אתם לא משתגעים, הספרים באמת מסתכלים עליכם. אם תחלישו לרגע את הטלוויזיה או הדיווחים השוטפים מאולפן ynet, גם תשמעו אותם לוחשים. בין הכריכות, הם מתחננים: "עשו בנו סדר, הרי הבטחתם". ואכן, פסח אחרי פסח, חופשה אחרי חופשה, תמיד נדמה לנו שהפעם זה יבוא - ומשום מה, זה לא בא ואי הסדר חוגג. בצד החיובי, אתם יכולים להיות גאים: אם יש לכם בלאגן בספרים, זה סימן שיש לכם ספרים.
הסגר הוא זמן מצוין לסדר. בשלב הראשון, חשוב לומר זאת שחור על גבי לבן: ייתכן שיש לכם יותר מדי ספרים. אתם צריכים להיפטר מכמה מהם. זו לא בושה, להפך. עם כל הכבוד למה שצברתם, כדאי להתחיל לשחרר. הספרים שאינכם צריכים מסתירים את אלו שכן, צוברים אבק ומכבידים על החדר. לפעמים פחות הוא באמת הרבה יותר.
למרות שזה כואב, לפעמים חשוב להיפרד
יש ספרים שאתם יודעים בוודאות שאתם רוצים לשמור. שאין שאלה בכלל. שאתם זקוקים להם ליד ראשכם. אלה הספרים האהובים עליכם, אלה שעיצבו אתכם, ספרים שאתם חוזרים לעיין בהם פעם אחר פעם, קלאסיקות שבלעדיהם הספרייה תראה עירומה, ספרים שקיבלתם במתנה מאנשים יקרים ללבכם, ספרים שמחכים כבר שנים וטרם קראתם אבל אתם משוכנעים שיום יבוא ותקראו, או ספרים שקניתם לאחרונה ובכלל לא הספקתם לפתוח. לכל אלה עוד נחזור.
ויש ספרים שאתם מתלבטים לגביהם, או יודעים בלבכם שאינכם באמת צריכים אותם. אלה ספרים שקראתם ולא אהבתם, ספרים שלא קראתם וברור לכם שלא תגיעו אליהם בעתיד, גם אם סוף העולם באמת ינקוש בדלת, ספרים שמתאימים לתקופות אחרות בחיים - כמו ספרי ילדים או נוער (בהנחה שאינכם ילדים ונוער) או מדריכים למיניהם, ויש גם ספרים שאהבתם, אבל אינכם מתכוונים לקרוא שוב והגיע הזמן להעביר הלאה.
מה עושים עם ספרים שנפרדים מהם? קודם כל, מותר לעיין בהם קצת, בשביל הזכרונות. אחר כך, אפשר לנגב, כי גם ככה יש לכם זמן. בשלב הבא מניחים בארגזים, ואז מחלקים אותם. יכול להיות שהפעולה הזו תיאלץ להמתין כמה שבועות או חודשים (בגלל הנגיף ההוא שמסתובב בחוץ), אבל לא מוקדם מדי להתכונן. עומדות בפניכם כמה אפשרויות: ראשית, תרצו בטח להציע את הספרים האלה לחברים. השיטה הכי טובה היא להעמיד אותם בערימה, לצלם ולהפיץ בין חברים ברשתות. מי שרוצה - רוצה, וכל הקודם זוכה. אתם יכולים לתמחר אותם, אבל כדאי לזכור שיש סיפוק נדיר בהענקת מתנה.
ואפשר גם לתרום את הספרים (שוב, אחרי שתצא מחיינו הקורונה). איפה מחפשים חומרי קריאה טובים? בבתי אבות, בבתי חולים, בגני ילדים, בבתי ספר, בספריות של רכבת ישראל, בספריות ציבוריות ואפילו בכמה בתי קפה. אם כל זה לא הולך, אפשר גם להשאיר את הספרים על הספסל, מסודרים יפה - ולחכות שמישהו יאסוף. זה לא קל, אבל אם תניחו אותם ברחוב מרכזי ובמקום בולט - סיכוי לא רע שהספרים שלכם יימצאו בית חדש. מובן שעדיף לחכות ליום יפה.
