בשבוע שעבר היה אמור להיפתח בניו יורק פסטיבל הקולנוע טרייבקה. אולם בימים אלה, בהם כל אירועי התרבות נדחים, מוקפאים או מבוטלים בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, היה בלתי נמנע לחשב מסלול מחדש גם במקרה של הפסטיבל שנולד מתוך האסון של ה-11 בספטמבר. וכך, במקום לארח הקרנות סרטים, סדנאות אמן ומסיבות בנוכחות קהל, נאלצו המארגנים להודיע על דחייה למועד בלתי ידוע במקביל ליוזמה אבודה מראש של הקרנת חלק מסרטי התוכנית במסגרת מקוונת. אחד מהסרטים הללו הוא "אסיה" שכתבה וביימה רותי פריבר, שערכה את הבכורה העצובה שלו על צג המחשב.
הבכורה המקוונת של הדרמה הישראלית החדשה עצובה לא רק בגלל שנמנעה ממנה הקרנה חגיגית באולם קולנוע מול קהל, ובנוכחות היוצרים. העצב נובע גם בגלל הסרט עצמו ועלילתו שמתרכזת במערכת יחסים בין אם חד הורית שעלתה מרוסיה לבתה שחולה בניוון שרירים. לא בטוח שהקרנה חגיגית בניו יורק במסגרת פסטיבל טרייבקה הייתה מסתיימת בחיוכים וצהלות, סביר יותר להניח שרוב הצופים היו בוכים. מוחאים כפיים, ומוחים דמעות. אפטר פארטי? אפשר לשכוח מזה.
ובכל זאת, סרט ישראלי חדש הוא סיבה למסיבה, ובמיוחד כשהוא זוכה להיכלל בפסטיבל קולנוע בינלאומי מכובד. אומנם קרנו של טרייבקה ירד במקצת בשנים האחרונות והוא לא עומד בקו אחד עם הפסטיבלים הגדולים של קאן, ונציה, ברלין, סאנדנס וטורונטו, אך מדובר בבמה מכובדת שממוקמת בעיר האמריקנית שבימים כתיקונם משמשת כמרכז העולם. לכן "אסיה" זמין לצפייה דרך הפלטפורמה המקוונת שסיפקו המארגנים. זאת בניגוד לסרטה החדש של טליה לביא "אחד בלב" ולקומדיה מאת איתן פוקס "סבלט", שגם הם היו אמורים לערוך את הבכורות שלהם בטרייבקה, אולם הם סירבו להמירן באלטרנטיבה האינטרנטית. למען האמת, רוב הסרטים הגדולים שנכללו בתוכנית הפסטיבל סירבו בנימוס להזמנה להקרין ברשת. בסופו של דבר, פסטיבל קולנוע וירטואלי הואב בעיקר פתרון ארגוני, יותר מאשר פתרון יצירתי. "אסיה" הוא סרט צנוע, והוא זקוק לחשיפה. קטנה כגדולה.
"אסיה" הוא סרטה הארוך הראשון של פריבר, ובצנעה רבה היא צוללת עמוק לתוך גרעין מערכת היחסים המורכבת בין אם לבתה, והלאה בהרחבה בין אם חד הורית שעלתה מרוסיה לבין בתה ילידת הארץ שסובלת ממחלה קשה. הקשר המשפחתי שנבחן במיקרוסקופ שמציעה הבמאית מקבל מימוש רגיש ואמין בזכות הופעות המרשימות של שתי השחקניות הראשיות אלונה איב ושירה האס.
איב ("בלו נטלי", "הצורף") מגלמת את אסיה שעובדת כאחות בבית חולים במהלך היום, ומנהלת רומן עם רופא במחלקה. חייה מתנהלים בין טיפול במאושפזים בחדר המיון, להתעלסויות במכונית במגרש החניה, מה שמשאיר לה פחות זמן לבלות עם בתה היחידה. האס, שפרצה בגדול אל תוך הקולנוע הישראלי עם "פרינסס" וכרגע נמצאת בעיצומה של החדירה לזירה הבינלאומית עם הסדרה "המורדת" של נטפליקס, מגלמת את ויקה בת ה-17 שמוצאת לעצמה עניין בחיי החברה וההתעוררות המינית שבאה איתה, על רקע ההידרדרות הפיזית שלה.
