במשך שנים פחדה הדוגמנית והשחקנית ניבר מדר מהדרישה לדבר מול המצלמות. לא הייתה לה בעיה לחייך יפה ולעשות את הפרצוף הנכון, אבל ברגע שביקשו ממנה לפתוח את הפה, הפחד היה משתלט. "אם הייתי צריכה להצטלם לפרסומת והיו אומרים לי להגיד איזה משפט, זה היה לוקח לי 20 שעות, כי הייתי מתחילה לבכות מהלחץ. זו הייתה ממש חרדה אמיתית", מספרת מדר שמככבת בימים אלו בדרמה "אינדל" מבית HOT.
איך את מסבירה את זה?
"הייתי מאוד חסרת ביטחון, בעיקר כשזה הגיע לדיבור. לא הרגשתי שאני חכמה, לא הרגשתי שרוצים לשמוע ממני. הייתי מאוד מושתקת והרבה פעמים השתקתי את עצמי. גם בתצוגות אופנה אף פעם לא הרגשתי בנוח, וגם לא בראיונות".
ניבר מדר מתוך ״אינדל״
(באדיבות HOT)
אבל בריאיון הזה, שמתקיים בשיחת זום שהיא עורכת מביתה שבברלין, כל זה כבר לא ניכר. בגיל 28, מדר רהוטה ובטוחה בעצמה, וכנראה שגם בצדק. היום, הילדה שהושתקה מצליחה לכבוש את המסך לא רק בשל יופייה הבאמת מרשים, אלא גם בגלל הערך המוסף שהיא מביאה למסך כשחקנית טבעית. "מאוד רציתי לעשות את המעבר למשחק. זה היה הכרחי מבחינתי, כי זה כבר בער בי", היא מסבירה את השינוי שחל בתוכה, כמו גם בקריירה. "הרגשתי שבדוגמנות אני לא יכולה להביא את עצמי באמת, שיש בי עוד לתת מעבר לתמונה, עוד להוציא. עברתי תהליך שנמשך כמעט שנה, שבו ניסו לשכנע אותי שאני טובה במשחק, ושאני יכולה לעשות את זה. עברתי טיפול ותמיכה של המשפחה והחברים והסוכנת שלי, זוהר יעקובסון, ובעיקר למדתי לעבוד עם הקולות האלו בראש שאומרים לי 'את לא יכולה'. היום אני יודעת שהם חברים שלי, שהם מנסים להגן עליי, אז אני מחבקת אותם ויודעת לגרום להם להרגיש שהכול יהיה בסדר".
ולפחות מאיך שזה נראה מפה, הכול יותר מבסדר. כבר באודישן השני שהיא עשתה, היא הצליחה להתקבל לסדרה "קורדרוי", שם גילמה את ליאור, צעירה שמאוהבת בחברתה הטובה (דר זוזובסקי), בעוד היא מאוהבת בגבר נשוי (אריק ברמן). התפקיד הצליח לעורר הדים. אחרי הכול, לא כל יום שחקנית בארץ מסכימה לצלם סצנות סקס לוהטות, ועל אחת כמה וכמה כשזה תפקידה הראשון. היום היא כבר עם תפקיד שני, ומפתיע לא פחות, ב"אינדל" כאמור, הסדרה של HOT שמשודרת בימי חמישי ב-HOT3 וזמינה ב-HOT VOD וב-NEXT TV. הסדרה מציגה באופן קשוח וישיר את מעמדם של יוצאי אתיופיה בישראל, ומדר מגלמת שם צעירה חובבת סמים, שהיא גם בת זוגו של אחד מהנערים שמסתבכים.
"אני ממש שמחה לראות את התגובות לסדרה. אני מאמינה שסדרות או סרטים שמעבירים מסרים יכולים להיות מאוד אפקטיביים. גם במקרה הזה, יש בני נוער שיצפו בסדרה ויכולים להיות מושפעים ממנה, וזה מאוד חשוב לעתיד שהולך להיות לנו פה".
את בוחרת תפקידים מאתגרים. זה בכוונה?
"אני בדרך כלל רוצה לקחת תפקידים שיעשו איזה שינוי, שיסובבו למישהו איזה משהו בבטן. מי שמכיר אותי יודע שאין מצב שלא הייתי לוקחת את התפקידים ששיחקתי גם ב'קורדרוי' וגם ב'אינדל', כי אני כי אני כזאת - אני ארצה את הבועט, את היותר מחוספס, את מה שגורם לאנשים להרגיש טיפה לא בנוח, אולי טיפה להתקפל בכיסא, לחשוב איפה הם בתוך כל המצב, מה הם תרמו לסיטואציה הזאת מבחינה חברתית.
