הצמתים, הגשרים והכיכרות מתמלאים בשלטים ובמפגינים, ורוח המחאה מגיעה גם לתערוכת סוף השנה של מכללת שנקר לעיצוב, שתיפתח בסוף השבוע הקרוב. ארבעה בוגרים מהמחלקה לתקשורת חזותית ובוגר אחד מהמחלקה לעיצוב אופנה בחרו ליצור השנה פרויקטים שנושאים מסרים חברתיים של התנגדות למציאות הקיימת. גם עבודות שתהליך הגייתן ויצירתן החל זמן רב לפני פרוץ המחאה הנוכחית – מקבלות כעת משנה תוקף אקטואלי.
תומר אבן ארי מהמחלקה לעיצוב אופנה, יצר את הפרויקט "כולנו נרדמים בשמירה", העוסק דווקא בהיעדר מחאה. הוא שאב השראה מכרזות מחאה מוכרות, בין היתר של המעצבים דוד טרטקובר ולהב הלוי וכן מבגדי עבודה, מדי צבא ותנועות נוער. אבן ארי עיצב את הבגדים כך שיהיו מסורבלים ומגבילים במכוון. "הסדרה מיועדת לאנשים בעלי דעה", הוא אומר, "שלא מפחדים להעביר ביקורת מתוך שפת כרזות המחאה".
ליאל ח'רעובה בחרה למתוח ביקורת על הזלזול של הממסד בשפה הערבית. במסגרת הפרויקט שלה, "אי יחס", היא עיבדה אותיות ערביות באמצעות חומרים שונים. "היחס הירוד של הממסד הישראלי כלפי השפה הערבית גורם לי כערבייה להרגיש בלתי נראית, לא רצויה, שייכת ולא שייכת", מספרת ח'רעובה.
הפרויקט של יעל מינץ, "צאו לי מהספייס", נוגע לחוסר במרחב האישי. באמצעות טפסים משטרתיים, מינץ תיעדה חוויות שוליות מחיי היומיום המייצגות פלישה למרחב האישי. הצגת האירועים על פני הטופס מעבירה את תחושת הניכור, והשפה החזותית של הטופס מייצרת תפיסה של המרחב הציבורי כאלים ומאיים.
בפרויקט "הפנתרים השחורים 2020", דניאל מועלם מיתג מחדש את ארגון המחאה המזרחי משנות ה-70. הוא דמיין מה היה קורה אילו עסק בסוגיות אקטואליות ובתמורות שחלו בישראל ב-50 השנה שחלפו מאז פעילותו.
במרכז הפרויקט "ג'ו עמר נותן במה" של יעל עמרמי ניצב הזמר הידוע, מעמודי התווך של המוזיקה המזרחית בישראל. עמרמי מציגה מיתוג של עצרת בדיונית המתקיימת בכיכר רבין, ביוזמתו של עמר ובהשתתפותם של אמנים בולטים שהושפעו מהדרה תרבותית.
תערוכת סוף השנה של שנקר תיפתח ביום שישי ה-7 באוגוסט ותוצג למשך שבועיים, ברחוב אנה פרנק 12 ברמת גן וברחוב ידע עם 8 ברמת גן.
