בוקר טוב, מנשקי קמעות מגולענים שכמוכם. טוב במיוחד לצופים שסוף סוף באו על סיפוקם עם ההדחה של ניר. אז מה, חיכיתם מלא זמן לקתרזיס הזה, אה? מי היה מאמין שהשמאלן החמוד הזה ישרוד בבית כל כך הרבה זמן? האל הטוב כנראה היה עסוק בענייני קורונה או סתם נתקע בסידורים אם לקח לו נצח קטן להוציא את ניר מהבית. או שלאלוהים יש חוש הומור ממש אכזרי, ואני לא פוסלת את האפשרות הזאת על הסף, והוא החליט להדיח אותו דווקא ביום שבו גנץ מפרק את הג'מעה ומצטרף לממשלה. אכן יום ארור לשמאל-מרכז-שעכשיו-נוטה-ימינה הישראלי. ואגב, אם אני היועצת הפוליטית של גנץ, העצה הראשונה שלי אליו היא לבדוק שיולי אדלשטיין לא השאיר לו נעץ על הכסא.
רגע ההדחה. מתוך "האח הגדול"
(באדיבות רשת)
כן, האינטרנט מלא בהודעות מדושנות ושמחות לאיד, חבצלות ארסיות שיושבות כבר הרבה זמן בקופי-פייסט של מחשבים ברחבי הארץ ומחכות רק להדחה הזאת כדי להתפרסם. תתפנקו. אישית הצטערתי מאוד על ההדחה של ניר. אני מודה, נרדמתי בשמירה ושכחתי להצביע לו. הייתי בטוחה שאודליה תזדכה ותצא מהבית, ואת ניר כבר ראיתי בגמר. Sad.
ניר היה דייר נהדר. אמנם העימותים הפוליטיים שבשבילם האח הביא אותו לא החזיקו יותר מכמה דקות מסך והפכו מהר מאוד לגלולת שינה, בעיקר מול אסיף, אבל ניר הביא איכויות אחרות לעונה הזאת. הוא ללא ספק נתן קונטרה רהוטה ונבונה לבורות ולעילגות, הוא לא פחד לטבול בטינופת כשהיה צריך והיה שקול ומודע מחד ואנושי וכנה מאידך. לא שאני חושבת שיש לו לאן למנף את החשיפה הזאת מבית האח, אני לא רואה אותו מצטוות לגיא פינס ומתחקר סלבס על האאוטפיט שלהם, לא עם הסמך הזאת, אבל אני מניחה שהוא נהנה ולקח מהתקופה הזאת את מה שהיה לקחת. תודה על רגעים של שפיות שהענקת לצופים כמוני ובהצלחה עם הבידוד.
מי שכן עשוי למנף את החשיפה, אגב, הוא דווקא אדם, שזרח בפרק הקודם (המצוין) עם ההנחיה שלו לתוכנית הבישול של האח. איזה נונשלנט! איזו שנינות! איזו זרימה טבעית מול המצלמות! בנאדם, הייתי שואלת איפה החבאת עד עכשיו את הכישורים האלה אלמלא הייתי יודעת בדיוק איפה היית בחורף האחרון. אדם הוא ללא ספק הפספוס של העונה. הוא מצחיק, הוא חכם, הוא מענטש אמיתי. החיסרון שלו בתור דייר הוא פשוט: השריטה שלו לא מספיק צבעונית כדי לבלוט על רקע מניפת השריטות המרהיבה של שאר הדיירים. הוא טוב לב, הוא שומר יחסית על פרופורציות, הוא לא שולף ציפורניים גם במקומות שדיירים אחרים כבר היו הופכים אותם לארוחת גורמה של עצבים.
בהתחלה הוא נבלע בשטעטל של ירדן ואחר כך הוא לא מצא – או יותר נכון העורכים לא מצאו – סיבות מספיק טובות לשלב אותו בנרטיבים הקיימים. אפילו עם האובססיה החמודה שלו לכוס הגבוהה, שתקווה הגיבה אליה, יש להודות, באלימות מוגזמת, אפילו שם אדם לא ממש נלחם אלא נשאר נונשלנטי ויבש, ומשמש יותר על תקן אנקדוטה קומית מאשר רגשית. אני בטוחה שאם הוא היה הולך לפסיכולוג טוב (או פסיכולוגית. בשירות הציבורי אולי?) לפני הכניסה לבית, כזה שהיה מדגיש את הנקודות העיוורות שלו, מראה לו בדיוק איפה הוא יכול להיות מודע פחות, הופך אותו לקצת פחות נוח וגמיש וקצת יותר אדג'י, היינו רואים אותו הרבה יותר בעונה הזאת.
כמי שמתפקדת לטים תקווה, אני עדיין מצרה על העובדה ששני הפרטנרים המושלמים שלה לצחוקים בבית, כמו שהבהירה המשימה האחרונה, הם דווקא שני האנשים שאיתם היא הכי פחות מסתדרת – ירדן ואדם. במקומם היא בחרה את גדי ויוסי, חמודים והכל אבל לא באמת מוציאים ממנה את המיטב. במיוחד בעת הזו, כשכולנו זקוקים לבידור הגון, ובהגון אני לא מתכוון אליך, בני גנץ. עכשיו זה כבר מאוחר מידי, שבוע וחצי לפני הגמר מאזני הכוחות בבית כבר לא ישתנו. הדחה בכל פרק מעתה והלאה תאיץ את העונה הזאת אל סיומה, ואת הגמר הזה כולנו נחגוג, איך לא, בפיג'מה. תהיו חזקים.
