בהמשך למגמת שליחת הזרועות לטריטוריות זרות, נטפליקס העלתה בסוף השבוע האחרון את סדרת האימה היפנית המקורית הראשונה בתולדותיה. ענקית הסטרימינג לא לוקחת יותר מידי סיכונים – "הטינה: בראשית" (JU-ON: Origins) היא עיבוד טלוויזיוני לסדרת סרטי האימה המפורסמת, "הטינה", המבוססת על סרט אימה יפני משנת 2003. הפרנצ'ייז "הטינה" כבר הספיק להתפשט בעולם המדיה לכדי 13 סרטים באורך מלא, סרטים קצרים, קומיקס, סיפורים קצרים ומשחק מחשב, כך שסדרה על המסך הקטן היא כנראה הטריטוריה האחרונה בה תוכלו לצרוך את סיפור הבית הארור והקללה האיומה שהוא מטיל על עוברים ושבים שנקלעו לדרכו.
"הטינה: בראשית": טריילר
(באדיבות נטפליקס)
מצוקת הנדל"ן הגיעה כפי הנראה גם לעולם הרוחות: גם הפעם הבית הנטוש בטוקיו הופך כמעט את כל מי שבא איתו במגע לאלים באופן קיצוני או לחילופין מביא עליו מוות ברוטלי. הסדרה מתרחשת בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז, ואמורה לספק רקע או הסבר לאופן בו הוטלה הקללה על הבית מלכתחילה, תפקיד שיועד גם לסרט הקולנוע בסדרה שיצא השנה, "JU-ON: The Grudge".
הסדרה מתרחשת ביפן ועוקבת אחר חוקר תופעות על טבעיות שמפתח עניין גובר והולך בבית, הוא החוט המקשר בין כל הדמויות שהחיים שלהן משתנים בעקבות הקשר עם הבית. הוא חובר לשחקנית שהיא ובן הזוג שלה מדווחים על תופעה מפחידה: הם שומעים צעדים לא מוסברים באמצע הלילה. מסתבר שבן הזוג שלה ביקר בבית נטוש כלשהו וכנראה גרר איתו הביתה את הקללה. בעקבות המפגש יוצא החוקר למסע בעקבות הבית, כשבדרך הצופה נחשף גם לסיפורים המקבילים, עד הסיום הרעוע.
אם אתם חובבי ז'אנר האימה והגעתם עד הלום בציפיה לרכב על געש האדרנלין בדם, כנראה שתצטרכו לחפש את ההיי שלכם במקום אחר. כנ"ל אם באתם כדי לקבל הסבר או סיבות לקללה. בששת הפרקים הקצרים של "הטינה: בראשית" (חצי שעה כל אחד) אפשר לספור על כף יד אחת את הרגעים המפחידים באמת. מה כן תוכלו לעשות במהלך הצפייה בסדרה? בעיקר להזדעזע. נדמה שהבמאי, שו מיאקה, שיוצר בדרך כלל בז'אנרים אחרים, הגיע עם מטרה אחת: לגרום לכם להזדעזע מהרוע האנושי (או העל-אנושי במקרה הזה). הוא עושה את זה באמצעות סצנות אכזריות להחריד, בין היתר של נערה הנאנסת בברוטליות בבית נטוש, הורים מתעמרים שמאמללים את הילדים שלהם, ילדים שנחטפים, מוכים ונרצחים והתעללות פיזית באשה בהריון. אפל ואכזרי? מאוד. מפחיד? לא ממש.
כל זה היה עוד איכשהו עובר, בהנחה שניחנתם בקיבה עמידה במיוחד, אם הסדרה עצמה היתה מנצלת את הסצנות האלו כדי לומר דבר מה, אבל לא. "הטינה: בראשית" מבקשת בעיקר לגרום לכם להתפלץ על הספה, והיא עושה את זה לאט מאוד כשמידי פעם היא משחילה קפיצות זמן בלתי מוסברות לעלילה. תוסיפו את זה לעובדה שאיש לא טרח לפרגן לכם בקלוז'ר הגון בסופה וקיבלתם מוצר מאוד לא מספק. נכון, יש משהו מושך באיפוק ובמינימליזם היפני. מן גיחה מרעננת לתרבות ושפה זרה, "הגשר" סטייל. אבל בהיעדר - איך נקרא לזה? - ובכן, סדרה, גם חלומות על חופשה בטוקיו לא יצליחו לגרור את הצופה עד הצד השני.
