איש המוסד יוסף (יוסל'ה) רגב שעליו ועל חברו זאב (זאבל'ה) עמית שנפל במלחמת יום כיפור, כתבה נעמי שמר את שירה המפורסם "אנחנו שנינו מאותו הכפר", הלך לעולמו היום (ד') והוא בן 98. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנהלל.
יהונתן רגב בנו, אמר הבוקר בשיחה עם ynet: "השיר נכתב כשהם היו שניהם בחיים. אבא דיבר על השיר, אבל לא בערגה. הייתה לו הרבה חיבה והערכה לנעמי שמר. היא הכירה אותם בפריז. התרגשה מהחברות, מהחוויות, מזה שפעם הם נסעו עם גופה מהנגב כדי לקבור אותה בנהלל. ידעתי לאורך השנים שהשיר עליהם. אבא לא היה סנטימנטלי לדברים האלה. הוא היה אדם ענייני ומחוספס. זה לא משהו שהוא נפנף בו או סיפר עליו. אני חושב שהשיר הזה מדהים, הוא מספר את הסיפור הישראלי שלנו".
"היום נפרדים מגיבור. לא פחות מכך", ספדה לרגב כלתו לימור, הנשואה ליהונתן. "איש אשכולות ומעש. מתינוק קטן שנולד בבית חולים העמק, צמח להיות לוחם מהולל, איש ה-101 והמוסד, שליח למשימות בין אלג'יר, מרוקו, פריז, קפריסין וטהרן. מבצעים עלומים ומסעות העפלה של מהגרים. הישג אחר הישג בדרך לתקומה, חלוציות וניצחון הרוח של מדינת ישראל אותה אהב כל כך".
עוד הוסיפה, "הייתה לי הזכות לגור לצידך. תודה יוסל'ה על מה שבנית עבורנו כולם. כל שנותר לנו הוא לקוות שאתה מביט אלינו מטה ונוכח לדעת שאנו הולכים בדרכך. בצניעות, ביושרה, באומץ ועם אין סוף אמונה. זוהי מורשתך והיא תהיה דרכנו".
רגב וחברו הטוב זאב (זאבל'ה) עמית, הכירו בילדותם בנהלל ומאז כמעט לא נפרדו. כמאמר השיר, היו להם אותה קומה, אותו חיתוך דיבור, אותה בלורית שיער. הם שירתו יחד במוסד ולחמו יחד בשלוש מלחמות. בהשראתם כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר, שהפך לאחד הבולטים בקאנון הישראלי, לאחר שפגשו בה בפריז וסיפורי ההרפתקאות שלהם הציתו את דמיונה. במלחמת יום הכיפורים נפל זאבל'ה עמית, אז התברר כי השיר הפך לנבואה. רגב לא הפסיק להתגעגע לחברו הטוב והאהוב. היום נטמן לא הרחק ממנו, והשניים שוב יחד.
בשנת 2020 לפני יום הולדתו ה-95, סיפר רגב בריאיון שפורסם ב"ידיעות אחרונות" את סיפור חייו וכיצד התגייס עם חברו זאבל'ה ליחידה 101 של אריק שרון. "בשנת 53' נודע לי על יחידה חשאית שהוקמה כדי להילחם במסתננים ולבצע פעולות תגמול נועזות בעורף האויב. חיפשתי מי שיצטרף אליי ונזכרתי בזאב'לה", סיפר. "יחד פנינו למשה דיין, שאותו הכרנו מהמושב, וביררנו על היחידה. הוא אמר לנו שיש בחורצ'יק שקוראים לו אריאל שיינרמן (אריאל שרון) מכפר מל"ל שמקים את היחידה. 'תלכו אליו ותגידו שאני שלחתי אתכם', אמר לנו דיין. ככה התקבלנו ליחידת ה-101, היינו כבר בני 25 ו-27 ושרון ביקש שנתחייל כדי שלא יהיה מצב שיחיילו אותנו רק אחרי המוות".
בהמשך, התגייסו השניים למוסד והיו חתומים על מבצעים עלומים רבים במדינות שונות, תוך סיכון חייהם. הבן יהונתן, כתב על אביו, ועל נסיבות נפילתו של חברו. "יום כיפור, אוקטובר 73. ראש המוסד בטיסה חזרה לארץ, אחרי פגישה אישית עם המקור שהתריע על מלחמה. המרחב האווירי של ישראל סגור, נוחת בקפריסין. מזעיקים את יוסל'ה לשדה התעופה. אסור שאיש ידע שהוא שם, וחייבים להודיע לארץ שהוא בדרכו. דני שפירא, הטייס, נותן ליוסל'ה קוד מורכב להעביר בקשר המוצפן בשגרירות. יוסל'ה חושב שזה מורכב מידי. מוציא את דני, ללא ביקורת דרכונים, דרך מעברי הדואר הדיפלומטי מחוץ לשדה ואל השגרירות שידבר בעצמו.
