חנה סנש, הצנחנית והמשוררת היהודייה, הוצאה להורג החודש לפני 76 שנים בהונגריה, כשהיא בת 23 בלבד. על אף מותה בגיל צעיר, היא הותירה אחריה עיזבון עשיר, שכולל מאות כתבי יד, מכתבים, תצלומים ועוד. הספרייה הלאומית ראתה בחפצים האלה נכס תרבותי-לאומי, ובמשך שנים ארוכות פעלה להשיגם. לבסוף המאמצים עלו יפה, והיום (ב') האוסף מוצג לראשונה.
בין האוצרות הרבים הנכללים בעיזבון, ניתן למצוא קטעים אישיים מיומניה של סנש (בעברית ובהונגרית), התכתבויות עם בני משפחתה, כתב היד של השיר "הליכה לקיסריה", מחברת לימוד מבית הספר החקלאי לנערות של חנה מייזל בנהלל, פרוטוקול של המשפט שלה בבודפשט, וכן חפצים כמו מכונת כתיבה, מצלמה והמזוודה שעלתה עימה לארץ ישראל. שני פריטים בעלי ערך רגשי מיוחד הם צמד הפתקים שנמצאו בכיס שמלתה של סנש לאחר הוצאתה להורג. אחד מהם כולל מילות פרידה לאימה והשני שיר בהונגרית. בפתק שהותירה לאימה, כתבה סנש: "אימי היקרה והאהובה. אין לי מילים. רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. סלחי לי אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין צורך במילים. באהבה אין קץ, בתך".
חלק מהמסמכים והחפצים נמצאו לראשונה על ידי חייל הבריגדה היהודית משה ברסלבסקי, מתחת למיטתה של סנש בקיבוץ שדות ים בשנת 1945, שנה לאחר הוצאתה להורג. כשאמה של סנש, קתרינה, הגיעה לארץ - היא קיבלה את המזוודה לידיה וצירפה אותה למסמכים שהביאה עימה מאירופה. לאחר מותה ב-1992 ומותו של אחיה של חנה, גיורא סנש, ב-1995, בניו לקחו על עצמם את הנצחת מורשתה של דודתם.
לכבוד יום הולדתה המאה של חנה סנש, שיחול בשנה הבאה, בספרייה הלאומית מתכוונים להנגיש את הארכיון באופן דיגיטלי. משפחת סנש אמרה לספרייה הלאומית כי "לאחר שנים ארוכות של חיפוש, נמצא סוף סוף בית חדש לעיזבון השלם של המשפחה לדורותיה. אנו חשים כי האוסף הגיע לחוף מבטחים, לצד פתיחתו של בית חנה סנש המחודש בשדות ים". העברת הפריטים לספרייה נעשתה בעזרתם של אורי ומירית אייזן, שאמרו כי "ארכיון חנה סנש הוא נכס לאומי ולשמר אותו עבור העם היהודי והעולם כולו - זו ברכה. אשרינו שניתנה לנו הזכות לסייע".
חנה סנש נולדה בבודפשט בשנת 1921, ובשנת 1939 עלתה לארץ ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי בנהלל והצטרפה לקיבוץ שדות ים, שם כתבה שירה ועבדה בחקלאות. בשנת 1943 היא התגייסה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצת צנחנים, שמשימתם הייתה לסייע לבעלות הברית למלט טייסים שנפלו בשטח גרמניה ובעלות בריתה. במרץ 1944 היא צנחה בסלובניה, ובחודש יוני נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית. היא נשלחה לכלא, שם התמודדה עם חקירות בעינויים, והועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדתה. חנה סנש הוצאה להורג ב-17 בנובמבר 1944, ובשנת 1950 עצמותיה הובאו לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.