הוא הצליח לשרוד מעברי שבטים, ריבים עם דוגמנית בינלאומית ועלבונות צורבים, אבל שנייה לפני האיחוד המובטח, הודח הערב (ג') מהמשחק דוד דביר, שחגג יום הולדת 70 על האי, לטובת אבטוח הבקתה. אחת לכמה זמן בהיסטוריה של הפורמט בארצות הברית ובארץ נרשמת הדחה אקראית כזו, שבה המודח פשוט עבר בסביבה ברגע הלא נכון ומיד מצא את עצמו בסעודת ברביקיו בתור הכיבוד. שבט קפרה הגיע למועצת השבט בידיעה שרגב הוד כבר מתגלגל על הגריל, אבל טוויסט בעלילה, שהעניק לשבט השני כוח בלתי צפוי בצורת חסינות בדיעבד לרגב, הדיח את השורד שהשם שלו התנוסס על הפתק של הוד המופתע. סוג של רולטה פיליפינית.
דביר, לעומת זאת, לא נותן לכל זה להפריע לו להתעלף על הפקת "הישרדות VIP" (ימי רביעי ושבת, רשת) ועל התנהלות המשחק. "כל ה'הישרדות' זאת רולטה, ממוש", הוא מסכם בריאיון טלפוני ל-ynet. "כל יום הפתעה אחרת, הכל רולטה".
זה לא קצת מרגיז? אלמלא זה לא היית מודח. אתה מספר אחד בדירוג החברתי בשבט שלך.
"זה מעבר לבינתי גם. אבל זה המשחק ואני מכבד כל מה שקרה שם. ההפקה הזאת היא מדהימה. הייתי בהמון הפקות בחיים ודבר כזה גדול ומושלם לא ראיתי. הכל תקתק שם. כל מה שהם עושים זה בשביל המשחק ואני ממש מכבד את זה".
כששימש בתפקיד ראש מגמת המחול בבית הספר לאמנויות "תלמה ילין", לא מצא דביר את הזמן להתמסר ל"הישרדות" ובטח לא לצאת לחופשה ארוכה למטרות צילומים, למרות שהוא מודה שבסתר ליבו המתין לטלפון מהמלהקים. כמי שמוכר בעיקר כשופט הקשוח מ"נולד לרקוד", ריאליטי הריקודים ששודר עשור קודם לכן, דביר קיבל את ההזדמנות שלו בדיוק בזמן. "פתאום יצאתי לפנסיה", הוא משחזר, "ואז הגיע טלפון וזה התאים. אז התחלתי גם לראות 'הישרדות' והבנתי במה מדובר. אבל לא בדיוק ידעתי לאן אני הולך כי זה כל פעם שונה - אנשים אחרים ומבנה קבוצתי אחר. המשחק ברור אבל תמיד יש הפתעות שאף אחד לא מוכן אליהן, וזה תמיד מגיע בבום. זה מקסים בעיני".
כן, השופט המחמיר מ"נולד לרקוד", שהתמודד עם ביקורות על השיפוט הנוקשה שלו, האיש עם המשמעת העצמית הסיזיפית שסדר היום שלו תפור כמו באופנת קוטור ולכל מקום הוא מגיע רבע שעה לפני הזמן, הגיע ל"הישרדות" רק כדי להיפגש לסיבוב נוסף עם הצופים בבית, אבל הפעם הם עוטפים אותו בחום ובפרגון. "אני לא השתניתי", מתעקש דביר, "פשוט כשאני מגיע למקצוע שלי אני מאוד קפדן ואין לי אלוהים. אם מישהו לא מתאים או לא טוב - אני אגיד לו מה אני חושב עליו כי זה התפקיד שלי כמחנך וכמנטור. אבל ב'הישרדות' זה דוד דביר היומיומי, עוזר, תומך, מקשיב. כי ככה אני".
איך אתה חווה את האהבה מהצופים?
"אין מילים. האינסטגרם שלי מפוצץ, אני פשוט מובך ומסמיק כל היום. הדברים שכותבים לי שם, בחיים לא קראתי דבר כזה. מילים שאני לא מסוגל אפילו לחזור עליהן מרוב שזה מביך אותי. אנשים כנראה מתלהבים מהיושר שלי, מזה שאני לא מוכן לוותר למי שמדבר אליי לא יפה ולא נשאר חייב ושותק, ובמשימות אני מתאבד למרות שאני בן 70, ואם צריך להפיל את בני למים, שהוא בן 44, אני אפיל אותו למים".
הוכחת את עצמך במישור הפיזי, אבל הנטייה שלך להגיד הכל בפנים - זאת תכונה שעזרה לך ב"הישרדות"? איפה ששם המשחק הוא אסטרטגיה ודיסקרטיות?
"מה לעשות, אני לא מוכן שיגידו עליי דברים לא נכונים או ירדו עליי בלי סיבה. אין לי אסטרטגיה בכלל. אני פשוט לא יכול לסבול אגרסיביות מילולית או פיזית. זאת לא דרך החיים שלי וכשאני מגיע למקומות כאלה אני מסתובב והולך".
איך הרגשת כלפי הפינה שקיבלת, "דוד דביר לא משקר"?
"אני פשוט כזה. אני לא משקר".
אבל אמרת את הדברים כשאתה מודע שזה עלול לפגוע במשחק שלך?
