דייוויד בואי הופיע ב"בבובספוג", אלטון ג'ון ב"סאות'פארק", ופול מקרטני ב"בוג'אק הורסמן", קיס ב"איש משפחה" ופחות או יותר כל עולם המוזיקה ב"משפחת סימפסון" – אם אתה אמן מצליח, כנראה שגם זכית לראות את עצמך כדמות מצוירת.
מי שזכה בחותמת הזו לאחרונה הוא דה-וויקנד, יוצר האר אנ' בי המצליח שהתארח בסדרת האנימציה "אבא אמריקני" בתור עצמו, והגדיל לעשות כשכתב שיר שמלגלג על הדימוי שלו כבליין. המוזיקאי הקנדי, שאחראי לכמה מהלהיטים הגדולים של השנים האחרונות כמו Starboy ו-I Can't Feel my Face מופיע בפרק כמוקד לפיתוייה של בת המשפחה, היילי. אבל ברגע האמת הוא מסרב לה בטענה מפתיעה שמעולם לא שכב עם נשים.
- עוד בערוץ המוזיקה:
את ההסבר הוא מספק בשיר, שהפך בעצמו ללהיט: "אף פעם לא ראיתי פורנו, אף פעם לא ניסיתי סמים. כי אני מפחד". כן, היוצר חורך הרחבות הוא בעצם מלאך וההתנזרות היא כוח העל שבזכותו הוא זוכה בפרסי גראמי. אבל דה-וויקנד הוא לא היחיד ששחרר את הרסן וצחק על עצמו על המסך כדמות מצוירת. אספנו כמה מתפקידי האורח הזכורים ביותר של מוזיקאים בסדרות אנימציה.
אירוסמית' מופיעים בבר של מו, "משפחת סימפסון", 1991
עשרים שנה אחרי שקמה, אחת מלהקות הרוק המצליחות בעולם, הייתה הראשונה להתארח בעונה השלישית של "משפחת סימפסון". סטיבן טיילור, ג'ו פרי ויתר החברים הגיעו לבר של מו, שהפך למקום הכי שווה בספרינגפילד הודות למשקה אלכוהולי שאת המתכון שלו גנב מו מהומר (וכולל בין היתר סירופ נגד שיעול ואפר של סיגריות).
מו מבחין בחברי אירוסמית' יושבים ושותים בפינת הבר ומפציר בהם לעלות לנגן. תחילה הם מסרבים, אז הוא משחד אותם באמצעות נשק יום הדין: ביצים כבושות בחינם. אירוסמית' עולים לבמה עם Walk This Way, וסוחפים את מו והקהל, עד שחלקו מאבד את הראש - תרתי משמע. 26 שנים אחר כך פרסם מפיק הסדרה, אל ג'ין, סרטון שבו נראים חברי הלהקה מצטופפים בתוך תא הקלטות קטן, ומדבבים את עצמם, אליהם הצטרך השחקן האנק אזריה, שטס במיוחד לבוסטון כדי להקליט איתם את מו. עד היום, הפרק נחשב לאחד המוצלחים בתולדות הסדרה.
קיס בלי איפור, "איש משפחה", 2002
לכל אורך הסדרה אב המשפחה, פיטר גריפין, מתגאה בהיותו אחד המעריצים הגדולים בעולם של להקת קיס. כשההרכב מחליט סופסוף להגיע לאזור, פיטר לא יודע את נפשו מרוב אושר ומתחיל לתכנן את האירוע. להופעה הוא מגיע מחופש בתחפושת ה"שד" של הסולן ג'ין סימונס (חיים ויץ הישראלי) – פניו מאופרות, קולר ניטים על צווארו ופאה עם קוקו על הראש. אשתו לואיס משתפת פעולה ומגיעה מחופשת לדמותו של המתופף המקורי של הלהקה, פיטר כריס.
אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה – באמצע הלהיט הגדול Rock and Roll All Nite מכוון סימונס את המיקרופון אל לואיס שעומדת בקהל והיא מתבלבלת במילים. פיטר נסער, מאשים אותה שהיא מזויפת, לא מעריצה אמיתית, ומחפש מקום עמוק להיקבר בו. השניים נוסעים לדיינר מקומי ודווקא שם הם נתקלים בחברי הלהקה הנינוחים ונטולי האיפור. לפתע, מזהה לואיס שג'ין סימונס הוא חיים ויץ, האקס שאיתו יצאה לפני שהתפרסם. אחרי שיחה קצרה ומשעשעת שבה השניים משחזרים חוויות מן העבר, מזמין ויץ את הזוג גריפין להקלטות באולפן. פיטר מאושר ולואיס משיבה: "נשמח להגיע חיים, כלומר ג'ין, יא רוקסטאר".
