להסתובב ברחובות זה משהו שכבר כמעט ולא קורה. אבל עוד לפני שהתבקשנו כולנו להיכנס הביתה בלי מועד ברור בו אנחנו עתידים לצאת – הספיקו כמה וכמה אמני רחוב בארץ ובעולם להתייחס למצב המשונה הזה בו כולנו חיים. הכוכבת העיקרית היא כמובן המסיכה שנכנסה לחיינו ומקבלת מגוון פרשנויות והתייחסויות על ידי האמנים. מנשיקה בעידן הקורונה על הקיר בווניס ביץ' קליפורניה, דרך משפחת סימפסון במסיכות על הספה בבית (הלו! מדובר בהתקהלות), כלומר על קיר בפומפיי שבאיטליה, כשלצידם הכיתוב "הישארו בבית", וכלה בדימויים של המונה ליזה מתגוננת מפני הנגיף - אמנות הרחוב מעולם לא הייתה ממוגנת כל כך.
גם הדימוי של הנגיף עצמו, כמו שלמדנו להכיר בשבועות האחרונים, מככב במרחבים הציבוריים ברחבי העולם. כמו בדרך כלל, גם במקרה הזה אמני הרחוב לא רק נותנים את הפרשנות האישית שלהם למציאות ההזויה אליה נקלענו, אלא גם מנסים להעביר מסרים. הפעם מדובר במסר ומובהק בכל העולם - "Stay Home" (השארו בבית) או בגירסה המוקצנת שלו – "Stay The Fuck at Home".
"אני רואה הרבה אמנים שביום יום הרחוב הוא הקנבס שלהם, ופתאום הם נאלצים לקחת את היצירה שלהם למקום אחר" מספר אמן הרחוב רובן קרפטיאן שמוכר יותר בשם TAG#. בשוטף הוא עובד בעיקר בשכונת פלורנטין ודרום ת"א, אבל עכשיו הוא נאלץ, כמו כל השאר, לשנות תכניות. "לפני שהחלו ההחמרות בסגר הספקתי לעשות שלוש עבודות שקשורות למצב. אחת בשוק הפשפשים, אחת בנווה צדק והשלישית בבת ים, שם אני גר – אחרי שהבנתי שלא בא לי יותר להסתכן ולנסוע בתחבורה ציבורית למקום אחר". בעבודות שהספיק ליצור הוא התייחס למציאות הנוכחית בכמה רבדים – בעבודה בה הוא מציג את דמותה האייקונית של ונוס כשהיא עוטה מסיכה כשלצידה? הכיתוב "Corona is in the air" במקום המילה "Love" שמחוקה בקו. בעבודה נוספת שלו הוא מציג את האמנית המקסיקנית פרידה קאלו, גם היא ממוגנת על פי צו השעה ובידיה בירה קורונה שמגיעה ממקסיקו. ויש גם את וולטר וויט, הדמות שמגלם בראיין קרנסטון ב"שובר שורות" שעוטה את המסיכה ששימשה אותו כדי לרקוח קריסטל מת', ומאחוריו מצבור של נייר טואלט, שכנראה קשה יותר להשיג בימינו מסמים.
"לאורך ההיסטוריה אמנים תמיד הצליחו להוציא מעצמם את הדברים הכי טובים דווקא כשאסונות גדולים קרו" אומר קרפטיאן. "וגם אצלי אני לא זוכר תקופה כל כך קריאייטיבית, אבל לעבוד ברחוב עכשיו אי אפשר, אז כל אחד לוקח את היצירתיות שלו למקום אחר. יש כאלה שעולים ומציירים על גגות, אני אישית מנסה לעבור לעבוד במישורים דיגיטליים, לייצר פוסטרים דיגיטליים וסרטונים. אם הייתי מפסיק לעבוד לגמרי, זו הייתה מבחינתי כניעה למצב".
גם צמד אמני הרחוב מהמצליחים בארץ, Dede וניצן מינץ, הספיקו ליצור עבודה אחת לפני שקיבלו הוראה להישאר בבתים. השניים, שהתחילו את דרכם באמנות שנוצרה והוצגה במרחב הציבורי יוצרים כבר שנים גם מהסטודיו שלהם ומציגים בתערוכות, בגלריות ובמוזיאונים. "לפני שהחלו ההגבלות עוד יצאנו החוצה ליצור אבל עכשיו אנחנו לא יוצאים וגם לא רוצים לעודד אף אחד אחר לעשות את זה, להפך" אומרת מינץ.
העבודה שיצרו עוסקת באחת המשימות החשובות של כולנו בימים אלו – שטיפת ידיים תדירה ואינסופית. בצומת של דרך סלמה ושדרות ירושלים ביפו הם הפכו שניים מעמודי הרחוב הנמוכים לברזים גדולים לשטיפה, תזכורת לכל מי שעובר שם (כלומר, אלה שגרים ברדיוס של מאה מטר משם, עכשיו) לשטוף את הידיים מיד כשהם נכנסים הביתה. ולפני שיוצאים. וגם ככה, סתם.
"לפני הסגר יצאתי לסיבוב אחרון" מספרת אמנית הרחוב Imaginary Duck, שידועה בין השאר בזכות עבודות בדרום העיר המציגות דמות של ילדה בשחור-לבן. "ציירתי ציור אחד של הילדה עם מסיכה וכפפות כשידיה מושטות לצדדים כדי לא לגעת בכלום, ואז הבחנתי שבכל מקום ברחוב זרוקות על הרצפה המון כפפות חד פעמיות בצבעים שחור, לבן וכחול. זה העציב אותי וגם עצבן אותי אז על אחד הציורים שלי שכבר קיימים על אחד הקירות הוספתי מסכה וכפפות שאותם זורקת הילדה לפח. עשיתי את זה באמצע הלילה, גם כי זה פחות מסוכן ויש פחות סיכוי להתקל באנשים וגם כי יותר שקט. רציתי משהו שאוכל לעשות מהר, לכן השתמשתי בציור קיים.
אחרי שהתקבלה ההוראה להישאר בבתים ציירתי, בהתחלה בבית, את הילדה עם שלט בו כתוב "no hugs" (בלי חיבוקים). אחרי שהעליתי את הציור לרשת אנשים התלהבו מאוד ועודדו אותי לצייר אותו ברחוב, אז אזרתי אומץ ויצאתי, למקום ליד הבית במסגרת מאה המטרים המותרים וציירתי אותו גם ברחוב. עכשיו אני בעיקר ממשיכה לצייר בתוך הבית, יש לי גג אז הוא כרגע עונה לי על הדחף לצייר על קירות. הנושא הבא שאני חושבת להקדיש לו ציור הוא נושא שמפריע לי באופן אישי – העובדה שבעלי דירות לא מתחשבים בדיירים המובטלים והמבוהלים שלהם שלא יכולים עכשיו לשלם את מלוא שכר הדירה. הרבה אנשים נמצאים במצב הזה, אין להם לאן ללכת ואיפה לגור. את המשכנתאות וההלוואות הקפיאו כי זה מהלך מדיני אבל שכר דירה זה עניין אישי בין כל בעל דירה לדיירים שלו, וחשוב מאוד שבימים האלה הם יתחשבו במצב. זה מה שאני רוצה כרגע להביא למודעות".
