בניגוד לרוב חברי משפחת האדם, שקיבלו את השם שלהם מהאנשים שהביאו אותם לעולם, איבי מקדונלד קיבלה את השם שלה מכובע. כשהשחקנית האוסטרלית הייתה בת תשע, היא הצליחה לשכנע את ההורים שלה במה שידעה כבר מגיל שלוש - שלמרות שנולדה בגוף של בן, היא בעצם בת. בטקס מרגש התכנסה המשפחה בת שש הנפשות - שני הורים וארבעה ילדים - לבחירת השם החדש של איבי, שעד אז נקראה בשם הלידה שלה, איתן. "זה היה חייב להיות שם שהתחיל באות E", היא מספרת בריאיון זום ל-ynet, "אז ההורים שלי בחרו כמה שמות כמו אלי, איבי, אווה, אלה - שמות כאלה. והאח הקטן שלי הנרי, שהיה אז בן שנתיים, בחר אחד. אני הוצאתי את הפתק מהיד שלו וזה היה איבי, ושמחתי מאוד כי זה השם שאני רציתי".
לטקס החלפת השם, שממנו והלאה הסובבים את מקדונלד התייחסו אליה כאל ילדה, קדמו זמנים לא פשוטים. ייאושה של מקדונלד מכישלון הניסיונות לשכנע את הוריה עוררו בה תחושות דיכאון ובלבול. רק שיתוף ישיר ברצון ליטול את חייה הביא את השינוי המיוחל. "אמרתי לאמא שלי שאני רוצה למות", היא מספרת, "שאני מעדיפה להיות בגן עדן מאשר לחיות פה כבן. באופן טבעי, זה לא היה קל בשבילם כי הייתי כל כך צעירה, אבל המצב הנפשי שלי היה לא טוב והמשפחה שלי הייתה צריכה לעשות את הבחירה - הם רוצים בן זכר או שהם רוצים לתת לי לגדול ולהתבגר ולפרוח. בסוף היא אמרה שהיא מעדיפה שתהיה לה בת בחיים מאשר בן מת".
מאז, מקדונלד - היום בת 16 - עשתה עוד היסטוריה קטנה: היא השחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה באוסטרליה שלוהקה לתפקיד ראשי בסדרה. "להתחיל מחדש", שעלתה לאחרונה ב-HOT VOD young, היא סדרה בת ארבעה פרקים שעוקבת אחר השתלבותה של האנה, ילדה טרנסג'נדרית בת 12, בבית ספר חדש - וההפקה התעקשה שאת התפקיד הזה יכולה לאייש רק ילדה טרנסג'נדרית אמיתית.
"לא רצינו שחקנית סיסג'נדרית (שחשה התאמה בין זהותה המגדרית למינה הביולוגי, ס"ש) כי ידענו שזה לא יהיה אותנטי לסיפור", אומרת בריאיון ל-ynet ג'ולי קאלסף, היוצרת והבמאית של "להתחיל מחדש". "אבל אז הבנו שנצטרך למצוא שחקנית טרנסג'נדרית בת 12 שגם יכולה לשחק, כי כל הסדרה היא עליה", היא מוסיפה בחיוך. קאלסף, שכתבה את הסדרה בעקבות היכרות עם חברה שבתה יצאה מהארון כטרנסג'נדרית בגיל שש, הפיצה את בשורת החיפושים בקבוצות תמיכה להורים לילדים טרנסג'נדרים - מהם יש באוסטרליה כ-45 אלף בגילאי בית ספר. אלה שיתפו את הפוסט ובסופו של דבר הצליחה ההפקה לגבש 12 בנות שענו על הקריטריונים הראשוניים לאודישן, ואחת מהן הייתה מקדונלד.
"אמא של איבי התקשרה אליי כדי להבין איזה סיפור אנחנו מספרים", משחזרת קאלסף, "כי רוב הסיפורים על הקהילה הלהט"בית מתמקדים בטראומה ובצדדים השליליים של החוויה, והיא רצתה לוודא שזה לא הסיפור שלנו". העובדה שמקדונלד כבר השתתפה בסדרה דוקומנטרית על חייה שיחקה לטובתה. "לא רצינו להוציא מישהו מהארון בטלוויזיה ציבורית. דיברנו עם הבנות ועם ההורים שלהן בזום כדי להסביר את הסיטואציה, כי חלק חשבו שזה רק כיף להיות בטלוויזיה והייתי צריכה להסביר להן שזה עלול גם לחשוף את הבנות לתגובות שליליות. איבי הייתה בסיטואציה אידיאלית לא רק לשחק את התפקיד, אלא גם להיתמך ברשת ביטחון משפחתית במקרה של תגובות כאלו".
