השחקנית הבריטית ג'וליה אורמונד ("רוחות של תשוקה", "סברינה") תובעת את הארווי ויינשטיין בעוון תקיפה מינית - ויחד איתו גם את סוכנות השחקנים CAA, את חברת מיראמקס שוויינשטיין הקים, ואת תאגיד דיסני אשר רכש את מיראמקס מידי ויינשטיין בשנות ה-90.
לפי הדיווח ב"וראייטי", אורמונד טוענת שב-1995 נפגשה עם ויינשטיין לארוחה עסקית שאחריה ביקש ממנה לעסות אותו, עלה על השולחן, אונן מולה ואילץ אותה לבצע בו מין אוראלי. עד לאותה נקודה ניהלו אורמונד ו-ויינשטיין מערכת יחסים קרובה אך מקצועית לחלוטין לדבריה.
לאחר שתקף אותה, סיפרה אורמונד על מעשיו של ויינשטיין לסוכניה מטעם סוכנות CAA - מסוכנויות השחקנים הגדולות והחזקות בהוליווד - אולם הסוכנים בראיין לורד וקווין הוביין (שמנהלים כיום את CAA) הזהירו אותה לבל תתלונן ולא הגנו עליה, כך לפי הדיווח ב"וראייטי". את מיראמקס ודיסני תובעת אורמונד בשל היעדר פיקוח על מעשיו של ויינשטיין, כשבין השמות המוזכרים בכתב התביעה נמצאים גם שמותיהם של מייקל אייזנר, בעבר נשיא דיסני, וג'פרי קצנברג שהיה יו"ר החברה.
"האנשים ב-CAA שייצגו את אורמונד ידעו על ויינשטיין, וכך גם מעסיקיו במיראמקס ודיסני", כך לפי כתב התביעה. "אף אחת מהחברות המשמעותיות האלו לא הזהירה את אורמונד שלוויינשטיין יש היסטוריה של תקיפת נשים, בגלל שהוא היה חשוב מדי, חזק מדי, והרוויח עבורם יותר מדי כסף".
בריאיון ל"וראייטי" הסבירה אורמונד בת ה-58 את מניעיה בכל הנוגע להגשת התלונה כעת: "אני חושפת את הסיפור שלי עכשיו לציבור מכיוון שאני מרגישה שאנו עדיין זקוקים לשינוי מערכתי", אמרה, "ואני מרגישה שאנחנו צריכים לבוא חשבון עם אלו שמאפשרים מעשים כאלו כדי להגיע לשם.
"ברור שהארווי ויינשטיין בכלא והולך להישאר בכלא להרבה מאוד זמן", המשיכה, "אישית אני לא מאמינה שהארווי היה יכול לעשות את זה מבלי שיהיה מי שיאפשר לו. ועבורי, זאת השכבה שאנו צריכים להגיע אליה". אורמונד גם הוסיפה שאם היו חושפים את מעשיו של ויינשטיין בשלב מוקדם - אחרי ההטרדה המינית או התקיפה המינית הראשונות שביצע -"פוטנציאלית, כל האנשים שבהם פגע לא היו נפגעים. אבל לא עשו זאת, ויש סיבה לכך".
