במשך כל אותן פעמים שתום נשר הייתה נוסעת באוטובוסים לירושלים, ללימודי תסריטאות, כמעט תמיד זה היה עם דמעות. "בדרך הלוך, בדרך חזור, שמעתי באוזניות מתי כספי ובכיתי. הייתי בקבוק נוזל", מספרת נשר. בריאיון שיתפרסם ביום שישי ב"7 לילות", היא משחזרת את השבועות והחודשים הארוכים ביותר בחייה אחרי שאחיה, ארי נשר, אחד משלושת האנשים הכי יקרים לה בעולם, נהרג ביום הולדתו ה־17. לאט לאט התגבש הסרט. "בלימודים היו כל מיני משימות כתיבה וזה כל הזמן עלה, כי זה מה שהעסיק אותי. כשהתחלתי לספר לאנשים שאני כותבת אמרו לי, 'וואו, את הולכת לעשות סרט על המשפט, על הדורס בתאונה', ואני כזה 'וואי וואי וואי, הלכתם רחוק. זה איך שאתם רואים את הסיפור, זה לא מה שמעניין אותי'. אותי מעניינת החוויה האישית שלי והניסיון האישי שלי להצליח לצחוק שוב. וזה לא קל, לצחוק שוב. היום אני יכולה גם לצחוק וגם לחיות במאה אחוז את האובדן של אח שלי".
הסרט המדובר הוא "קרוב אליי", כנראה הפרויקט הישראלי המדובר ביותר של השנה האחרונה. סרט הביכורים של נשר, שיעלה בבתי הקולנוע ב-19 בספטמבר, מוביל בתחרות פרסי אופיר עם 12 מועמדויות כמעט בכל קטגוריה אפשרית, כולל לבימוי ולתסריט. נשר מספרת על הפערים בין המציאות לתסריט. "מה מתבסס על האמת? יצאתי למסיבות. התאונה קרתה כשהייתי בת 21, וכשאת חווה אובדן בגיל הזה את עדיין צעירה, העולם ממשיך להתנהג כרגיל ואת רק מחפשת איך את חיה בתוכו. הייתה לי דיכוטומיה של חיים בתחושה נוראית וכואבת - ובמקביל משהו נורא פרוע וכיף באותו ערב. מן הסתם, הכיף לא יכול היה להיות כיף שלם בשלב ההוא. אבל לחפש לגרד אדרנלין, לשים את הראש שלך במקום אחר ולנסות לחזור לאיך שהיה לפני זה - כן, הייתי ממש במקום הזה".
"קרוב אליי - טריילר
בריאיון היא גם מספרת על ההתמודדות עם התיוג כבתו של הבמאי אבי נשר. "אני אוהבת וגאה באבא שלי ואוהבת את הקולנוע שלו, אבל ברור שכל אדם רוצה להיות עצמאי ולעמוד בזכות עצמו, ואני חושבת שזה מה שאני עושה. אני לא מתחברת לכל השיח הזה של פריבילגיות. אני חושבת שיש פריבילגיות הרבה יותר גדולות מלהיות 'הבת של', כמו למשל מישהו שגדל בבית ממש עשיר. אני, את כל המשכורות שקיבלתי בעבודות שלי (ברשת 13 וגם בדוגמנות, ב"ט) השקעתי בסרט כדי לקבל עוד ימי צילום. לא עם כסף מהבית".