"התפקיד ב'אינדל' לא גדול, אבל הרגשתי שיש לו הרבה נחיצות בתוך כל הסיטואציה, וידעתי שאני רוצה להיות חלק מזה, כי הסדרה הזאת מאוד חשובה ואני גם ממש אוהבת את הדמות. האמת שכשקראתי את התפקיד, אמרתי שאני אפילו לא אעבוד עליו עם מורה למשחק. הרגשתי שאני מכירה את הדמות, שאני יכולה לעשות אותה".
אני בדיוק רציתי לשאול אותך מה לך ולדמות.
"כשאני מסתכלת על דמות, אני לא מסתכלת בהכרח על המאפיינים של החיים שלה, כלומר לא בהכרח במה היא עובדת או מה היא עושה, או מי החברים שלה, אלא מה הרגשות שמניעים אותה, מה היא מרגישה. ואני מיד הכרתי אותה, ידעתי מאיפה היא פועלת".
מה דומה ביניכן?
"אני חושבת שהאומץ, היא מאוד ישרה ואמיתית והיא נלחמת. היא רק בוחרת לעשות את זה בדרכים שלה, שהן שונות משלי".
"אנשים רוצים לראות את הפגמים"
נדמה שמדר נהנית לנצל את הפער בין המראה המלאכי שלה לבין הדמויות המסובכות שלנעליהן היא נכנסת, ובמובן מסוים, הפער המתעתע הזה מתקיים גם בחיים האמיתיים. הצעירה עם החיוך הממיס, ועם רקורד של בני זוג נאים ועשירים במיוחד, הצליחה להפתיע כשלפני שלוש שנים יצאה בגלוי וסיפרה על הדיכאונות שאיתם היא מתמודדת מאז הילדות, ועל הטיפול הנפשי והתרופתי שעברה – אקט מאוד יוצא דופן ממי שהעבודה שלה היא למכור לנו תמונה מושלמת. בריאיון ל"לאשה" מ-2021 סיפרה שכבר כילדה היא הרגישה בחוסר הרצון לקום מהמיטה. "הייתי הולכת לבית הספר בכוח. לא בער בי הרצון ללמוד, וכשחזרתי הביתה לא בער בי הרצון לשחק עם חברים", אמרה אז. "גם המורים התייחסו אליי רע. הייתי יושבת בכיתה, הם ראו שאני לא מקשיבה והשפילו אותי בפני כל הילדים. אמרו שאני עצלנית או אמרו להורים שלי בנוכחותי: 'מהילדה הזאת לא יֵצא כלום'. הם נתנו לי תחושה שאני טיפשה ולא תקשורתית". עוד מדר הוסיפה אז שבזמן סגרי הקורונה, הדיכאון הגיע לממדים קיצוניים, וכלל מחשבות אובדניות, וזה היה השלב שבו פנתה לטיפול.
7 צפייה בגלריה
"ברור שעדיין רוב האנשים יראו דוגמנית ויחשבו שהכול אצלה יפה ומושלם". ניבר מדר
(צילום: AP)
היום היא מדגישה שההחלטה לחשוף את מה שעברה באופן כל כך גלוי, נובע מהרצון להראות שלא כל מה שנוצץ אלינו מהרשתות החברתיות, בהכרח קשור למציאות. "יש איזו תפיסה כזאת בעולם הדוגמנות, שאותה בעיקר שרציתי לשנות. מי שראה רק את התדמית החיצונית שלי, באמת ראה שהכול מושלם. בגלל זה היה לי חשוב להתראיין ולהעביר כמה שיותר את התמונה האמיתית", היא מסבירה כעת.