דייוויד בואי כקיסר אטלנטיס, "בובספוג מכנסמרובע", 2007
הוא היה זיגי סטארדסט, הדוכס הלבן ומלך הגובלינים, אבל את התפקיד הכי מופרע ומפתיע שלו עשה דייוויד בואי בפרק המיוחד "אטלנטיס מכנסמרובע" בסדרה על קורותיו של הספוג הצהוב. הוא דובב את "הלורד הוד מלכותו" – יצור כחול עם מוח בולט, מגפיים סגולות ועיניים בצבעים שונים כמו הזמר - קיסר העיר האבודה, שמקדם את פני חבורת יצורי הים, כשהיא מגיעה לאטלנטיס.
הלורד לוקח את בובספוג וחבריו לסיבוב בחדרים המסתוריים של העיר האבודה ומנסה להסביר להם מהי אמנות, במבטא בריטי אופייני. "אמנות היא מה שקורה כשאתה מעז לחלום", הוא אומר, אך האידיליה נפגעת כשהוא מגלה שפטריק פיצץ את הבועה העתיקה בעולם - כן, זה הזוי כמו שזה נשמע.
"רצינו דמות שתהיה מעין 'ווילי וונקה' וחשבנו שהוא יהיה מושלם לתפקיד", סיפר פול טיביט, ממפיקי ומאיירי הסדרה. להפתעתו בואי נענה לרעיון במהרה ואף ציין שהוא מעריץ גדול ונוהג לצפות בסדרה עם בתו. הצוות היה מתוח כולו לקראת ההקלטות, אבל אז בואי "פשוט נכנס לסטודיו, לבוש באופן רגיל והיה מאוד נחמד".
כשהסתיימו ההקלטות בואי כתב באתר הרשמי שלו: "זה סופסוף קרה. הצלחתי להשתתף ב'גביע הקדוש' של סדרות האנימציה. אנחנו, כמשפחה, מתרגשים מאוד". הפרק היה בעצם סרט טלוויזיה באורך 45 דקות ששודר כחלק מהעונה החמישית ועל אף שזכה לביקורות מעורבות, צפו בו תשעה מיליון הצופים – המספר הגבוה ביותר בתולדות הסדרה.
רוברט סמית' מציל את האנושות, "סאות'פארק", 1998
סולן ומייסד ההרכב הבריטי "הקיור" השתתף באחד מהפרקים המיתולוגים בתולדות הסדרה, כבר בעונה הראשונה שלה. בפרק מנסה דמותה של ברברה סטרייסנד (שלא הזמרת דיבבה) להשתלט על העולם באמצעות אבן מסתורית שהופכת אותה לרובוט-דינוזאור ענקי והרסני. מי שמופיע כדי להציל את האנושות הוא לא שוורצנגר ולא סטאלון, אלא דווקא רוברט סמית' העגמומי.
בפרק קרטמן מוצא אבן מיוחדת במהלך טיול לאתר ארכיאולוגי ומתראיין בטלוויזיה. סטרייסנד חומדת את האבן, חוטפת את החבורה ומענה אותה, בין היתר באמצעות השירה שלה. אחרי שהיא משיגה את האבן היא הופכת ליצור אה-לה תאנוס, שמחריב הכול. אבל רגע לפני שסאות'פארק מושמדת כליל, מפציע סמית' ושם את עתיד האנושות על כתפיו השמוטות. הוא הופך לעש ענק, מכה בסטרייסנד ומעיף אותה לחלל. כשהוא צועד מנצח אל עבר השקיעה, ברקע מתנגן Lovesong הנהדר, וקייל יורה את משפט המחץ: "Disintegration הוא האלבום הטוב ביותר אי פעם".
סטרייסנד, כצפוי,לא אהבה את האופן שבו הוצגה. בריאיון בשנת 1998 היא אמרה כי על אף שהיא נהנית מפארודיות "היא תוהה אם תוכניות כמו סאות'פארק וביוויס ובאטהד לא מוסיפות לשליליות ולציניות שבתרבות שלנו, בעיקר בקרב ילדים". אבל יוצרי הסידרה טריי פארקר ומאט סטון לא התרגשו וסיפרו כי סטרייסנד צוירה בצורה נלעגת משום שהם לא סובלים את קולה. עוד הוסיפו שלמרות אהבתם לסמית' גם ממנו הם הסתירו את עלילת הפרק.
"הם אמרו לי לקרוא את השורות שלי, ראיתי את הפרק רק כשהוא שודר וזה היה הלם. עד היום אין לי מושג למה הייתי האויב שלה", אמר סמית' בריאיון ל-VH1 והעיד בריאיון אחר כמה התרגש להשתתף בתוכנית: "מכל הדברים שעשיתי, כל אנשים שפגשתי, שום דבר לא משתווה להשתתפות שלי בסאות'פארק".
