זמנים לא פשוטים עוברים על חובבי טלוויזיה באשר הם, כשבעת האחרונה נפרדנו - לצמיתות או באופן זמני - מכמה מהסדרות הבולטות בנוף הטלוויזיוני; "בארי" ו"יורשים" מבית HBO שהגיעו לסיומן, "טד לאסו", שהפכה כבר מזמן לסדרת הדגל של שירות הסטרימינג של אפל (וכי לא ידוע לגמרי האם העונה השלישית שהסתיימה הייתה האחרונה או שזו תשוב אלינו), ו"הצהובות" הקאמפית והמטלטלת מבית שואוטיים שסגרה את עונתה השנייה והנצפית.
2 צפייה בגלריה
מתוך "יורשים", "הפיג'מות" ו"טד לאסו"
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס, יוסי צבקר, David Russell באדיבות HOT, yes וסלקום TV)
רבות כבר נאמר על הסדרות הללו, וודאי עוד ייאמר - אך כמה מהן חולקות מאפיין משותף וחשוב: שיר פתיחה מצוין שנותן את הטון לסדרה בצורה מדויקת, ולא היינו מתנגדים לשמוע סתם להנאתנו בפלייליסט ברכב. בעולם שבו כפתור ה"סקיפ אינטרו" מפתה מתמיד, בחרנו לעשות כבוד לשירים הגדולים שפתחו את הסדרות שאהבנו.
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
בשלב זה נציין כי כידוע, כל אחד הוא מיוחד ולכל אחד טעם משלו ועל כן הרשימה (כמו כל דבר אחר בחיים) סובייקטיבית, אך מנומקת היטב. ברשותכם בחרנו שלא להתייחס כאן לקלאסיקות, המעט מאוסות אם יורשה, כמו I'll Be There For You שבישר על פרק חדש של "חברים" או In the Street שסימן את תחילת מעלליהם של חבורת הסטלנים בוויסקונסין של "מופע שנות ה-70". בהזדמנות זו גם נצר על ההיעדרות העצובה של נעימת הפתיחה המעולה של "טווין פיקס" מהרשימה - אך אם המדד הוא שירים שהיינו מאזינים להם לכיף שלנו, יצירת המופת של אנג'לו בדלמנטי זוכה הגראמי לסדרה של דייויד לינץ' פשוט לא נופלת בקטגוריה הזו. אז בואו נתחיל - ותלונות בתגובות:
הצהובות - No Return
בהערת מטא נציין ששיר הפתיחה המצוין של "הצהובות" הוא הגרעין שעומד בבסיס הכתבה הזו. השיר כל כך טוב, שבעולם מושלם הייתה מגיעה לו כתבה משל עצמו. נראה שלא רק אנחנו התאהבנו במנגינה מלאת המתח והאדרנלין שיצרו קרייג וודרן ואנה וורונקר, כשבאפריל האחרון ולכבוד העונה השנייה אלאניס מוריסט, מהקולות המשפיעים של הניינטיז, אף שחררה לו קאבר בביצועה.
זעקות ה"אין חזור/אין סיבה" במילות השיר מתכתבות באופן מושלם עם עלילת הסדרה שגיבורותיה אומנם חזרו מהשממה לעולם האמיתי, אך הוא נשאר איתן ולא מרפה מהן גם כשהן מנסות לנהל חיים נורמטיביים - וצלילי הסינתיסייזרים המפוצצים הם רק בונוס.
דם אמיתי - Bad Things
השנה היא 2008 וערפדים הם הדבר הכי חם-רותח-לוהט שאפשר למצוא על המסך. כמנהגם בקודש, HBO מתבלים את הסדרה "דם אמיתי" בסצנות סקס שמזכירות לנו שפה זה לא "דמדומים", ושיר הפתיחה המצוין של זמר הקאנטרי ג'ייס אוורט עם הקול העמוק והמפתה מכניס אותנו בדיוק למוד הנכון למה שעומד להתרחש על המסך.
מלבד הבחירה המוזיקלית המצוינת, קליפ הפתיח שמשלב אימג'ים מיניים, דימויים מעולם הנצרות, חיות טרף ומוות - שולח את הצופה הישר לדרום האפל (שלא לומר חשוך) של ארצות הברית. אין מה לומר - שאפו!