ואתם יכולים כאמור להרוויח כמה גרושים בעד חומר הקריאה הישן שלכם. יש ברחבי הארץ, בעיקר בערים הגדולות אבל לא רק (חפשו באינטרנט), חנויות רבות של ספרי יד שנייה, שישמחו לשמוע איזה מבחר יש לכם, ולקנות מכם את הספרים. ככה גם תרוויחו כמה שקלים, גם תדעו שהספרים שלכם מוגנים ובידיים טובות - וגם תבטיחו בסבירות גבוהה למדי שהספרים שלכם יעברו הלאה, לפעמים לאנשים שממש חיפשו אותם. יש מרוויחים מכל הצדדים.
לפי שמות, ארצות או בכלל לפי הצבע?
עכשיו, אחרי שאמרתם יפה שלום לאי אלו כותרים, אפשר לעשות סדר בנותרים. הימור נטול סיכונים: כרגע הם מונחים בתפזורת, באופן מקרי, ונתונים לחסדי הגורל. זה לא מוכרח להיות ככה. כדאי לעשות בספרים סדר משלוש סיבות מרכזיות: כדי שתוכלו למצוא בקלות יותר ספר מסוים, כי סידור של הספרים לפי היגיון מסוים ילמד אתכם משהו על הספר, ולמען הסדר הטוב. כלומר, להרגיע את ה-OCD. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, אם אתם כבר מפנים לרגע את הספרייה - זו הזדמנות יקרה מפז לנקות את המדפים מהאבק ולנער גם את הספרים. אם הם אינם עדינים מדי, אפשר לנקות בעדינות את הכריכה. אם ישנם ספרים פגומים, זו העת להדביק ולתקן.
ניתן לארגן את הספרים לפי סדר הא"ב. כמו בספריה, קודם כל לפי שם המשפחה של הכותב, ואם יש לכם כמה כותרים מאת כותב מסוים, לפי שם הספר. זו שיטת הארגון הכי קלאסית, והיתרון שלה טמון בהיותה נוחה במיוחד: כשאתם חושבים על ספר מסוים, מיד עולה בראשכם שם הכותב. חוץ מזה, ככה תזכו לראות כמה ספרים יש לכם מאת כל סופר או סופרת, משורר או משוררת - ותמיד נחמד להשוות (בספרים, זו מצווה להשוות).
שיטה אחרת: לארגן את הספרים על פי נושאים או סוגות. יש כאן כמה אפשרויות - פרוזה לחוד, עיון לחוד ושירה לחוד, אמנות ומדע רחוקים זה מזה - או לפי שפות ומדינות - עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, ערבית וכן הלאה. היתרון בכך גדול: כשתושיטו יד לטולסטוי, תזכרו שהרבה זמן לא עיינתם בטורגנייב. כשתחפשו את הסיפורים של עמוס עוז, תוכלו להגניב הצצה גם בש"י עגנון. כמובן, ניתן ואף כדאי לשלב בין השיטה הראשונה והשנייה: בתוך הסוגות השונות, לסדר את הספרים על פי סדר הא"ב. יש? יש.
ויש אנשים שמסדרים את הספרים שלהם לפי הכריכה. לדוגמה, על פי צבע הספר או גודלו. זהו סידור שנוי במחלוקת, מפוקפק במקצת, שכן הוא מתייחס לספרים בראש ובראשונה כאובייקטים עיצוביים, ולא כיצירות שהוקדשו להן שנים של עבודה. אם יש איזשהו יתרון בכל זאת בסידור כותבים על פי צבעים - הוא שמור לאנשים שניחנו בזיכרון חזותי יוצא דופן, ומתקשים לשנן את שמותיהם של הספרים. אבל זוהי סיבה קלושה, ומומלץ להימנע מסידור כזה, אפילו אם הוא קורץ לעין. אם רוצים לקשט את הבית - אפשר לקנות פסלים, תמונות ועציצים. ספרים נועדו להעשיר את עולמכם הפנימי.
עכשיו, אחרי שפיניתם מעט מקום בספרייה ולמדתם להכיר מקרוב את הספרים שיש לכם - אתם מוזמנים לרכוש או לאמץ ספרים חדשים. פנקו את עצמכם, כי הבידוד הזה עשוי להיות ארוך.
אה, ואל תשכחו: השנה היא 2020, ולצד הספר הישן והטוב, עתיר הניחוחות ואוזני החמור, ספרים אפשר לקרוא כיום גם בדרכים נוספות. לדוגמה, ספרים דיגיטליים בחנות הספרים המקוונת של עברית. הם לא צוברים אבק, אינם תופסים מקום ולא שוקלים כלום. שווה לנסות.
פורסם לראשונה: 15:09, 30.03.20