"הטייס חוזר למטוס, וכשממריא מחכה לו מול חופי קפריסין רביעיית פנטומים שמלווה אותו לארץ. זאבל'ה בדרכו לסיני, המושב שליד אריק בנגמ"ש הפיקוד מחכה לו. קרבות הבלימה וקרב החציה. זאבל'ה נהרג. יוסל'ה מקבל את הידיעה בקפריסין, עם אישור לחזור לארץ. משדה התעופה הוא נוסע ישירות לסיני, ומחליף את זאבל'ה בכיסא שליד אריק בנגמ"ש הפיקוד".
"כמה שנים של עבודה בארץ, ויוסל'ה מכריז על פנסיה מוקדמת", מוסיף הבן. "ישנתי יותר מדי לילות מחוץ למיטה שלי, רוצה הביתה. ואז פורצת מהפכה באיראן. יוסל'ה מגויס חזרה, וטס לאיראן".
את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" כתבה נעמי שמר בשנת 1966. "השתמשתי בחומרים מהסיפורים ששמעתי מזאבל'ה ומיוסל'ה על המלחמות והחיים שלהם", סיפרה בריאיון לאמיר קמינר בגיליון חגיגות היובל למדינה של "ידיעות אחרונות". "למשל, כשלזאב'לה נמאס לעבוד בגן הירק בנהלל, הוא היה אומר, 'אני צריך קילו מסמרים', והולך למרכז הכפר לפגוש את יוסל'ה. סיפורי אלף לילה".
כשנשאלה האם לא מדובר בשיר נבואי, שכן עמית מצא את מותו במלחמת יום כיפור, אמרה: "בהלוויה מישהו מהמשפחה של זאבל'ה אמר לי: 'את נתת בו עין הרע'. כשכתבתי את השיר, הייתי צעירה, תמימה, ולא היו לי פחדים מעין הרע כמו שיש לי היום, ושלא הייתי מעיזה לעשות דבר כזה. פשוט, הסיפורים שלהם היו חומר בניין לשיר, ונכנסו לתוך הבצק, וככה עושים אמנות".
ללי, בתה של שמר, סיפרה בריאיון לפני ארבע שנים, "אמא לא דיברה על סיפור השיר בגלל הטרגדיה של זאב'לה. עד שבשנת 93', 20 שנה אחרי המלחמה, רשת ג' ערכו מצעד, שבו נשאל הציבור מהו השיר האהוב ביותר של נעמי שמר. 'שנינו מאותו הכפר' נבחר. היא הייתה מאוד נרגשת, ואז סיפרה לראשונה את הסיפור שמאחוריו".
מרחק קצר מפריד בין המשק של משפחת רגב למשק של משפחת עמית בנהלל. רגב התגורר במשק מספר שלוש ומשפחת עמית של זאבל'ה במשק 64. באותו ריאיון שערך העיתונאי ישראל מושקוביץ, הוא שאל את יוסל'ה האם השיר עדיין מרגש אותו? "ברור שהוא מרגש אותי", השיב יוסל'ה. "מאוד. אי-אפשר שלא, ואני גם מתגעגע לזאב'לה".
יוסף רגב הותיר אחריו אישה גאיה (92), שלושה ילדים יעל, רותי ויהונתן, שבעה נכדים ושלושה נינים.
אנחנו מאותו הכפר (מילים: נעמי שמר)
אנחנו שנינו מאותו הכפר
אותה קומה, אותה בלורית שיער
אותו חיתוך דיבור מה יש לומר
הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר
שדה ירוק חצינו עד צוואר
בערב שבנו יחד לכיכר
כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות
אהבנו את אותן הנערות
אבל תמיד אמרנו - אין דבר
זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות
לחמנו בשלוש המלחמות
זחלנו על קוצים ועל דרדר
אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי...
אני זוכר בקרב שלא נגמר
פתאום ראיתי איך אתה נשבר
וכשעלה השחר מן ההר
אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה - אנחנו כאן בכפר
כמעט הכל נשאר אותו הדבר
בתוך שדה ירוק אני עובר
ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי...
