להקות בנים הן ככל כנראה כלוב הזהב הכי גדול בתולדות הפופ. כל חבר בה יודע, כמעט מהרגע שבו לוהק למשבצת שהונדסה עבורו, כי חיי הלהקה יהיו קצרים ושהמעריצים (טוב, בעיקר המעריצות), יעזבו שנייה אחרי שישיקו מודל חדש ונוצץ יותר. כך שמהרגע שבו התחלת לשרת באחת שכזאת, מוטב שתתכנן את היום שאחריה. למרות שהסטטיסטיקה ברורה ומוכרת לכל הנוגעים בדבר, אם תתבקשו למנות כרגע את יוצאי הלהקות האלו שהצליחו באמת גם כשהם פצחו בקריירות סולו, לא בטוח שתזדקקו ליותר מכף יד אחת. רובי וויליאמס הוא הדוגמה הראשונה והמתבקשת שקופצת לראש, ומהשנים האחרונות אפשר לציין את הארי סטיילס שרק הולך ומשתבח מאלבום לאלבום. בין שני אלו נמצא ג'סטין טימברלייק, אקס אן סינק, שחוגג כעת את יום הולדתו ה-40.
טימברלייק הספיק די הרבה ב-40 השנים שבהן הוא מסתובב, שר, משחק, רוקד ומחייך על פני הכדור שלנו. זה מה שקורה לך כשמגלים אותך כבר בגיל 12 במסגרת תוכנית כישרונות צעירים ומגייסים אותך מיד לאחר מכן למועדון מיקי מאוס של דיסני. טימברלייק לא היה שם לבד. הוא חלק את הבמה ואת המצלמות עם ריאן גוסלינג, ג'יי.סי. שאזיי, בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה - שלושת האחרונים גם ליוו אותו בהמשך הדרך. עם שאזיי חלק את הפוקוס באן סינק, עם ספירס ניהל רומן מתוקשר ועם אגילרה הופיע בתחילת דרכו כסולן.
לו פרלמן, המפיק והיזם המוזיקלי שהקים את בקסטריט בויז, חיפש עוד להקת בנים לאוסף. לאחר שטימברלייק ושאזיי הגיעו אליו עם חבריהם הושלם ההרכב ופרויקט אן סינק יצא לדרך. הלהקה לא ממש האריכה ימים והספיקה להוציא רק ארבעה אלבומים, שאמנם נמכרו יפה, אך לא התקרבו למספרים שפרלמן התרגל לקבל מהבקסטריט בויז. חמש שנים וקצת אחרי שהוקמה, אן סינק כבר הייתה היסטוריה וטימברלייק החל לעבוד על אלבום הבכורה שלו, Justified, שיצא בנובמבר 2002 והתקבל בהיסטריה. הוא נמכר ביותר מ-10 מיליון עותקים ואפילו קטף את פרס הגראמי בקטגוריית "אלבום הפופ/רוק הטוב ביותר". קשה לחשוב על פתיחה מוצלחת מזו לקריירת סולו.
ההמשך היה אפילו טוב יותר. FutureSex/LoveSounds האדיר שיצא ארבע שנים אחריו התעלה על קודמו בכל היבט: הוא נמכר היטב (מעל 14 מיליון עותקים); הסינגלים ממנו הושמעו יפה ברדיו (למשל SexyBack הגרובי והמדבק שבו השתתף גם טימבלנד, מפיק האלבום, ו-What Goes Around.../...Comes Around); הוא התמודד בכבוד בכל טקס פרסים, ובעיקר זכה לביקורות נלהבות ומוצדקות שהכתירו את טימברלייק כנסיך הפופ החדש וכיורשו של מייקל ג'קסון.
ב-2004, בין שני האלבומים האלו, טימברלייק הספיק לעבור גם בהופעת המחצית של משחק הסופרבול – האירוע הכי אמריקני ומשפחתי שיש על המסך. זה כבר היה הביקור השני שלו שם. ב-2001 הוא היה שם, אז עדיין לצד חברי אן סינק, בריטני ספירס ואירוסמית'. החיבור ההוא היה מוזר אז בדיוק כפי שהוא נשמע תלוש היום, אך למרות התגובות המעורבות, האירוע עבר בשלום. זה ממש לא מה שקרה ב-2004, כשטימברלייק חלק במה עם ג'נט ג'קסון. ההופעה עברה בשלום עד לרגע שבו טימברלייק משך את חולצתה של שותפתו לבמה וחשף את שדה הימני לעיני מיליוני צופים המומים, ועוד בערב הטלוויזיוני הכי חשוב בלוח השנה. טימברלייק אולי סיפר לעצמו שזה לא יותר מאקט שובב שטיפוסים מגניבים כמוהו עושים ומיד סולחים להם עם חצי קריצה. ברשת CBS לא ממש חייכו והתייחסו לאירוע אחרת לגמרי - בוודאי לאחר שנאלצו לספוג קנס של למעלה מחצי מיליון דולר בעקבות התקרית. ניתן להניח שלו האירוע המיותר והמשפיל ההוא היה מתרחש לאחר מהפכת MeToo# הקריירה של טימברלייק הייתה מחוסלת עוד לפני שריקת הסיום של המשחק.