בריטני ספירס מחלקת פרסים, "משפחת סימפסון", 2000
בשנת 2000 בריטני ספירס הייתה הסנסציה הגדולה ביותר בעולם המוזיקה. ל"משפחת סימפסון" היא הגיעה בעונה ה-11, בגיל 18 בלבד, ולגלגה על תדמית נערת בית הספר המפתה שליוותה אותה מאז הקליפ לשיר Baby One More Time.
עלילת הפרק נסובה סביב טקס פרסי הגאווה של ספרינגפילד. כל המי ומי בעיר מתקבצים באודיטוריום המקומי לכבוד הטקס שאותו מנחה ספירס, עם קוקיות ומכנסי טרנינג כמו בקליפ האיקוני. הומר מחכה מתוח בכיסאו, בתקווה שסופסוף יכריזו עליו כזוכה באחד הפרסים. ואז מגיע הפרס האחרון, המתח מתגבר, הומר מתכווץ, אבל הפסלון מוענק לאיש המבוגר ביותר בעיר, קורנליוס צ'פמן.
צ'פמן, האיש שתקע את הדגל בספרינגפילד לפני 108 שנים, עולה לבמה כשברקע מוקרן סרטון קצר לכבודו, כיאה לאדם שערך לתושבים היכרות ראשונה עם מברשת השיניים. הוא מקבל את הפרס מידיה של ספירס, שבמקביל מעניקה לו גם נשיקה על הלחי, ומה שלא הצליחה לעשות השפעת הספרדית – עשתה הזמרת. צ'פמן מקבל התקף לב וקורס על הבמה, למרגלותיה של ספירס, שכבר אז הוכיחה שהיא Toxic.
סנופ דוג סרסור, "מלך הגבעה", 2001
סנופ דוג מעולם לא הסתיר את העובדה שבצעירותו היה סרסור. להפך - הוא שר על זה, התראיין על זה וב-2001 גם גילם את התפקיד. זה קרה בסדרה של מייק ג'אדג' (יוצר "ביוויס ובאטהד") על קורותיה של משפחת היל השמרנית. כיאה לסדרה שלא חששה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת גם הפרק הזה היה אגרוף לבטן במסווה של קומדיית טעויות. פגי לוקחת תחת חסותה את העובדת החדשה של האנק, תמי דובאל, שמתקשה להשתלב, מבלי לדעת שהיא עובדת גם במקצוע העתיק בעולם.
כשהמכוניות מתחילות לעצור בשכונה, והכסף מחליף ידיים, האנק חושד שתמי היא יצאנית. הפעמון של האנק מצלצל סופית כשלאזור מגיע אלבסטר ג'ונס, סרסור בן דמותו של סנופ דוג (ובדיבובו), עטוף בגלימה, נועל נעליים סגולות וחובש כובע עם נוצה. אלבסטר והאנק מתווכחים מי מהשניים הוא המנהל האמיתי של תמי ואחרי מרדף קצר, האנק מתחזה בעצמו לסרסור ו"משחרר" את תמי.
פול מקרטני קופץ מעוגת יום הולדת, "בוג'אק הורסמן", 2015
15 שניות בלבד הופיע סר פול מקרטני בפרק אבל זה היה מספיק. זאת הייתה הופעת אורח מפתיעה, קצרה ומבריקה באחת הסדרות המוערכות של השנים האחרונות והיא הסתכמה בקפיצתו מתוך עוגת יום הולדת ענקית – וגם זה דרש היערכות לא פשוטה.
במרכז הפרק מתקיימת מסיבת הפתעה שעורך מיסטר פינטבאטר לאשתו דיאן לרגל יום הולדתה. לאורך המסיבה נרמז שמקרטני, החיפושית בעלת התדמית המהוגנת, יקפוץ באיזשהו שלב כאחרון החשפנים, מתוך עוגת יום ההולדת שנמצאת ברקע - אבל לא ברור אם ההבטחה המעט מופרכת אכן תמומש.
המסיבה הולכת ומדרדרת כשהזוג רב על כל נושא אפשרי ואחרי וויכוחים רבים השניים מוותרים על ההפתעות. בסיום הם משלימים וצועדים יחדיו לחדר אחר, כשלפתע מזנק מקרטני מן העוגה, כשאין אף אחד סביבה. "הפתעה!", הוא צועק, "הלו? מישהו? זה פול מקרטני! באתי עד הנה כדי לקפוץ מתוף עוגה...ועוד עם חליפה חדשה! אוי אוי אוי".