הגלגול הראשוני של "להתחיל מחדש" היה סרט קצר, שיועד לערוץ הציבורי האוסטרלי והוגדר כ"פרק יחיד בן 20 דקות שיפנה לנערות בגיל 12". בעקבות ההצלחה שנחל קיבלו היוצרים תקציב פיתוח לסדרה, שצולמה שנתיים לאחר מכן, ובימים אלה מצולמת העונה השנייה. במהלך ארבעת הפרקים עוברת האנה שלל התנסויות - החל מעימות עם בית הספר הקודם שמסרב לקבל את מצבה ועד הוצאה כפויה מהארון מול כל בית הספר. למרות אופייה הנערי של הסדרה, היא חושפת את הצופה לסוגיות מפתיעות באורח חייהם של ילדים טרנסג'נדרים, בשונה ממבוגרים במצב דומה, כמו למשל עד כמה זה חשוב לילדים טרנסג'נדרים לקבל אישור להשתמש בשירותים של המין שאליו הם מעוניינים להשתייך, או באיזה אמצעי זהירות עליהם לנקוט בחברה שבה היותם טרנסים אינה ידועה ועלולה להעמיד אותם בסיכון. חלק גדול מהם מתכתבים עם החוויות של מקדונלד עצמה, מה שאפשר לה בחלק מהמקרים לסייע לכותבים לדייק את התסריט.
איבי היא ממש התגשמות חלומותיכם מבחינת הצרכים של הסדרה.
קאלסף: "היא פשוט טאלנט טבעי. אני חושבת שלפעמים היא לא מקבלת מספיק קרדיט כי אנשים חושבים שהיא האנה והיא מגלמת את עצמה. אבל היא לא, היא מאוד שונה ממנה. היא הביאה את הכישורים הטבעייים שלה כשחקנית אבל גם את היכולת להזדהות עם ההתנסות של הדמות, אז למרות שהיא לא אותו אדם היא חוותה דברים דומים. ואני חושבת שזה היתרון של ליהוק אותנטי - את מקבלת מישהו שחי את הסיפור ולא רק מעמיד פנים שהוא טרנסג'נדר או גיי או לסבית. והמשמעות של זה היא שההופעה שלהם היא רבת רבדים וזה יוצר אמפתיה גם אצל הצופה, כי לפעמים שחקנים שעושים את זה מקצינים או מעצימים את ההתנהגות של הדמות באופן שמעורר התנגדות, והמשחק של איבי הוא מאוד טבעי ואני חושבת שהצופים מגיבים לזה. ובגלל שהמשחק של איבי כל כך יפה אי אפשר לצפות בזה ולהגיד 'אני שונא את הילדה הזאת'. לא, אתה חייב להרגיש אליה משהו".
ההורים של האנה מאוד מקבלים ותומכים, בעוד הורים רבים לא עונים על הסטנדרטים האלה.
קאלסף: "כן, זאת הייתה החלטה מודעת שלנו כי רצינו שלהאנה תהיה משפחה תומכת, שכן הסטטיסטיקות אומרות שילדים בלי רשת ביטחון נוטים להתאבדויות. 50 אחוז מהם פוגעים בעצמם או מנסים להתאבד. אז רצינו ילדה שכן מקבלת תמיכה מהמשפחה והסדרה תהיה סביב מציאת דרכה בעולם. מלכתחילה רצינו סדרה אופטימית, וחיים כטרנס שאין לו או לה את התמיכה הזאת הם חיים קשים מאוד. כן נגענו בזה מעט עם דמות ששמה שרה, שנמצאת בסיטואציה דומה ואין לה תמיכה הורית, ואפשר להבין כמה המצב שלה קשה".
מכיוון שהסדרה עוקבת אחר מסעה של האנה בחברה, אך טבעי הוא שלא כל חברותיה יקבלו ברוח טובה את הגילוי של זהותה המינית, חוויה שמקדונלד יכולה להעיד עליה מחייה האמיתיים. "אני חושבת שלכל טרנסג'נדר הייתה חוויה כזאת", היא אומרת, "וזה היופי בסדרה, היא מראה דברים אמיתיים שממש קרו לאנשים. מישהו מגלה את הסוד שלך ואומר, 'אני רוצה להיות חבר שלך אבל אני לא בוטח בך', והאנה מתמודדת עם זה די יפה. היא אומרת, 'את יכולה לקבל את ההחלטה הזאת. אני לא שיקרתי על משהו, אני רציתי לשמור עליו כעניין פרטי. אם את לא יכולה לכבד את זה - זה שלך'.