יורשים - Succession (Main Title Theme)
אם בחודשים האחרונים ימי שני בערב היו קשורים אצלכם אסוציאטיבית בנגינת פסנתר דרמטית המלווה בביטים שנושקים לעולמות ההיפ-הופ - גם אתם כנראה התמכרתם, ובצדק כמובן, ל"יורשים". נעימת הפתיחה משדרת בדיוק את העוצמה והרצינות שדרושה בשביל להיכנס למיינד-סט הנכון להבנת בני משפחת רוי, התלאות שהם עוברים, והסכינים שעוד רגע יישלפו ויתקעו בגב הקרוב.
מי שהלחין את מנגינת הפתיחה הוא ניקולס ברטל, שכתב גם את הפסקול של הפרקים עצמם ושמתכתב בצורה הרמונית עם הנעימה כשהוא חוזר על אותו פסנתר דומיננטי וכינורות שאי אפשר להישאר אדישים אליהם. "לפסקול יש דואליות דומה לזו של התוכנית - שילוב של אבסורד ורצינות תהומית מתחת לפני השטח", הגדיר ברטל את כוונתו בריאיון ל"ואניטי פייר", והוא צודק לגמרי.
טלנובלה בע"מ - "על המסך שלי"
"בואו לראות אותי מתה בין שמונה לתשע ולא יקרה לי כלום/בואו לראות אותי קמה לתחייה בפרק הסיום" - כמה גאונות בשני משפטים?! מעבר לכך שהסדרה היא מופת של ארס-פואטיקה ואחת הטלנובלות המקומיות המוצלחות שנראו על מסכינו הקטנים, השיר "על המסך שלי" - שכתב והלחין הנרי ושמבוצע על ידי הזמרת ניקה - הוא ממתק של תחילת שנות ה-2000 שרק מתחשק לצעוק במלוא גרון בערבי קריוקי.
טד לאסו - Ted Lasso Theme
בין אם התחברתם לפרק סיום העונה ששודר בתחילת החודש ובין אם לא - שיר הפתיחה מאת מרקוס ממפורד ודאי הצליח לפרוט לכם על מיתר כלשהו בלב. כיאה לסדרת הפיל-גוד האולטימטיבית, גם השיר מעודד בדיוק במידה הנכונה, אם כי מעט סכריני לעיתים. ממפורד עצמו, שוודאי מוכר לכם כסולן הלהקה הבריטית הפופולרית ממפורד אנד סאנז, אחראי לא רק לשיר הפתיחה, אלא לפסקול הסדרה כולו. מי שהציע לו את התפקיד הוא לא אחר מאשר ג'ייסון סודייקיס - הוגה וכוכב "טד לאסו" בכבודו ובעצמו.
שיר הפתיחה היה לטענת ממפורד השלב הקל ביותר בעבודה. "הקלטנו אותו תוך יומיים", הוא משתף בריאיון למגזין Far Out. "אני חושב שהרבה פעמים השירים המהירים ביותר הם הטובים ביותר. אלו שלא היה לך זמן לחפור בהם ולהפוך אותם למושלמים. זה הרי אף פעם לא יהיה מושלם, אבל יש בזה המון לב".
הפיג'מות - "המסיבה של הפיג'מות"
"רק תבואו למסיבה של הפיג'מות!" זועק שיר הפתיחה של סדרת הילדים מתחילת שנות ה-2000, שכבר מזמן הפכה לקאלט - ובשיא הכנות, השיר גם ממש עושה חשק לבוא. הסדרה שעוסקת בקורותיה של להקת רוק לא מוצלחת שעוברת מנתניה לתל אביב כללה כמה וכמה שירים שלא היינו מתנגדים שילוו אותנו באוזניות לאורך היום.
את הפתיח המצוין שעבר גלגולים רבים לאורך השנים - והעונות - הלחין יוני בלוך, שאף אחראי לגרסה הרוקיסטית שלו שפתחה את עונות 3-1. את העונה הרביעית פתחה גרסה חדשה של אילן רוזנפלד (שכתב את מילות השיר יחד עם ברק פלדמן), ובעונות 7-5 הקהל קיבל עיבוד מחודש נוסף בביצועו של גיא מזיג הכישרוני. עונה 8 שעלתה ב-2013 סימנה שינוי כיוון (ואובדן עשתונות, אם שואלים אותנו) כאשר הפתיח בוצע על ידי חברי הדג נחש (שאנן סטריט ודודוש קלמס), ובהתאם הפך ראפי יותר בסגנונו ומילותיו שונו.
