בשיתוף "עדות מקומית"
בעידן הדיגיטלי, מעט מאוד אירועים מצדיקים הפקה של ספר-אלבום בכריכה קשה, רב-עמודים ומהודר במיוחד. עד שנות האלפיים, אחרי כל מערכה ולקראת כל עשור של עצמאות המדינה, הופקו מהדורות מלחמה ואלבומי ניצחון. ציבור גדול חש חובה לרכוש אותם ולהציבם במקום מרכזי, על מדף הספרים בסלון, כחלק מהפולחן ההשתייכות לחברה הישראלית המתגבשת. היום, כאשר בכל כיס מונחת מעין כספת דיגיטלית מאובטחת שאוצרת ומתעדת אלפי רגעים בלתי נשכחים מחיינו, אותם לכדנו בעצמנו בעדשת הסלולרי שלנו – אין זה מהלך מתבקש כלל, לדפדף במאות עמודי כרומו ולחפש בתוכם את ההשתקפות שלנו, כבודדים, כחברה, כמדינה.
ועל אף זאת, דומה שאין מוצדק מהאלבום המרהיב, המסכם את עשרים שנות פעילותה של תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית", שיצא לאור בימים אלה. הספר המרשים הזה הופק במאמץ רב בעיצומם של ימי המלחמה, ואוצר ב-328 עמודיו מאות רגעים אנושיים – פרטיים ולאומיים - שפגשו באקראי את עדשתו של צלם עיתונות ישראלי. חלקם, קשה להאמין שאכן התקיימו כאן, שקרו לנו, מסביבנו, בתוכנו. אחרים מסעירי נפש ומרגשים עד דמעות ובלתי נשכחים, וכולם אבני דרך על ציר הזמן בדרמה של הקיום הישראלי.
2003
2004
2005
2006
אותן התמונות, אבל הסיפור חדש
האלבום מאגד מאות תמונות נבחרות מבין רבבות העבודות, שהגישו לתחרות מאות צלמי עיתונות ישראלים בעשרים השנים האחרונות. מדי שנה בחרו מתוכן השופטים והאוצרים את "תמונת השנה" ו"סדרת השנה", והגדירו לצידן את התמונות שהיטיבו לייצג את שהתרחש באותה שנה בקטגוריות חברתיות שונות - חדשות, דת ואמונה, טבע וסביבה, אורבניות ותרבות, ספורט, קהילה ועוד. עם זאת, בעריכת האלבום נעשה ניסיון לפרק ולהרכיב מחדש את האוצרות המקורית, ולהציג זו לצד זו עבודות שונות משנים שונות, כדי לספר סיפור חדש, שאותו אפשר לראות רק בדיעבד, במרחק השנים.
האלבום מספר את ההיסטוריה המתמשכת של ההווה. זהו מוצר נלווה מסעיר של מציאות מצולמת-ללא-הפסקה, עתירת דימויים ונקודות מבט. הוא מגיש סיפור מחודש, מרהיב ואפילו חתרני, של ההיסטוריה הישראלית הקרובה; תיעוד רב-רבדי של אירועים, אתרים ודמויות על ציר הזמן של החברה, וכמו הרבה דברים בישראל – במקרים רבים הנרטיבים מתנגשים ומתקוטטים זה עם זה
כך, האלבום החדש מספר את ההיסטוריה המתמשכת של ההווה. זהו מוצר נלווה מסעיר של מציאות מצולמת-ללא-הפסקה, עתירת דימויים ונקודות מבט. הוא מגיש סיפור מחודש, מרהיב ואפילו חתרני, של ההיסטוריה הישראלית הקרובה; תיעוד רב-רבדי של אירועים, אתרים ודמויות על ציר הזמן של החברה, וכמו הרבה דברים בישראל – במקרים רבים הנרטיבים מתנגשים ומתקוטטים זה עם זה.
2008
2009
2010
2011
2012
מקומית אבל מובילה
"עדות מקומית" הוקמה ב-2003 בידי דנה וולפיילר-ללקין, כמלווה המקומית והצנועה-יחסית של תערוכת צילומי העיתונות הבינלאומית והוותיקה World Press Photo. התערוכה הבינלאומית מופעלת מהולנד, ונודדת מדי שנה בין עשרות מדינות. "עדות מקומית" נועדה לתת במה דומה לצלמי העיתונות מישראל, אך היא התפתחה במהירות, צברה יוקרה ומוניטין בקרב צלמים ואמנים, וממעמד משני הפכה לתערוכה העיקרית והמובילה, המוצגת מאז 2009 במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב ומושכת אליה עשרות אלפים מבקרים מדי שנה.