"ברור. אבל בשביל זה באתי לשם, כדי להיות מי שאני".
מה לגבי ההיבט החברתי, חששת מהחיבורים האנושיים?
"ממש לא. מגיל מאוד צעיר אני זז בין פנימיות ומוסדות וקיבוצים, ותמיד הסתדרתי. לא כולם היו חברים שלי, את החברים שלי אני יכול לספור על כף היד, אבל מבחינה חברתית תמיד התמזגתי מאוד יפה. הקושי היחיד שלי היה מול אסי, אנחנו הפכים. הוא ממש תמונת מראה שלי".
אז בעצם יכולת ההתמזגות שלך החזיקה אותך בחיים במשחק.
"לגמרי".
אחרי ערבוב השבטים עברת לקפרה וממקום של תמיכה - מפתיעה, יש לציין - בברית של אסי ורגב, הדעה שלך השתנתה ב-180 מעלות.
"קצת אחרי שהגעתי לשבט המקורי שלי התחילו לצוף דברים שלא אהבתי, בעיקר ההתעמרות המילולית שנתקלתי בה מצד אסי. לא הייתי מוכן ללכת אחרי אסי, בעיקר כשמאחורי הגב שלי הוא הדיח את זוהר ולי אמר להדיח את בני. אז הבנתי שיש לי עסק עם שתלטן ושאני צריך למצוא דרך להסתדר עם זה. הדרך שלי הייתה לרצות אותו כמה שאני חושב שהוא יסכים לקבל, וכשבא לי לעשות דברים אחרים עשיתי אותם בצורה שאני מבין שהיא נכונה. כשעברתי לשבט השני נפל לי זהב לידיים".
גררו את הסכסוכים בין השבטים לגזענות ואפילו לדעות פוליטיות, אבל בפועל הבעיה הייתה הבדלי האופי?
"נכון. כשהגעתי לקפרה בפעם הראשונה במשחק היה לי שקט מוחלט, עם תרבות שלא ראיתי בשבט הקודם. כשירדן ועידן מובילים הם מובילים בשקט, ברוך, בשיחות מתורבתות, בלי ניבולי פה ובלי לצחוק על אנשים מאחורי הגב, לא כמו באנטינג אנטינג, שם הם מדברים איתך ואחר כך עם אנשים אחרים אומרים דברים אחרים".
אז מה קרה לאלינה? תסמונת שטוקהולם?
"לא. היא דיברה מאוד לא יפה לאסי שלקח על עצמו פרויקט להדיח אותה ראשונה. והיא בכתה בלילות שם על האי וממש הייתה נורא מסכנה, ואני הצעתי לה שאם היא רוצה להישאר במשחק שתלך לאסי, תרד על הברכיים, תבקש סליחה ותעשה מה שצריך כדי להישאר במשחק. וזה בדיוק מה שהיא עשתה".
אבל היא לקחה את זה רחוק, היא הובילה עבורו מהלכים.
"לגמרי. והיא גם לכלכה עלי בפרקים שאני רואה! לא האמנתי כי הייתי ממש ידיד שלה. היו לנו שיחות נפש ואמרתי לה 'אם הייתה לי עוד בת, הייתי רוצה שהיא תהיה כמוך'. ואחרי זה אני שומע שהיא אמרה עליי דברים שהייתי בשוק. שטויות, זה המשחק. אין לי טינה או רוגז על זה כי היא הייתה במצוקה והייתה צריכה להוכיח את עצמה".
יכול להיות שתנאי חיים קיצוניים גורמים לך להתנהג אחרת.
"לא. עדיין יש לך את האישיות שלך והקווים האדומים שהוא חייב לשמור עליהם".
נשארת בקשר עם מישהו מהעונה?
"להיפגש אי אפשר בגלל המצב, אבל אני בקשר כמעט יומי עם ירדן בסמסים. אני מת על הבחורה הזאת. אני בקשר גם עם בני ברוכים וקצת עם ישראל, הבטחתי לו באי שאם הוא יעדן את האגרסיביות שלו אני אעשה אצלו קעקוע, ובאמת הוא השתפר מאוד ואחרי הצילומים באתי אליו ועשיתי קעקוע של פרח דליה, כמו אשתי. סיימנו אותו לפני שבוע".
אותו ישראל שאמר עליך שאתה סמרטוט שפעם על השיש ופעם על הרצפה.
"מה שקורה ב'הישרדות' נשאר ב'הישרדות'. אני מאוד אוהב את ישראל".
אז אפשר להכריז על פתיחת צ'אקרת הריאליטי שלך?
"לגמרי. אני אוהב ריאליטי ואני פנוי לכל ריאליטי. יש לי מלא מלא זמן ובאמת, זה הזמן שלי".
אז בוא נדבר ישירות למלהקים.
"אני אשמח ללכת ל'גולסטאר', למשל. אני ספורטאי-על בעברי ואני בטוח שנשאר משהו. שרירי התאומים שלי מוכיחים שהרגליים שלי עדיין חזקות. 'האח הגדול VIP' מתאים לי ממש, אני אשתלט על המטבח ואכין לכולם אוכל צמחוני ול'מירוץ למיליון' אני רוצה ללכת עם אור כחלון, הזוכה הראשון של 'נולד לרקוד' ותלמיד שלי ואני מנטור שלו עד היום".