"דיברתי על הדיכאונות, על הקשיים, כדי להראות שלא הכול ורוד. ברור שעדיין רוב האנשים יראו דוגמנית ויחשבו שהכול אצלה יפה ומושלם. גם אם אני אגיד שקשה לי, עדיין יהיו כאלו שיגידו 'אבל תראי איך את נראית, איך את יכולה לדבר?'. אני גם קצת מבינה אותם. גם אני הרגשתי לא בנוח עם זה שאני תומכת בתעשייה שמציגה שהכול מושלם. גם אני חוויתי את זה בתוך התעשייה עצמה. גם אותי ריטשו כנגד רצוני בהתחלה וזה גרם לי להרגיש שאני לא מספיק טובה. אני דוגמנית, ועדיין צריך לרטש אותי? אני עדיין לא מספיק רזה? הפנים שלי עדיין לא מספיק חלקות? אני עדיין לא מספיק בלונדינית? זאת אומרת שיש פה תעשייה שהיא קצת מקולקלת. אבל אני חושבת שלאט-לאט העולם משתנה ומתעורר, היום אנשים רוצים לראות אנשים יותר טבעיים, לראות את הפגמים ואני שמחה שזה השינוי שקורה".
בעבר גם סיפרת שזרקו לך הערות על המשקל. זה עדיין קורה?
"מבחינתי אין דבר כזה יותר. הייתה לפני כמה זמן דרישה, דווקא מעולם המשחק. היה איזה תפקיד שהשחקנית הייתה צריכה לרזות לאורך הסרט בגלל מה שעובר על הדמות, ואז שאלו אותי אם זה משהו שאני מוכנה לעשות. עם זה הסכמתי, כי זה תומך בסיפור שרצו להעביר וזה מה שאני רוצה להיות – כלי להעברת מסרים החוצה".
הדמויות שגילמת, גם ב"קורדרוי" וגם ב"אינדל", עוברות דברים לא פשוטים. הן לא עלולות להיות קצת טריגריות עבורך? את לא חוששת שהן יביאו אותך שוב למקומות פחות נעימים?
"האמת שיש בזה משהו. כשאני עובדת על דמות, אני נכנסת למקומות שבהם הן פוגשות אותי, מנסה למצוא איפה חוויתי את אותו רגש, והרבה פעמים אני חווה בסצנות האלו דברים שהם לא רגילים, שהם קיצוניים. למשל, כשאני צריכה לבכות. לצערי הרב, כל האפקטים של שחקנים שגורמים לדמעות לא עובדים עליי, אז אני צריכה באמת להרגיש את הרגשות האלו כדי לבכות. אז כן, יש בזה משהו קצת טריגרי, אבל אני מרגישה שבאותה נשימה זה כמו טיפול פסיכולוגי. אני משתמשת ברגעים הקשים שעברתי, ובאמת חוויתי מנעד מאוד גדול של רגשות, בשביל להיכנס לתפקידים האלה. אני מכירה את רגעי הקיצון האלה, אני מכירה את השפל, יש לי הרבה מאיפה לקחת ואז אני יכולה להתחבר לדמויות ולהבין מאיפה הן באות. אני שמחה שאני יכולה להשתמש בארסנל הזה. שסוף סוף זה משמש לטובתי".
"הייתי חשופה לזוועות"
אחרי מערכות יחסים מתוקשרות שתועדו במדורי הרכילות בארץ, בחצי השנה האחרונה היא גרה בעיקר בברלין יחד עם בן זוגה ניר מימון, בנו של המיליארדר ואיש העסקים הישראלי קובי מימון. "אני וניר כרגע נמצאים על הקו. אנחנו טסים המון. אנחנו לא יודעים עדיין מה התוכניות ולאן אנחנו זזים".
נדמה שבניגוד למערכות היחסים הקודמות שלך, היום את ממש מקפידה לשמור על הזוגיות הזו מחוץ לתקשורת.
"ניר מאוד אוהב לשמור על הפרטיות שלו ואני מכבדת אותו. אני יכולה להגיד שאני מאוד מאושרת וטוב לי ואני רוצה לשמור על השקט לטובת שנינו. זה מאוד נחמד ושונה ממה שהיה לי עד היום. אני בכללי אדם שאוהב לשמור על הפרטיות, אז זה כיף שיש לי את הפריבילגיה הפעם".
7 צפייה בגלריה
"יכולים להיות כמה ימים שבהם אני 'מכבה את עצמי', לא נכנסת לאינסטגרם, לא לכלום". ניבר מדר
(צילום: ענת מוסבר)
בגיחות שלה לארץ היא חיה את הקושי של אימה ושתי אחיותיה, שפונו משלומי בעקבות המלחמה. "זה קשה שאין בית. קשה להרגיש עקורים, זה משפיע על הכול. אי אפשר לחגוג ביחד, לישון באותו בית. יש חוסר ודאות וגם פחד על הבית, דאגה לעתיד, כי אין לדעת מה יהיה ולאן נלך. אני נמצאת הרבה בצפון, ליד הקו שעד אליו פינו, ולא כולם יודעים שגם שם שומעים הכול – את הטילים, הנפילות, את המטוסים. זה מצב של מתח תמידי".
