הסופרת הישראלית-אמריקאית איילת ולדמן נעצרה במחסום ארז בסוף השבוע האחרון (ו') על ידי כוחות משטרת ישראל בזמן שהיא מנסה להכניס שקיות אורז לעזה יחד עם עוד שישה פעילי "רבנים למען הפסקת אש", ארגון שמשתייך ל"קול יהודי לשלום". "אמרנו להם, 'באנו בשלום', אבל זה לא עזר", סיפרה ולדמן ל-ynet. על פי המשטרה, המעוכבים בהפגנה נחקרו בחשד להפרת הסדר הציבורי וניסיון להפר צו אלוף.
מתוך הפגנת "רבנים למען הפסקת אש" שבה נעצרה איילת ולדמן
(צילום: רויטרס)
הסופרת, שספרה עובד לסרט "האישה האחרת" בכיכובה של נטלי פורטמן ושנמנית בין יוצרי הסדרה "לא ייאמן" שעלתה בנטפליקס ב-2019, בילתה את הלילה במתקן מעצר באשקלון, ולאחר ששוחררה שהתה במזרח ירושלים, אך כעת נמצאת בתל אביב.
3 צפייה בגלריה
איילת ולדמן (מימין) בהפגנת "רבנים למען הפסקת אש" במחסום ארז
(צילום: AP, Maya Alleruzzo)
ולדמן שחזרה את שעבר עליה בשיחה עם ynet: "אמרתי למשטרה שבאה לעצור אותי, 'באנו בשלום'. אבל זה לא עזר. בסופו של דבר מה שעברתי היה כלום. ביליתי תשע וחצי שעות באשקלון, והדבר הכי גרוע שקרה לי זה שאכלתי מלפפון שלא שטפו ושלשלתי כל הלילה. זה הדבר היחיד שקרה לי והיה לי לא נוח. זה לא משתווה למשפחות החטופים, לחטופים עצמם ולאנשים של עזה, לאמא שמחזיקה את הילד המת שלה בידיים. זה לא משתווה לישראלים האמיצים שהולכים שוב ושוב להפגין, ושמים את חייהם ואת עבודתם ואת מערכות היחסים שלהם בסיכון.
"כולנו חייבים לעשות מה שהמצפון והלב שלנו אומר לנו. אני תמיד אומרת לילדים שלי שחומת ברלין נפלה לבנה אחר לבנה, והחומות שאנחנו בונים בליבנו בין אנשים גם הן יתפרקו לבנה לבנה. אז אני עושה מה שאני מסוגלת, וזה מעט מאוד, אבל זה גם משהו. כסופרת יש לי פלטפורמה מסוימת ואני רואה אחריות להשתמש בפלטפורמה כדי לעשות טוב. עשיתי למשל פרויקטים של אמנות סביב החטופים. ציירנו אותם בצבעי מים כי אני מאמינה שלפעמים לאמנות יש יותר עוצמה מאשר פורטרטים אמיתיים, ואז שיתפנו את זה ברשתות החברתיות. אחרי זה עשינו את זה גם עם תמונות של ילדים בעזה שנהרגו".
עוד התייחסה הסופרת לטענה שהמהלך שבו לקחה חלק התעלם מהסבל של החטופים ומשפחות הקורבנות בישראל ואמרה כי "הרעיון שלנו היה פשוט מאוד: 'הא לחמא עניא'. יש רעב בעזה עכשיו. ואני מאמינה שכיהודים הלב שלנו גדול מספיק כדי להכיל אהבה ותשוקה לנו, לאנשים שלנו ולטראומה שלנו - ובמקביל גם לטראומה של אחרים. זה לא נוגד. אתה שואל אותי למה לא לנסות להעביר תרופות לחטופים במקום? אני לא רופאה, אבל הרעיונות האלה לא מנוגדים - להאכיל את הרעבים, לדאוג לחולים, לאהוב את עצמנו ואת השכנים שלנו. לפני שניסנו לחצות לעזה ישבנו לליל הסדר ובשולחן היה לי כיסא ריק לחטופים, והיה לי גם כיסא ריק לאנשים של עזה שאין להם כיסאות ושולחן או שום דבר לשים על השולחן עכשיו. אני מאמינה שהדרך היחידה להביא את החטופים הביתה היא דרך משא ומתן ועסקה ואנחנו רואים זאת שוב ושוב. חטופים חזרו למשפחתם כשהייתה עסקה ונהרגו בלי עסקה. וכמו שהלב שלי כואב לכל אמא שאיבדה ילד בישראל, כואב לי על כל אמא שאיבדה ילד בעזה".