ויקה סובלת ממחלת ניוון שרירים, וההשלכות העגומות הולכות ומתגברות ונותנות את אותותיהן בגופה הזערורי. ההרעה במצב הבריאותי מצריך שינוי בחייהן של שתי הנשים: זו המבוגרת וזו הצעירה, זו שמבינה עברית ומדברת רוסית וזו שמבינה רוסית ומדברת עברית, זו שמבלה בבודדים וזו שבחבורות, זו מלאת התשוקה שמממשת אותה במפגשים מיניים מזדמנים וזו מלאת התשוקה שלא ידעה אהבה עדיין.
ויקה ואסיה נעות במסלולים שונים, עד שכמעט קשה להאמין שמדובר בבנות משפחה. הן חיות חיים נפרדים מחוץ לאותו הבית. דירה קטנה בירושלים, בה הן ישנות ואוכלות. לא ממש מתקשרות. אולם בעקבות ההידרדרות המדאיגה של ויקה, השתיים מתמרכזות מחדש - ופונות אחת לעבר השנייה בחיפוש אחר נחמה וחמלה. לא צריך להיות סטיבן הוקינג כדי לדעת מה מעוללת המחלה הארורה הזו. האס בהופעה פיזית מרשימה ביותר, ממחישה זאת לכולנו. גם הבריאים שבינינו.
ברוח התקופה ובהשאלה משגרת החיים שנכפתה עלינו בצל הקורונה, ויקה ואסיה שתיהן מוצאות את עצמן מבודדות מן החברה בעקבות מחלת הבת. זה אינו צעד למניעת הדבקה בנגיף קטלני, אלא תוצאה של אילוצי המציאות הבלתי נתפסת שנחתה עליהן. שתי הנשים מנסות בכל כוחן להתנער מהבידוד המתסכל הזה. אסיה בהרפתקאות הליליות שלה בפאבים ובמגרשי חניה, ו-ויקה עם הדרינקים והג'וינטים ביחד עם החברים הסקייטרים. כל אחת מהן מורדת במצב הבלתי נסבל, וגם אחת בשנייה. הן רוצות להשתחרר, לחיות. אלא שניוון שרירים, כמו הקורונה, הם מצבים בריאותיים קשים. מחוללי המחלות הללו לא נענים למשאלות הלב של החולים, קרוביהם ורופאיהם. הם משתלטים על ממלכת הגוף שלך, האוטונומיה האוטאימונית שלך, ועושים בה כבשלהם. כרודנים אחרי הפיכה צבאית, יש להם נטיה להתעלם ממחאות ולדכא מרידות בכוח.
כמו "אנה" של אור סיני (זוכה תחרות הסינפונדסיון בקאן), "אסיה" הוא סרט שנקרא על שם הגיבורה שלו, אם חד הורית שעלתה מרוסיה. הדרמה של פריבר (כמו סיני, בוגרת בי"ס סם שפיגל) אינטימית ונוגעת לב, שמשתעבדת מרצון לחיי יומיום מתישים בצל משבר מתמשך, בקצב איטי. ממהמורה אחת לשניה, מצעד כושל, למעידה כואבת, לרגע מזוקק של חמלה. העלילה נשענת על המיומנויות הדרמטיות של איב והאס, אותן סובבים תומר מולא, טטיאנה מחלינובסקי, עדן חלילי וגרא סנדלר (שהופיע לצדה של האס גם ב"המורדת").
לעתים רבות מדי העלילה נשאבת לקלישאות מלודרמטיות ואירועים מופרכים ששוברים את הניואנסים העדינים של הסרט. בינתיים פריבר וצוותה נאלצים להסתפק בהקרנות מקוונות בפני כמות מוגבלת של צופים במסגרת הפסטיבל הווירטואלי של טרייבקה. מתישהו "אסיה" יזכה להפצה על מסך גדול בישראל (ההקרנה המקוונת שלו אינה זמינה לקהל הרחב). עוד סיבה טובה לייחל למיגור מגיפת הקורונה ופתיחת בתי הקולנוע בארץ.
