כשתגיע השעה לסכם את אירועי הטלוויזיה המקוריים והמרעננים של העשור, סביר להניח שקתרין האן תהיה שם בזכות לא מעט פרויקטים שהיא בוחרת כמו שף שיודע להבחין בפטרוזיליה מנצחת. אבל קודם כל היא תהיה שם בזכות רגע אחד מלבב בשיאה המדכדך של הקורונה: "אגתה לאורך כל הדרך", השיר שחשף את דמותה האמיתית של המכשפה בסדרה "וונדה-ויז'ן", שהראתה למה מארוול מסוגלת כשנותנים לכותבים מוכשרים חופש יצירתי נדיר.
למעשה, השיר והדמות של אגתה זכו לתגובות כל כך חיוביות, שבמארוול הוחלט לבנות ספין-אוף שלם סביבה. לא עניין של מה בכך בתאגיד שלא ממש רווה נחת מסחרית בקולנוע בשנים האחרונות ובוודאי נתון בצבת שבין הרצון להציג פרויקטים בהובלת נשים לעומת קהילת מעריצים מעט, ובכן, אגרסיבית. אבל ממש כמו שתשדיר "סמוך על סול" מ"שובר שורות" הנביט סדרת מופת, הפיתוי לראות את האן מקבלת את מרכז הבמה היה מספיק חזק כדי להמר עליו. התוצאה, "אגתה לאורך כל הדרך", שתעלה השבוע (ד') בדיסני+.
אם האן חשה לחץ עקב גודל הציפיות וההשקעה, היא מחביאה אותו כמו אוצר שמור היטב. בחדר המלון הלונדוני שבו אנחנו נפגשים, שעוצב בהתאם לאווירה המכשפת של הסדרה, היא נראית רעננה כמו מלפפון ונלהבת לקראת ריאיון עם עיתונאי ישראלי כאילו מדובר בכתבת שער ל"רולינג סטון".
"לא הייתי אומרת שהמעריצים של מארוול אינטנסיביים, אני חושבת שהם נלהבים", אומרת האן. "את לא יכולה שיהיו לך ציפיות מהם. את צריכה לעשות את הכי טוב שלך ולדעת שהמעריצים מאוד נלהבים ולהעריך את זה. הם מכירים את הדמויות מהקומיקס בעל פה ואת יודעת שלא כולם יהיו מרוצים – וזה מעולה. זה בטח עדיף על אדישות. אז לא מפתחים ציפיות וגם אין מה לדאוג – זה כבר לא בשליטתנו".
איך היה לחוות את מארוול, בכל זאת תאגיד ענק מבית דיסני, אבל במסגרת פרויקט יותר משוחרר אמנותית כמו "וונדה-ויז'ן" ו"אגתה"?
"השתתפתי רק בפרויקטים (של מארוול) שבהם הרגשתי שאני האחות החורגת והמרשעת של היקום הזה, עם פרויקטים שהם מחוץ לנורמה, עם סיפורים חדשים, ועם סגנון חדשני והרבה סיכון יצירתי. מבחינתי - זה העולם של מארוול. אז כן, אתה מרגיש גם חלק מהמיתולוגיה וגם איזה נבל של דיסני. זאת מורשת נפלאה. מבחינת העבודה עצמה, זאת פשוט סדרת טלוויזיה. ולגבי היצירתיות אני לא יכולה לחכות שתראה את הפרקים המאוחרים יותר. קורים שם דברים".
מתפקידי משנה אל קדמת המסך
דברים קורים גם בארבעת הפרקים הראשונים והכיפיים של הסדרה, שמתחילה באופן שמזכיר את "וונדה-ויז'ן" עם פרודיה שנונה על ז'אנר אחר לגמרי וממשיכה במסע של אגתה להשבת כוחותיה, אחרי שאלה ניטלו ממנה. לשם כך היא צריכה לצלוח את "דרך המכשפות" ואין לה אלא לעשות זאת בסיוע מכשפות אחרות וגם מעריץ כישוף צעיר בשם טין (Teen), שהקשר האמיתי שלה אליו עדיין מעורפל בשלב זה. חוץ ממנו, אגתה מתמודדת גם עם יחסיה המורכבים עם ריו, מכשפה פרועה לא פחות ממנה אותה מגלמת אוברי פלאזה ("הלוטוס הלבן"). השתיים מכירות עוד מימי העבודה המשותפת ב"מחלקת גנים ונוף" האהובה, אבל היו בטוחים ובטוחות: המתח המיני המודגש בין השתיים בהחלט מחולל הבדל.