"אני חושבת שזה היה מאוד בוגר מצד האנה לעמוד על שלה במקום ישר להתנצל ולהגיד שהיא טעתה. אנשים צריכים להבין שלהיות טרנסית לא משנה את מי שאת. אני לא השתניתי במעבר, אני עדיין אותו אדם. אם כבר, אני עוד יותר אני ממה שהייתי קודם. קיבלתי הזדמנות להיות עצמי, לשים בחוץ את מה שהיה בפנים. העקשנות שלי לא השתנתה, האופי שלי לא השתנה, רק המראה החיצוני שלי יותר קרוב לאני האמיתי שלי. רק בגלל שנולדתי עם פין זה לא אומר שאני אדם אחר. יש לי את אותן מחשבות או הרגלים. את אהבת אותי כמו שאני, אז למה זה צריך להשתנות בגלל המגדר שלי?".
מה בעובדה שילד הוא טרנסג'נדר מעורר פחד בקרב ילדים אחרים?
קאלסף: "במהלך הצילומים ניסינו ליצור סט תומך וסביבת עבודה בטוחה. אז דיברנו עם כל חברי הצוות שהצטרפו להפקה וכל הילדים שנבחנו לתפקידים, ולאף אחד מהם לא היה אישיו עם הנושא. חלק אמרו שהם מכירים ילד טרנסג'נדר מבית הספר, או שהם לא מכירים אבל אין להם בעיה עם זה. אז אני חושבת שלרוב הילדים אין בעיה עם זה, אבל מצד שני האלימות כלפי טרנסים היא מחרידה. יש המון שנאה ואלימות כלפיהם, גם כלפי ילדים, אז אני חושבת שזה מגיע או מבורות או מההורים, או משניהם. ילדים לא נולדים עם דעות קדומות, הם לא נולדים עם שנאה. זה מגיע מסביבה שלימדה אותם את זה. אם להיות כנה, אני עצמי לא מבינה למה".
איבי, את זוכרת סצנות שהזדהית איתן או להפך, שהיה לך קשה לשחק?
"הייתי מאוד גאה בהאנה שהיא עמדה מול איזבלה (דמות הבריונית בסדרה שמציקה להאנה, ס"ש) כי הייתי צריכה לעשות את זה הרבה בחיים. וזה היה נחמד סופסוף לצבור כוח, לעמוד מולה ולהגיד לה 'לא, הגעת לי עד פה'".
זה היה קשה לצלם את זה?
"זה לא היה קשה אלא דווקא מעצים. הרגשתי שהאנה בטח הועצמה מזה. היא הייתה כזה 'מה את עושה? זה נמשך יותר מדי זמן, מה בכלל הבעיה שלך איתי?', והעניין הוא שאין באמת בעיה, זה יותר עניין בלתי פתור שיש להם עם עצמם מתחת לפני השטח וקשה להם לקבל, אז הם זורקים את זה עלייך ועושים מה שהם רוצים. אבל הבעיה לא באמת אצלי או אצל אף אחד אחר, רק אצלם. היא השליכה את הכאב והצער שלה על האנה, אבל להאנה זה הספיק והיא שמה לזה סוף. מאוד שמחתי לשחק את זה, הייתי כזה, 'בואו נעשה את זה! זה מרגש'".
"כשאנחנו לא רואים השתקפויות שלנו במדיה - המסר הוא שאנחנו בלתי נראים, לא נחשבים"
בין יום ההולדת השמיני לתשיעי של מקדונלד, ההורים שלה פנו לבית החולים לילדים במלבורן במטרה לקבל ייעוץ והדרכה בנוגע לסיטואציה המורכבת שכולם כמשפחה, ואיבי בפרט, שרויים בה. לפי נתוני בתי החולים באוסטרליה, כ-1.2 אחוז מהילדים בגילאי בית ספר מזהים את עצמם כטרנסג'נדרים, כשחלק מהם מביעים את חוסר הנוחות שלהם מהמגדר שאיתו נולדו כבר בשנה הרביעית לחייהם. מספר הפניות לבית החולים מהורים לילדים טרנסג'נדרים נמצא בעלייה מתמדת. הטיפול הראשוני כולל קבלת הורמונים שחוסמים את התפתחות סימני המגדר בגיל ההתבגרות, ופסיקה משמעותית שנעשתה בשנת 2017 ביבשת קבעה שילדים שמעוניינים בטיפול הורמונלי ראשוני כבר לא צריכים לעבור דרך בית המשפט למשפחות, מה שהפך את הטיפול לנגיש הרבה יותר, ואת הנחיצות בסדרה כמו "להתחיל מחדש" למובהקת יותר.