השערורייה הזאת, שנחשבת עד היום לאחד מרגעי השפל הגדולים בתולדות הסופרבול, לא מנעה מאנשי הליגה להזמין את טימברלייק פעם נוספת להופעת המחצית של משחק הגמר ב-2018. טימברלייק לא החמיץ גם הפעם, וסיפק שערורייה נוספת שעיקרה טעם רע. במסגרת המופע שלו הועלתה הולוגרמה של הזמר פרינס המנוח. להגנתו אפשר לומר שטימברלייק רק ביקש להצדיע לגאון המוזיקלי שהשפיע עליו לא מעט, לגנותו יאמר שזה היה שימוש ציני ומביך בטכנולוגיה מתקדמת ליצירת מחווה אמנותית ריקה מתוכן.
אחרי הפתיחה המסחררת, בעשור הקודם טימברלייק הוריד הילוך או שניים בקריירת המוזיקה שלו. במהלך 2013 הוא הוציא את שני חלקיו של האלבום הכפול The 20/20 Experience שבו שיתף פעולה בין היתר גם עם ג'יי זי. שנה לאחר מכן הוא יצא לסיבוב הופעות ארוך שבמסגרתו גם עצר בפארק הירקון המלא. הפעם האחרונה שבה יצא עם אלבום מלא מהאולפן הייתה ב-2018. טימברלייק, אז בן 37, רצה להראות שימי הפופ הקלילים מאחוריו ועתה הוא יוצר רציני ובוגר יותר. לצורך כתיבת השירים החדשים הוא יצא למסע בין תחנות חייו עם משפחתו (אחרי לא מעט רומנים מתוקשרים הוא התחתן עם השחקנית ג'סיקה בייל ולשניים שני ילדים). מי שהקשיב בשעתו לאלבום Man of the Woods התקשה להתרשם מהמאמץ שהושקע בו. התפריט המוזיקלי היה אמנם רחב מאשר בעבר, וכלל לצד הפופ והדיסקו המתבקשים גם לא מעט נגיעות של רוק אמריקני, מוזיקה שחורה ואפילו קצת קאנטרי (בכל זאת, האיש נולד בממפיס), אבל כל אלו לא ממש עזרו. גם לא הופעת האורח של אלישיה קיז או החבירה המחודשת לשותפים וותיקים כמו הנפטונז וטימבלנד, שיצרו עבורו את הרגעים הגדולים בראשית ימיו כסולן. האלבום לא התרומם וטימברלייק, שנחשב עשור קודם לכן לכוכב הפופ הגדול בעולם, היה תקוע.
כמו שכל יועץ השקעות ימליץ לכם, טימברלייק דאג שלא להשקיע את כל כולו רק במקום אחד. וכך, במקביל לקריירת השירה שלו, הוא פנה להוליווד. ב-20 השנים האחרונות הוא הספיק לככב (או רק לדבב, כמו למשל ב"שרק" וב"טרולים") בכ-20 סרטים. הזמר/שחקן בעל המראה הכל-אמריקני לוהק לרוב לתפקיד החנון המגניב והחמוד, ועשה חייל בעיקר באגף הקומדיות הרומנטיות נוטפות הקיטש. באחד מהרגעים היותר מרשימים שלו על המסך הוא גילם ב"הרשת החברתית" את שון פארקר, מייסד נאפסטר. בגלל שטימברלייק נכנס לא רע בכלל לנעליו של נבל הרשת החנון/שחצן, נדמה שמעטים שמו לב לאירוניה שבמהלך: אחד מכוכבי המוזיקה הגדולים במילניום הנוכחי מגלם את אחד האחראים הישירים לקריסת התעשייה שממנה הוא התפרנס כל כך יפה במשך השנים.
טימברלייק, שפותח כעת את העשור החמישי לחייו, נמצא בצומת דרכים. את המכירות, הפרסים וההייפ שהשיג בצדק בזכות אלבומיו הראשונים הוא כבר לא ישחזר. כך שבהחלט הגיע הזמן לחשוב על כתיבה והקלטה של מוזיקה בוגרת יותר. אם הוא יידע לקחת מ-Man of the Woods את הכיוון – ולשפר בהרבה את הביצוע – הוא יצליח. גם כשחקן הוא חייב להתחיל לצאת קצת יותר מאזור הנוחות שלו ולמצוא לעצמו תפקידים חמודים פחות. 20 השנים האחרונות של טימברלייק מדגימות עד כמה הוא ניצח את הסטטיסטיקה של יוצא להקות הבנים הממוצע. למזלו, יש לו את כל הנתונים והכישרון כדי להבטיח שגם 20 השנים הבאות שלו בתעשייה יהיו לא פחות מעניינות.
