וולפגנג בקר, יוצר הסרטים הגרמני שסרטו "להתראות, לנין!" נחשב ללהיט בינלאומי, הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 70. משפחתו מסרה כי הוא נפטר בעקבות מחלה קשה.
בקר נולד באמצע שנות ה-50 בהמר שבמערב גרמניה דאז ולמד קולנוע בברלין. כבר בהיותו סטודנט זכה להכרה, כשסרט הסטודנטים שלו, "פרפרים" (Butterflies) - עיבוד לסיפור קצר של איאן מקיואן, זכה באוסקר לסטודנטים.
בשנת 1994 בקר היה בין מקימי חברת ההפקה הברלינאית X Filme Creative Pool, כשסרטו הראשון עבור החברה, "החיים הם סדנא" (Das Leben ist eine Baustelle) משנת 1997, היה פריצת הדרך המסחרית שלו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בברלין וזכה בשלושה פרסים.
במקביל, חברת X Filme הייתה כוח מרכזי בחידוש סצנת הקולנוע הגרמני בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, עם סרטים כמו "ראן לולה ראן" של טום טיקוור (1998) ו-Go for Zucker! של דני לוי (2004) - שהקימו יחד עם בקר את החברה.
הסרט המצליח ביותר של החברה היה סרטו הבא של בקר: "להתראות, לנין!", דרמה קומית שבמרכזה אם מסורה וסוציאליסטית אדוקה שנכנסת לתרדמת באוקטובר 1989, זמן קצר לפני נפילת חומת ברלין. האם מפספסת את איחוד גרמניה וכשהיא מתעוררת, בנה מנסה להסתיר ממנה את האמת כדי למנוע ממנה הלם שעלול להיות קטלני. הסרט הפך להצלחה אדירה בגרמניה ומחוצה לה, זכה לשלל פרסים, נמכר ליותר מ-60 מדינות ברחבי העולם והכניס כ-80 מיליון דולר. כמו כן הוא היה מועמד לפרס באפט"א ולפרס גלובוס הזהב לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
בין סרטיו הנוספים של בקר לאורך השנים נמנים Ballero מ-2005 ו-I And Kaminski מ-2015. זמן קצר לפני מותו, בקר השלים את סרטו האחרון, Der Held vom Bahnhof Friedrichstrasse ("הגיבור מתחנת פרידריכשטראסה", בתרגום חופשי), דרמה המבוססת על סיפור אמיתי על סדרן מזרח-גרמני שסייע ליותר מ-100 אנשים להימלט ממזרח גרמניה דרך תחנה במזרח ברלין.
