באחד מפרקי הסדרה המצוינת "30 שנות נתניהו" (ששודרה בכאן), אחד מתומכיו, שהיום היה מכונה מן הסתם "ביביסט", אומר לעיני המצלמה ש"צריך ראש ממשלה שיעמוד מול כל העולם. לא פרייאר. גם יודע קצת לשקר". רבים בציבור הישראלי תוהים כיצד ייתכן שהעובדה שראש הממשלה אינו מתחייב לקיים את הרוטציה עם גנץ - ועושה סוג של רוטציה למושג האמת, אינה מעוררת שאט נפש בקרב תומכיו ובוחריו. האם הגענו למצב ששקר הוא לגיטימי בקרב מחנות פוליטיים מסוימים? האם נקלענו למציאות שבה אמת היא שקר ושקר הוא אמת? תשובה אפשרית שנותנים חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, ומבהירה את דבריו של אותו "ביביסט", היא ששקר "למטרה טובה" קל להצדיק. למעשה, שקרים כאלו פחות נתפסים כשקר.
כולנו משקרים, ומי שטוען אחרת משקר. אם בן הזוג שלכם שואל אתכם אם החולצה שזה עתה קנה, אחרי עמידה של שעתיים בתור תוך סיכון לחטוף קורונה, נראית עליו טוב, כנראה שתענו מיד "כן!" גם אם תחשבו "ממש לא!". אומנם, לכולנו יש את החבר המעצבן הזה ש"אומר תמיד רק את האמת בפנים - זה שכולם שונאים אבל לא אומרים לו את זה בפנים - אבל הוא יוצא הדופן. מעטים מאוד מאיתנו דבקים באתיקה מחמירה כמו זו של הפילוסוף עמנואל קאנט, שעל פיה שקר הוא התנהגות אסורה ולא משנה באיזה הקשר ולאיזו מטרה. מחקרים בתחום מראים שרוב בני האדם משקרים אם יידעו שהם ירוויחו מכך ושאין סיכוי שייתפסו. אז "בחיים עצמם" אנחנו מרשים לעצמנו לשקר לא מעט, אבל מה לגבי שקר של נבחר ציבור לבוחריו?
"מדעי השקר" הם תחום שנמצא בפיתוח מואץ בימינו, ממש כמו השקר עצמו. הצורך להבין מתי אנשים משקרים, ומה גורם להם לשקר, הוא לא רק צורך תאורטי או מחקרי. להבנה עמוקה של השקר ושל מניעיו יש גם השלכות כלכליות, חברתיות ואפילו בריאותיות. אם ממשלה תדע מה גורם לאזרחים לרמות את מס ההכנסה ואת מע"מ, היא תדע איך למנוע את הרמייה הזו, ובכך תכניס לעצמה ולצרכיה, הטובים או הרעים, יותר כסף. כולנו הרגשנו את הערך שבהבנת הגורמים לשקר סביב הגבלות הקורונה. כל אחד מאיתנו, מהאזרח הקטן ועד נבחר הציבור, הסתובב בחודשים האחרונים עם שקר מוכן בראש למקרה שפקח או שוטר יתפוס אותו במרחק החורג מהמותר מהבית, או כשהוא מתרחץ בים, מתפלל או חוגג. הבנה עמוקה של איך לצמצם את כמות השקרים הללו יכולה גם לעכב את את התפשטות המגיפה ולא בכדי גדולי החוקרים בפסיכולוגיה החברתית עוסקים בחקר השקר וביניהם גם שמות ישראליים בולטים כמו פרופ' דן אריאלי ופרופ' שאול שלווי.
במעבדת המחקר הפסיכולוגי, בשונה מהחיים, קשה לחקור שקרים. בני אדם מן הסתם יטו פחות לשקר תחת עינו הפקוחה של נסיין במעבדה, או בידיעה שהם "תחת חקירה". אבל מסתבר שכמונו בני האדם הרגילים, גם חוקרי הפסיכולוגיה ערמומיים, והם פיתחו כמה דרכים מעניינות לגרום לאנשים לשקר במעבדה כדי שהם עצמם יוכלו לבחון מה גורם לשקר פחות ומה יותר. אז איך גורמים לאנשים לשקר במעבדה? אחת השיטות המקובלות לכך, היא עריכת משחקים שבהם נבדקים פשוט מרוויחים כסף מהשקר.
במסגרת משימה כזו לדוגמה, הנבדקים במעבדה מקבלים סדרות של מספרים. בכל סדרה הם צריכים למצוא שני מספרים שסכומם המשותף הוא 10, ועל כל צמד כזה הם מקבלים חצי דולר (סכום נמוך למדי, אך כזה ששום סטודנט לא ייסרב לו). כשהנבדקים מדווחים על הצמדים שמצאו, הם עושים את זה בהתאם לשני תנאים שונים: בתנאי אחד החוקר חשוף לתוצאות, ולכן אי אפשר לשקר לו. בתנאי השני הוא מבקש מהנבדקים לגרוס את דף התוצאות לפני שהוא בכלל רואה אותו, והם עצמם מדווחים לו כמה מספרים מצאו וכמה כסף הם אמורים לקבל בהתאם. על פניו, הממוצע אמור להיות זהה - אלא אם הנבדקים משקרים. וכמובן, הם משקרים. אבל כאן קורה דבר יפה: המחקר הזה, כמו גם מחקרים אחרים, מגלים שאם נאמר לנבדקים שחלק מהרווחים שלהם יועברו למשתתפים אחרים בניסוי, הם ירמו במידה רבה יותר מאשר בשביל עצמם בלבד. אנחנו משקרים יותר בשביל אחרים מסתבר, ומשתמשים בטובת האחר כהצדקה לשקר שלנו. כי "שקרים למטרה טובה", על פי החוקרים, קל בהרבה להצדיק.
בחזרה לפוליטיקה, רבים ממצביעי הליכוד רואים את השחמט שביבי משחק בשנים האחרונות עם העובדות, כשקר שמשרת את מטרת הקבוצה, ולא פחות מכך, כשקר למען מטרה טובה. רבים מהם תופסים את בני גנץ כמנהיג לא ראוי, שלא מסוגל להנהיג את מדינת ישראל ולא יוכל לתפקד אל מול לחץ או סחיטה של מדינות אויב. והם יוסיפו שהרי אפילו בלחץ של מפלגות יריבות הוא לא עומד. לעומת זאת, מבחינת רבים מתומכיו של נתניהו, ראש הממשלה עושה בעצם מה שכולנו עושים ביום יום, רק ברמה הציבורית. האם התנהלותו באמת משרתת את טובתה של המדינה? את זה אני מניח שתשפטו אתם בעיקר על פי הנטייה הפוליטית שלכם.
