הסופר דוד ארליך, מייסדו של בית הקפה הספרותי "תמול שלשום", מהמוסדות התרבותיים הבולטים של ירושלים, הלך לעולמו הלילה (א') בגיל 60.
ארליך, יליד 1959, הקים את "תמול שלשום" - על שם סיפורו הידוע של ש"י עגנון, בשנת 1994 במדרחוב נחלת שבעה בירושלים. המקום הייחודי, הפועל כבית קפה וכחנות לספרי יד שנייה, צבר מעמד מיתולוגי, ומשך אליו לקוחות מכל הסוגים - ירושלמים ותיירים מזדמנים, סטודנטים צעירים ואנשי רוח, משפחות וזוגות, דתיים וחילוניים.
במקביל, המקום נעשה במידת מה גם מוקד של הקהילה הגאה בעיר, בעיקר בשנותיו הראשונות, אולי בהשראת ארליך, שהיה הומוסקסואל מוצהר. לאורך השנים "תמול שלשום" היה לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים בעיר הבירה, ואף זכה להכרה מיוחדת בחיק הקהילה הספרותית הישראלית, כאשר סופרים מוכרים הרבו לפקוד אותו. הסופר עמוס עוז אמר בעבר כי "בירושלים יש מקום קדוש אחד שלא צריך להקיז עליו דם - תמול שלשום".
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" סיפר ארליך על האתגרים שבניהול מוסד תרבותי בעיר הבירה. "המשבר הגדול שלנו היה האינתיפאדה. אחד הדברים שעזרו לנו לשרוד זה שכל צמרת הסופרים בארץ התגייסה לעזור לנו. היו ימים שאף אחד לא בא וישבתי עם מאזן (שוויקי, הטבח הראשי של 'תמול שלשום' - י.פ) לבד ובכינו על המציאות העגומה. ואז נכנסו אפלפלד, עוז, קרת, גרוסמן, שלו וכולם התגייסו לעזור לנו ועשו ערבי תרבות שהרימו את המקום", אמר בשנת 2012.
במקביל לניהול "תמול שלשום", ארליך עסק גם בתקשורת ובכתיבה. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כעיתונאי, ועבד בעיתון "דבר", בשבועון לנוער "חמצן", ב"הארץ", ובקול ישראל. באוניברסיטה העברית למד בלשנות אנגלית, ולאחר מכן עבר להתגורר בארצות הברית למשך מספר שנים, במפנה העשורים בין שנות ה-80 ושנות ה-90.
במסגרת כתיבתו הספרותית, ארליך הוציא שלושה אוספים של סיפורים קצרים: "הבקרים של שני וחמישי" (1999), "כחול 18" (2003) ו-"קפה שירה" (2018), המבוסס על אנקדוטות מחיי היומיום של "תמול שלשום". בסיפוריו נטה לעסוק במציאות החיים בירושלים - ומכאן בחוויה הישראלית בכלל, בקהילה ההומוסקסואלית, בזירה התרבותית המקומית ועוד.
דן גולדברג, חברו והבעלים השותף של "תמול שלשום", ספד לארליך. "בצער רב ובכאב גדול עליי לעדכן ולהודיע ששותפי היקר, חברי הטוב והמייסד של 'תמול שלשום', דוד ארליך, נפטר הלילה", כתב בפייסבוק. "קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. דוד היה איש רוח, אדם אוהב בריות ובעל לב רחב. איש משפחה ואב למופת. הטוב שבו, הרעות והתקווה לעתיד טוב תמיד היו דרכו. עוד נשב כולנו ונדבר עליו ועל מי שהיה".
דוד ארליך הותיר אחריו בן ובת, הורים ואחות.