את האוצרות לתערוכה המסכמת עשו ורדי כהנא, וולפיילר-ללקין וחבר המערכת עמי שטייניץ, על בסיס 20 תערוכות העבר. שני האחרונים גם ערכו את הספר. האתגר מבחינתם היה להתייחס לאירועים המרכזיים שהתרחשו בארץ לאורך השנים, ולבחור את התמונות שמספרות סיפור שלם. בריאיון ל'הארץ' סיפרה וולפיילר-ללקין: "זה היה ממש מסע. באופן אישי זה היה תהליך מרגש מאוד, 20 שנה מחיי פרושות דרך התערוכות השנתיות והדימויים השונים. הכול הזכיר לי תקופות בחיי, התמודדויות, מעברים, הצלחות, אכזבות, המשפחה שלי שהתפתחה במשך אותן שנים. הבן הבכור שלי נולד ב-2003, בשנה הראשונה של 'עדות', והיום בתקופה הכאוטית הזו, הוא חייל. מורכב".
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
שטייניץ מסביר: "'עדות מקומית' צמחה כתערוכה שנתית קבועה בצומת שבו נפגשות יכולות צילום מפותחות ואמצעי תקשורת עולמיים עם סדר כוח מעצמתי חדש, עלייה בחשיבותן של תרבויות מקומיות ושחיקה של הדמוקרטיה. בשונה ממגדל הבבל הלשוני, התמונה החזותית יוצרת דווקא קרבה בין השפה המקומית לשפה הבינלאומית. ישראל ניצבת במוקד מסוכן של חדשנות טכנולוגית, לוחמה אזורית וקרעים חברתיים, שמעמידים במבחן את אמינותו של הצילום התיעודי, את משקלו ההיסטורי והתרבותי ואת חציית הגבולות שחיונית לקיומו".
וולפיילר-ללקין: כאשר אומרים שיש שני צדדים לאירוע, אין הכוונה ששני הצדדים צודקים, אלא ששני הצדדים אנושיים. תמיד יש מעשה מוסרי ומעשה לא מוסרי. אנחנו מתבקשים להתבונן ולהישיר מבט אל הצד השני, לא לשם חיפוש צדק או הבנה, אלא כדי לזהות את האנושיות שבו
וולפיילר-ללקין: "כאשר אומרים שיש שני צדדים לאירוע, אין הכוונה ששני הצדדים צודקים, אלא ששני הצדדים אנושיים. תמיד יש מעשה מוסרי ומעשה לא מוסרי. אנחנו מתבקשים להתבונן ולהישיר מבט אל הצד השני, לא לשם חיפוש צדק או הבנה, אלא כדי לזהות את האנושיות שבו, לחמול עליו ועל עצמנו ואולי לפתוח דלת לשינוי. במובן הזה, צלמי העיתונות לימדו אותי להישיר מבט אל האחר ולא לפחד מהקושי, אלא לאמץ אותו ולהתפתח מתוכו רגשית וחברתית. כסוכני מציאות, הצלמים והצלמות בעלי העין המיומנת והיכולת היצירתית למסגור תרחישים, מספקים לי את הכרת האחר באופן האסתטי והייחודי שלהם".
הנחה מיוחדת לגולשי ynet
איכויות ההפקה החריגות של הספר התאפשרו בזכות תרומה של אלה ולדמן, שהיא ובעלה-לשעבר, איש ההיי-טק אייל ולדמן, שכלו את בתם דניאל, שנרצחה בפסטיבל נובה ברעים ב-7 באוקטובר. הספר כולל הקדשה לזכרה. על העיצוב הגראפי המרהיב אחראית ענת קליימן, שמלווה גם את התערוכה לאורך שנים, ואת ניהול ההפקה ביצעה סנדי טפרסון.
לרכישת הספר בהנחה משמעותית רק לגולשי ynet (180 שקלים במקום 240 שקלים) – היכנסו לאתר התערוכה וציינו את קוד הקופון: YNET180.
.