זה השבוע השישי שתיאטרון יפו מעלה ערבי מחאה עם יוצרים ואמנים שעבודתם נאלצה להיפסק בזמן הקורונה. אמש (ג') התקיים ערב הקראת שירי מחאה בהנחיית חוקר הספרות, פרופסור נסים קלדרון, שהזמין לבמה מגוון רחב של שחקנים, מוזיקאים, חוקרי תרבות ואנשי תקשורת, שהקריאו קטעים מאת חנוך לוין, אלכסנדר פן, עמוס קינן, לאונרד כהן, נתן זך, דליה רביקוביץ' ועוד. צפו בקטעים מתוך הערב:
את הערב, שהתקיים ברחבת התיאטרון באישור המשטרה, פתחה קרן מור עם הקראת השיר "תרגילים בעברית שימושית" של דן פגיס. "ארץ אוכלת יושביה", דקלמה מור, "אוהביה אוכלים את אוהביה. הפך את הכל לעתיד".
אחרי מור עלו לבמה ראודה סלימן, סמדר יערון, ירון לונדון, עידית טפרסון, רות דולורס וייס, מנשה נוי, נורמן עיסא, אסף רוט, רבקה מיכאלי, אסתי זקהיים, גבי אלדור, דן שפירא, נועם שוסטר אליאסי וראידה אדון. את הערב חתם שלומי שבן עם שירו "תמונה משפחתית עם ראש הממשלה".
ירון לונדון הקריא שני שירים מאת חנוך לוין שנכתבו ב-1982 ("שיר אהבה מזרחי" ו"המתכון הקלאסי לעצמאות"), ועל אף שעברו כמעט 40 שנה מאז, על פי לונדון "כמעט דבר לא השתנה". את דבריו סיים לונדון עם "מהפכן בגמלאות" - שיר מחאה שכתב לעיתון "ליברל" ב-2019, הכולל את הבית: "חוזה מהפכה, אבל מוטב לדחות / עולם חדש יקום, אך לא על חשבוני / העם עוד לא הוכשר לקראת מהפכות / ומה יפה היא שעת ערביים בגני".
"כשמדברים על שירי מחאה או קריאות מחאה, אני לא תמיד יודע - וגם הקוראים לא בדיוק יודעים - כלפי מי זה מופנה", אמר לונדון לפני הקראת השיר, "אבל השיר הזה הוא לחלוטין שיר מחאה נגדי".