ולדמן שנמצאת כעת בתל אביב סיפרה על המתח שנוצר בשל היותה ישראלית שחיה בארצות הברית ואמרה, "הלב שלי פה בארץ. בשביל ישראלים אני אמריקאית אבל בארצות הברית אני ישראלית. אני לא יכולה להחרים את עצמי, אבל אני לא אפסיק לפעול ולהיות אקטיביסטית עד שכבר לא אוכל לפעול, ובתקווה יש לי עוד המון שנים לחיות. אני לא אשקוט עד שיהיה שלום על פני האדמה הזאת ועל פני כל האדמות בעולם, וכל האנשים יוכלו לחיות בכבוד ובשוויון".
בעלה של ולדמן, הסופר זוכה פרס הפוליצר מייקל שייבון, סיפר בסוף השבוע עת הישמע החדשות על מעצרה כי היא מרגישה בסדר אך הוסיף שלא ישן כל הלילה מרוב דאגה. "יש לה ייצוג משפטי, למרות שאני לא בטוח שעורך הדין שלה הצליח לתקשר איתה עדיין", כתב בפוסט שפרסם בעמוד האינסטגרם שלו, "השעה 5:40 בבוקר כאן בקליפורניה ואני ער כל הלילה, מחכה לחדשות, מקבל עדכונים, מקווה לשמוע את קולה. אני גאה בה. היא הייתה שם עם קבוצת רבנים אמריקאים כדי להראות לעולם, לתושבי עזה וליהודים בארץ ובעולם את מה שהיהדות מלמדת: צדק, חסד, שלום, רחמים, חירות", הוא אמר.
קודם לכן הוא פרסם סרטון של אשתו במהלך ההתרחשות, שבו היא לבושה כולה בלבן ומספרת למצלמה את הדרך שהיא עושה לנקודת מעבר הגבול עם שק אורז על הכתף ודגל לבן בידה. בסרטון רואים גם את הפעילים מחזיקים שלט עם הכיתוב "כל דכפין ייתי ויאכל" ואומרים לשוטרים כי הם "נחושים להמשיך ללכת לעבר עזה בדרכי שלום. כל עוד מתבצע רצח עם נגד הפלסטינים אנחנו לא נממש את המצווה של חג הפסח".
בסרטון נראה שוטר מבקש: "איילת, מספיק", וחוסם את דרכה. היא מתארת למצלמה: "אין לי מושג איך הגעתי לפה אבל הנה אני, לבד", על רקע צלמים ששכר הארגון ללוות את האירוע. שייבון כתב: "אני יכול לשמוע בקולה ולראות בפניה כמה היא מפחדת. אבל זה לא מפתיע אותי שהיא סיימה לבד, בחזית, מתקדמת לעבר נקודת המעבר עם עזה. היא רצתה להעביר מסר לעולם - לא לאלימות, לא לאכזריות. בפסח אנחנו זוכרים את השחרור שלנו כעם ולא פחות חשוב - מתחייבים מחדש לעבוד למען שחרור של אחרים".
בארגון "רבנים למען הפסקת אש" אמרו כי תיאמו את הגעתם של 30 הפעילים עם אונר"א במטרה להכניס לתוך עזה משאית שהכילה חצי טון אורז וקמח - אך המשטרה עצרה אותם לפני שהגיעו לגבול. "אנחנו קוראים לישראל להפסיק להשתמש בהרעבה כנשק מלחמה", נמסר. "אנחנו קוראים כאן להפסקת אש קבועה, חילופי שבויים ופתיחת כל מעברי הגבול כדי לאפשר כניסת סיוע הומניטרי והפסקת הסבל וההכנעה של הפלסטינים. פסח מזכיר לנו את האחריות הקדושה שלנו לפעול למען חירותם של כל האנשים".
3 צפייה בגלריה
איילת ולדמן (מימין) בהפגנת "רבנים למען הפסקת אש" במחסום ארז
(צילום: REUTERS/Christophe Van Der Perre)
ולדמן (59) נולדה בירושלים להורים שעלו ממונטריאול שבקנדה. אביה לחם במלחמת העצמאות ונמנה עם מקימי קיבוץ כיסופים. לאחר מלחמת ששת הימים עברה עם משפחתה חזרה למונטריאול ולבסוף היגרו לניו ג'רזי, ארצות הברית. אחרי לימודי התואר הראשון באוניברסיטת וסליין שבקונטיקט, היא שבה לישראל והתגוררה כחצי שנה בקיבוץ אך סיפרה בעבר שעזבה אותו לאחר שסבלה מסקסיזם. היא חזרה לארצות הברית, שם סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1993 נישאה לסופר האמריקאי-יהודי מייקל שייבון. לשניים יש שני בנים ושתי בנות, והם מתגוררים כיום בברקלי. הם חברים פעילים בארגון "שוברים שתיקה", ולאורך השנים פעילים במאבק נגד הכיבוש ומדיניות ישראל בשטחים.
השתתף בהכנת הכתבה: מתן צורי
פורסם לראשונה: 21:38, 27.04.24