רפאל בוב-וקסברג, יוצר הסדרה הודה לאחר מכן בריאיון שהיה בספק אם מקרטני יסכים להשתתף. "הוא כזה כוכב גדול", אמר אחרי שהתקבלה התשובה החיובית, "ששלחנו בחור עם מיקרופון עד לבית שלו כדי שיקליט אותו. חתיכת טיפול מיוחד".
אלטון ג'ון ואוזי אוסבורן מגייסים כסף, "סאות'פארק", 1998
בפרק "שף אייד" הצליחו יוצרי סאות'פארק, טריי פארקר ומאט סטון, לגייס רשימת אמנים שלא הייתה מביישת גם את גלסטונברי. סר אלטון ג'ון, אוזי אוסבורן, מיטלוף, סולן "הקלאש" ג'ו סטראמר ועוד רבים וטובים, כולם דיבבו את עצמם בפרק קלאסי, שבעקבותיו שוחרר גם אלבום.
הכול מתחיל כששף מגלה שהלהיט החדש של אלאניס מוריסט הוא בכלל שיר שהוא כתב מזמן ומחליט לתבוע את חברת התקליטים. אלא שחברת התקליטים של מוריסט מגייסת את עורך הדין המפורסם ג'וני קוקרן - שף מפסיד בתביעה ונאלץ לשלם 2 מיליון דולרים כדי להימנע ממאסר של 4 שנים. חבורת הילדים נזעקת לסייע לו ומחליטה לגייס אמנים ששף בנה להם את הקריירה: כמו אלטון ג'ון, זמר ברים כושל בעבר, ששף הכיר לו את ברני טופין או מיטלוף ("קציץ בשר") ששף שינה לו את התדמית אחרי שפעם כונה קוסקוס.
הם לא מצליחים לגייס את הסכום הנדרש, ולכן חבורת הילדים מרימה מופע צדקה בהשתתפות חבריו המוזיקאים של שף. אלטון ג'ון מבצע שיר אהבה שכתב סטאן לוונדי, אוזי אוסבורן נוגס בראשו של קני והורג אותו (קריצה לאותה הופעה באיווה בשנת 1982 שבה נגס בעטלף), וכשעשן ההופעות מתפזר – שף משחרר מהכלא.
ליידי גאגא מעודדת את ליסה, משפחת סימפסון, 2012
הפרק "ליסה הופכת לגאגא" נחשב בעיני רבים ממעריצי "משפחת סימפסון" לאחד מהגרועים בתולדותיה. ואם הביקורות הרעות לא הספיקו אז גם הצופים לא התרשמו מהנוכחות של הכוכבת: פחות מ-5 מיליון איש צפו בו בזמן אמת, הנתון הנמוך ביותר לפרק של "משפחת סימפסון".
מה היה כל כך גרוע? בניגוד להופעות אורח שמסתכמות בדרך כלל בכמה דקות (או כמה שניות במקרה של מקרטני), הפעם הפרק כולו סבב סביב ליידי גאגא, ורבים ראו בכך סרטון תדמית ארוך ומייגע. גם העלילה לא הייתה מקורית: הזמרת נוסעת לספרינגפילד כדי לעודד את ליסה, הילדה הכי מדוכאת בעיר הכי מדוכאת. היא עושה זאת ברכבת שלה, ה"גאגא אקספרס", שנוסעת על קיטור בצבעי הקשת ונעצרת בחריקת נעלי עקב גדולות. תוך כדי נסיעה (מתישה) גאגא שרה ורוקדת, מחליפה תלבושות ופאות. וכשהיא פוגשת את ליסה, היא מגלה שלהפוך אותה ל"מפלצת קטנה" זו משימה קשה משחשבה. הפרק מלא בבדיחות לעוסות, למשל כשהומר נוגס בשמלת הסטייקים המפורסמת שלה, אבל הוא כמובן מסתיים בטוב כשליסה אכן מגלה את עצמה מחדש.
על אף הביקורות הצוננות, צוות הסדרה וגאגא בעצמה דווקא נהנו מהחוויה. היוצר מאט גרונינג כינה אותה "הדמות האייקונית של זמננו" ואמר: "מה שהיה נהדר זה שבכל פעם שהיא נכנסה לחדר – והיא נכנסה כמה פעמים – היא הייתה לבושה אחרת. זה היה לא ייאמן. הפעם היחידה שבה היא הורידה את הכובע היה כשהוא נתקע במיקרופון". ואילו הזמרת אמרה כי "זה היה אחד הדברים הכי מגניבים שעשיתי. אבא שלי בטח יעשה 80 סלטות לאחור אחרי שהוא יצפה בפרק".