אני מחבבת את האופן שבו הסדרה מחנכת מבלי להיות פדגוגית.
קאלסף: "אני חושבת שזה מה שאנחנו מנסים לעשות. כשאנחנו עושים סדרת טלוויזיה, המטרה הראשונה שלנו היא לבדר ולספר סיפור שכמה שיותר אנשים יוכלו להתחבר אליו. אז עשינו אותו על ילדה שמתחילה בית ספר חדש, כתבנו אותה תלת-ממדית כדי שלא תהיה 'רק ילדה טרנסית' ולכן ההתנסויות שלה דומות להתנסויות של הרבה ילדים אחרים. אנחנו לא מנסים לשדר מסר מסוים או להיות דידקטיים כי אני חושבת שזה לא עובד. אנשים מיד מכבים את הטלוויזיה".
אמרת באחד הראיונות שהתפקיד של הסדרה הוא בעצם לעורר שיחה בנושא.
"כן, ולתת ייצוג לאוכלוסיות פחות מיוצגות. כשאנחנו לא רואים השתקפויות שלנו או של אנשים דומים לנו במדיה, זה משפיע על התפיסה העצמית שלנו ועל האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. המסר הוא שאנחנו בלתי נראים, לא נחשבים, או יותר גרוע - שמשהו לא בסדר איתנו. אנחנו מתחילים לתהות לגבי המקום שלנו בחברה והערך העצמי שלנו כבני אדם. כמובן שגם אופן הייצוג הוא חשוב. אם דמות מסוימת מוגדרת אך ורק על ידי השונות שלה ומשתמשים בה רק ככלי לקידום העלילה, זה עלול לעשות יותר נזק מתועלת.
"הגיעו אלינו תגובות מאוד נוגעות ללב מהורים לילדים טרנסים, שאומרים שהם יכלו לצפות בסדרה עם המשפחה שלהם וככה האחים של הילד הטרנס יכלו לשאול שאלות וזה הופך את השיחה על זה לקלה יותר, כי אתה מדבר על סדרה ולא על האדם במשפחה שלך. אפילו במשפחות עם ילדים סיסג'נדרים אתה עדיין לומד איך להיות חבר טוב, איך לתמוך בילדים טרנסג'דרים מבלי להושיב אותם וללמד אותם שיעור".
"אני הייתי צריכה סדרה כזאת כדי שאוכל להגיד להורים שלי מה לא בסדר איתי", מוסיפה מקדונלד, "למה אני לא חושבת ומתנהגת כמו ילד נורמלי. וזה לא שלא הייתי נורמלית, פשוט לא היה משהו כמו 'להתחיל מחדש'. לא הייתה אינפורמציה ולא היה שום דבר שהיה יכול לרמוז להורים שלי שאני טרנסית. לא היה שום רפרנס. אז ההורים שלי לא ידעו מה לא בסדר, ומה לעשות. ואני מנסה לשבת שם ולהסביר להם שאני בת ושאני תקועה בגוף הלא נכון. למרות שבדיעבד אני חושבת שזה לא מדויק - לא נולדתי בגוף הלא נכון. נולדתי בגוף שלי, ואני שמחה שנולדתי בו כי אני חושבת שלא הייתי פה בלי המסע שלי. אז נולדתי בגוף שלי והוא קצת שונה מהגוף של אנשים אחרים".
לא ניסית להיעזר באינטרנט?
"אני לא פניתי כל כך לאינטרנט כי לא ידעתי מה לחפש. לא ידעתי מה המשמעות של טרנסג'נדר ולא ידעתי מי עוד כזה, חשבתי שאני הילדה היחידה שהיא כזאת. וככה הרגשתי, שאני היחידה בעולם עם התחושה הזאת. אבל אני לא, אני שמחה שיש לי קשר לעוד אנשים כמוני וככל שנהיה יותר במדיה, זה יעזור יותר".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר.
נשים טרנסיות שהיו מעוניינות לקבל ליווי, אוזן קשבת או סיוע ברבדים רפואיים, חברתיים ועוד - ניתן להפנות לפרויקט לולה לעצמה נשית טרנסית, באפליקציית ווטסאפ במספר: 052-2197018.