האן, שכבר יותר מ-20 שנה בולטת בעיקר בתפקידי משנה גונבי הצגה, כגון הרַבנית ראקל פיין ב"טרנספרנט" וכן בסרטי "אמהות רעות" וגם בסרט האחרון בסדרת "רצח כתוב היטב", מקבלת ב"אגתה" את מלוא הבמה לזרוח: היא חסרת עכבות, מצחיקה מאוד, פגיעה במידה, וכל רגע שלה על המסך הוא דיון שלם בשאלה איך אפשר לאהוב דמות כל כך אנוכית. למעשה, כל הסדרה עוסקת בדימוי העתיק של נשים כ"מכשפות" והאופן שבו הוא מאפשר להאשים אותן בכל צרה ומצוקה.
"אגתה היא מכשפה לגמרי", אומרת האן, "היא מכשפה מאוד קשה לפיצוח. כל מה שהיא רוצה זה כוח, היא סדיסטית, יש לה חוש הומור מעולה והיא לא צריכה אף אחד מלבד עצמה".
בגלל שהיא התחילה כדמות משנה, הייתה התלבטות אם צריך להפוך אותה לדמות שקל יותר לאהוב?
"אף פעם לא חשבתי על זה. בזמן הכתיבה, אני והתסריטאי ג'ק שייפר תמיד צחקנו שאגתה אף פעם לא ראתה את עצמה כסייד-קיק. יש לה אנרגיות של גיבורה ראשית. זה לפחות מה שהיא הייתה אומרת. אני חושבת שהטריק כאן ומה שג'ק עושה נהדר הוא להרשות לה ולנו לראות את הפגיעות שלה".
מערכת היחסים שלה עם הדמות של טין מזכירה מאוד אמא למתבגר. האם נעזרת בעובדה שיש לך אחד כזה בבית?
"בוודאי לקחתי משהו מהחיים האמיתיים. זאת מערכת יחסים יפה ומורכבת, כי אגתה לא רוצה להרגיש כלום אף פעם. אז במקרה שלו היא גם מנטורית וגם נרקיסיסטית קיצונית. הכול שם".
אגב, לפני כמה שנים סיפרת שאת אוסרת עליו לחפש את השם שלך בגוגל ולראות דברים שהוא לא אמור לראות. זה השתנה?
"אני לא ממשטרת את חיפושי הגוגל שלו כמו שאני אמורה", היא אומרת וצוחקת, "אבל הוא תכף בן 18. פעם הוא הלך למסיבה ונכנס לחדר שבו בדיוק שודר משהו שהופעתי בו. הוא פשוט יצא משם. כרגע נשמע שהוא מעדיף להתרחק מזה ככל הניתן".
"אני מקווה שהדרכים שלי ושל שירה האס יצטלבו"
בגיל 51 האן היא כבר פחות סוד של עכברי תרבות ויותר פרצוף שרבים ורבות שמחים לראות על כל מסך שהוא. היא נולדה בווסצ'סטר שבמדינת אילינוי וגדלה בקליבלנד שבמדינת אוהיו, כלומר הרחק ממוקדי האקשן של סצנת הבידור ובלי שום טובות מאף אחד. את הפריצה שלה רשמה בתחילת המילניום, עם תפקיד קבוע שנוצר במיוחד עבורה בדרמה בשם Crossing Jordan. ההימור השתלם והסדרה החזיקה מעמד שש שנים יפות ברשת NBC עד שבוטלה. או אז האן הייתה אמורה ליפול כפרי בשל עבור תור הזהב של סדרות הכבלים האיכותיות, אבל שם היו עסוקים בעיקר גברים לבנים ומבולבלים, כך ששחקניות מעולות כמו האן הסתפקו שוב בשוליים. ב-2011 היא אפילו הופיעה בשני פרקים בגרסה האמריקאית והכושלת של "רמזור".
להאן תמיד הייתה עבודה, אבל השינוי במעמדה החל ב-2014 עם עלייתה של "טרנספרנט". היא כיכבה בשם בתור רבנית רפורמית ועשתה זאת בצורה כל כך משכנעת ואמינה שלא רק הביאה לה מועמדות לפרס האמי ב-2017: בעקבות הסדרה, רבים ורבות מאמינים שהיא באמת יהודייה. במציאות, האן באה מבית קתולי לחלוטין, אבל נהנית לשמוע שהיא נתפסת כיהודייה של כבוד. "אני מודעת לזה שהרבה חושבים שאני יהודייה", היא אומרת, "התפקיד הזה היה כל כך חשוב לי. אני עדיין נוהגת לצאת לצעידות והליכות עם הרבנית סוזן גולדברג, שהייתה ונשארה מורת הדרך שלי בנושא. למדתי כל כך הרבה בתהליך הזה".
אמרת פעם שמאוד אהבת את הסדרה "המורדת".
"כל כך אהבתי את הסדרה הזאת".
אז אני רוצה להזכיר ששירה האס היא גם חלק מהיקום של מארוול עכשיו. אולי תיפגשו.
"כן! כן! אני ממש מקווה שהדרכים שלנו יצטלבו. היא הייתה פשוט מופלאה בסדרה הזאת".