, סוגיית הסיינטולוגיה, סרטי האקשן שלו - האפילו על הכישרון שלו. אבל כשצפיתי בכל הסרטים שלו נוכחתי לדעת כמה הוא באמת מוכשר. כשצפיתי ב'כיבוי אורות' מ-1981, נדהמתי מהעוצמות שלו - זה מרשים במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא לא למד בבית ספר למשחק. לטעמי יש לו כישרון מולד".
במהלך הקריירה קרוז עבד עם בכירי הבמאים - פרנסיס פורד קופולה ("נערי הכרך"), מרטין סקורסזה ("צבע הכסף"), אוליבר סטון ("נולד ברביעי ביולי"), פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה"), סטנלי קובריק ("עיניים עצומות לרווחה") וסטיבן ספילברג ("מלחמת העולמות", "דו"ח מיוחד"). בשנים האחרונות הוא מתמקד בסרטי פעולה ובפרנצ'ייז. "לדעתי קרוז לקח את הסיינטולוגיה ואת הצד האפל שלו צעד אחד רחוק מדי. במאים רבים כולל ספילברג לא רוצים לעבוד איתו יותר, בגלל המחויבות שלו לסיינטולוגיה ואולי גם בגלל השתלטנות שלו. סרטי הפרנצ'ייז היו מה שהצילו אותו. גם היום הוא אחד השחקנים הבודדים שניתן לומר עליו: 'בוא נלך לראות סרט של טום קרוז'".
מה דעתך על התוכניות שלו להיות הראשון שיצלם סרט בחלל?
"כששמעתי את הידיעה אמרתי לעצמי שאין מצב. אבל הוא באמת מתכוון לצלם בחלל וזה משהו שמעולם לא נעשה בעבר. משהו שאף אחד אחר לא יכול לעשות. במובן מסוים הרעיון לצלם בחלל הוא פרדוקסלי - אנחנו יודעים איך 'לזייף' את החלל, ולכן אין צורך לטוס לשם כדי לצלם יצירת מופת. אין ספק שזה גבול חדש שישבר. מצחיק לחשוב שיום אחד נסתכל בשמיים וקרוז אכן יהיה בין הכוכבים. זה הזוי, מרתק ומטורף".
הצלחת לפתור את החידה של טום קרוז או שזו משימה בלתי אפשרית?
"זו משימה בלתי אפשרית, וזו גם לא הייתה המטרה שלי. אני לא יהיר עד כדי כך".
אז מה הייתה המטרה שלך?
"המטרה שלי הייתה רק לומר שהנה, זה מי שאני חושב שהוא בהתבסס על מה שהוא אמר לאורך השנים והסרטים שהוא עשה. הוא משחק כבר 40 שנה והחיים והקריירה שלו יכולים ללמד אותנו משהו על קולנוע, על אמריקה ואולי אף על עצמנו. לעולם לא נדע לבטח מי הוא. רק הוא והמקורבים לו - ממעגל הסיינטולוגיה, אולי ניקול קידמן - יודעים".
ניסית להשיג ראיון אתו?
"לא. למדתי יותר מהחפירה בארכיונים מאשר שהייתי לומד מלראיין אותו. אני לא חושב שהייתי מצליח להשיג ריאיון כזה - הייתי צריך לעבור סוללה של עורכי דין ויועצי תקשורת, שהיו בודקים את השאלות שלי. מאחר ולא ראיינתי אותו, הייתי חופשי להביע את נקודת המבט שלי. בכל מקרה קרוז שנוי במחלוקת ורוב האנשים נהנים לשנוא אותו".
אבל יש לו גם הרבה מעריצים.
"נכון. או שאתה אוהב אותו או שאתה שונא. חלק נכבד ממעריציו אמרו שהצגתי אותו בצורה ראויה. אמנם הזכרתי דברים בעיתים לגביו, אבל מבחינתם הסרט שלי בכל זאת שיקם את תדמיתו. מעריצים רבים אמרו:' נכון, טום הוא אדם מסתורי ואמביוולנטי, אבל הסרט מראה שהוא שחקן מצוין - ולכן אנחנו מרוצים'. חבל רק שהעובדה הזאת נמחקה מהזיכרון הציבורי ב-10 השנים האחרונות".