החברים והקולגות מחו"ל בקשר איתך? אמרו לך משהו מאז 7 באוקטובר?
"בתחילת המלחמה השתתקתי לגמרי, הגוף שלי כיבה את עצמו לחלוטין. הייתי רואה חדשות ונרדמת מהלחץ. אחרי שהתאוששתי, התחלתי לדבר עם אנשים. היו חלק שאיכשהו הצלחתי לדבר איתם ועם חלק בכלל לא. בגלל שהם לא פה, הם רואים דברים אחרים. הם קולטים איזה פוסט או משהו באינסטגרם ומאמינים לזה, ומה לעשות שכרגע לצד השני יש יחסי ציבור יותר טובים? חלק הצליחו להבין שיש פה קונפליקט הרבה יותר גדול ושצריך להבין את התמונה השלמה, אבל חלק לא, וזה נורא מתסכל.
"היה לי מאוד קשה לראות פתאום אנשים שהם חברים שלי, קולגות מכל המדינות שעבדתי בהן, יוצאים נגדנו או לא אומרים כלום עלינו, ומגינים רק על הצד השני. אפשר להגיד שזה בסדר שלכל אחד יש את הדעות שלו, אבל מה הם באמת מבינים על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני? אז ברגע שהם לא תומכים בי, אחרי שחוויתי את מה שחוויתי, גם באופן אישי וגם כמדינה, ועוד כשהם רואים את המצב של האנטישמיות בעולם, זה מרתיח ופוגע ומתסכל מאוד".
את מרגישה צורך לנצל את הפרסום שלך כדי לעורר מודעות ולעשות הסברה?
"אני מנסה להעלות כמה שיותר [פוסטים]. אני עדיין כותבת פה ושם לאנשים תגובות, אבל זה מאוד מאוד קשה ומייאש. אני מקבלת המון תגובות ואיחולים לא טובים, וזה מצטרף למה שאני עוברת עם המשפחה ועם המדינה. אז גם היום יכולים להיות כמה ימים שבהם אני 'מכבה את עצמי', לא נכנסת לאינסטגרם, לא לכלום, ומנסה רגע לנשום אוויר".
התקופה הנוכחית לא קלה לאף אחד ואחת, ובוודאי עבור מי שמכירה מקרוב התמודדויות נפשיות מורכבות. כשאני שואלת את מדר אם היום היא יודעת איך לשמור על עצמה טוב יותר, כדי לא להגיע שוב למקומות שמהם היא טיפסה בעבודה כל כך קשה, היא קצת מובכת. "למען האמת, אני לא בטוחה. ראיתי את כל הסרטונים בטלגרם, והייתי מאוד חשופה לכל הזוועות. לא חסכתי מעצמי את זה, וזה משפיע על הנפש. המדינה שלנו ראתה דברים שאנשים לא צריכים לראות, חווינו משהו שהוא לא רגיל ואני בטוחה שגם אנשים שזה לא נגע להם באופן אישי חוו טראומה".
את חווה גם אנטישמיות ברחוב? בעבודה?
"לא היה משהו ספציפי, אבל בכל זאת, כשאת מנסה לקבל עבודות מחו"ל אנשים מסתכלים עלייך עכשיו אחרת. אני יכולה להגיד שבדוגמנות חד-משמעית העבודה ירדה. אבל אני גם פחות מתעסקת בזה עכשיו. לעומת זאת, במשחק, דווקא קיבלתי הרבה אודישנים לתפקידי בחו"ל, כאלו שמבקשים ספציפית שחקניות ישראליות".
אז זה הכיוון – להצליח מעבר לים?
"כן, בא לי להצליח בחו"ל ובא לי לייצג את ישראל. עשיתי את זה עם הדוגמנות וזה בוער בי לעשות את זה גם במשחק. אני רוצה להרגיע את הלחץ מעצמי לעשות את המיטב. למזלי, במשחק שלא כמו בדוגמנות, אין שעון מתקתק. אז יש לי חיים שלמים לתת לעצמי את הזמן לעשות את התהליך ולהצליח בו, עד כמה שאני אחליט שטוב לי".