אביר על גלגלים - Knight Rider Main Theme
אנחנו לוקחים אתכם אחורה בזמן לשנות ה-80 העליזות בשביל להזכיר לכם את אחת מנעימות הפתיחה המעולות שידע העולם - הסינתיסייזרים האימתניים שבישרו על תחילתו של פרק חדש של סדרת האקשן הפופולרית בכיכובו של החתיך התורן - דייויד הסלהוף.
במבט לאחור, עלילת הסדרה ההזויה למדי דווקא הולכת ונעשית אפשרית יותר עם השנים - רכב רובוטי המבוסס בינה מלאכותית מסייע לאדם להילחם בנבלים וברשעים. על עלילה עתידנית כזו כמובן יש צורך להלביש סאונד מתקדם ונראה שזה מה שעשו היוצרים סטו פיליפ וגלן איי. לרסון ניסו לעשות כשהשתמשו בלא פחות מחמישה סינתיסייזרים בשביל ליצור את נעימת הפתיחה שהתגלתה כיצירת אייטיז מוזיקלית במיטבה, כזו שלא תבייש את הסאונד של להקת קראפטוורק, ושאמני סינת'ווייב מודרניים כמו קום טרוז (לא, זו אינה טעות, זה השם שלו) יכולים רק לשאוף אליה.
קבלו אותי - I'll Be Fine
העובדה שהדרמה הקומית האוסטרלית הנפלאה והנוגעת ללב הזו (Please Like Me) היא ה-דבר שאתם חייבים לרוץ לראות בנטפליקס היא חומר לכתבה בפני עצמה, אבל מי שהשכיל לעשות וכבר צפה בסדרה המהממת שכתב הקומיקאי ג'וש תומאס, ושבה הוא מככב בתפקיד הראשי, זוכר ודאי את הפתיח. השיר I'll Be Fine הקליל, הנעים והמעודד של הלהקה האוסטרלית Clairy Browne & the Bangin' Rackettes מלווה בוויזואליה אחרת בכל פרק - החל מהארוחות המפתות שגו'ש הבשלן החובב מתקין לו ולחבריו, דרך שיטוט בסופר ועד מופע דראג באחד הפתיחים הזכורים ביותר בסדרה.
בוג'ק הורסמן - BoJack's Theme
הרשימה הזו רצופה בסדרות שמלבד שירי הפתיחה המעולים שלהן, מייצגות שיאים טלוויזיוניים עם דמויות שלימדו אותנו על עצמנו הרבה יותר ממה שביקורים רבים אצל הפסיכולוגית הצליחו לעשות. כזו היא סדרת האנימציה החכמה, השנונה והמצלקת לפרקים בדיבובם הבלתי נשכח של וויל ארנט ("משפחה בהפרעה") ואליסון ברי ("קומיוניטי"). את נעימת הפתיחה הלחין פטריק קרני - חצי מדואו הרוק-בלוז הבלאק קיז (שיופיע בישראל בתחילת החודש הבא) - יחד עם דודו ראלף קרני, אשף סקסופון כפי שנשמע במנגינה המגוונת והעוצמתית הזו, שמתחילה בליין סינתיסייזר אנלוגי שכמעט לבדו משדר תחושת האז-בין כמו של גיבור הסדרה, ואט-אט מתפתחת ליצירה עוצמתית ובועטת - ממש כמו הסדרה בשלמותה.
חשופים - "עומד על צוק"
אולי זו טיפה רמאות כי "עומד על הצוק" (במקור של להקת היי פייב) הוא אחד השירים הוואו שהמדינה הזו ידעה בתולדותיה, אבל החיים החדשים שהעניק לו אמיר דדון בביצוע לשיר הפתיחה של הטלנובלה - שעסקה באחורי הקלעים הסוערים במהודרת חדשות - נתן פרשנות מחודשת ורגישה שהלמה היטב את הדרמה המוגזמת. מלבד המילים שהן אגרוף בבטן, בואו נעריך גם את הארט ההזוי שמלווה אותן, ושכולל בין היתר את אנחל בונני בכנפי עטלף, נעמה שנדר במה שנדמה כקורי עכביש סגולים, ואת צופית גרנט ואלון נוימן בעיצומו של קרב סיף בקופסת זכוכית בלב תל אביב. למה לא בעצם?
