סדרת טלוויזיה שאמורה הייתה לעסוק בנווט השבוי, רון ארד, נגנזה לבקשת המשפחה, כך נודע ל-ynet.
הסדרה שכבר החלה בעבודת התחקיר והכתיבה אמורה הייתה לצאת לדרך ולעלות לשידור ב-yes, אולם אז, משפחתו של ארד ביקשה מהמפיקים שלא להפיק אותה, ונענתה בחיוב. "החלטנו להתחשב בבקשת המשפחה ולגנוז את הסדרה", אמרו ל-ynet גורמים בהפקתה. גורמים במשפחה אישרו גם הם את הפרסום.
ב-16 באוקטובר 1986, כמעט לפני 35 שנה, יצא ארד כנווט לגיחת תקיפת מטרות מחבלים באזור צידון שבדרום לבנון. בעקבות השלכת חימוש שגוי התפוצצה תחמושת בקרבת המטוס ושני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה והנווט ארד נפל בשבי ארגון "אמל" השיעי.
בשנתיים הראשונות לשבי נשמר הקשר עם הנווט השבוי. שלושה מכתבים שכתב ותמונה אחת שלו הגיעו לישראל, ובאמצעות מתווכים אירופאים נוהל משא ומתן על שחרורו. לאחר כשנתיים וחצי הועבר רון ארד, ככל הנראה, לידי איראן או ארגון שיעי אחר, וב-5 במאי 1988 התקבל אות החיים האחרון ממנו. במהלך שביו הועלה ארד לדרגת סגן-אלוף.
ב-2006 פורסם סרט שצילמו שוביו עוד בשנות ה-80. בסרט מתועד ארד מספר על הכשרתו בחיל האוויר: "אני חייל בצבא הישראלי, בהתחלה היינו טסים ב(מטוס) 'היילנדר'. בשלב הראשון אנחנו טסים ב'פוגה מגיסטר'. לא רק מטוסים... זה מנועים, כל המערכות ההידראוליות. למדנו באוניברסיטת באר שבע שנה ראשונה הנדסת מכונות. למדנו מתמטיקה, מתמטיקה גבוהה, פיזיקה, ולמדנו ביולוגיה. עשינו קצת מעבדות בפיזיקה ולמדנו כימיה ואנגלית. אנגלית טכנית שמתייחסת להנדסת מכונות.
ב-2008 התקבל בישראל דו"ח של חיזבאללה בעניין ארד. בארגון טענו שארד נהרג ב-1988 כשניסה לברוח משוביו. ארגון הטרור של נסראללה הוציא אז מכלל אפשרות שארד הועבר לאיראן. בנובמבר 2011 נחשפו בתוכנית "עובדה" מכתבים שכתב לבני משפחתו כשהוחזק בלבנון. "ועכשיו ליקרות לי מכל, תמי ויובל - אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני, אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכל", כתב במכתב מ-1 בנובמבר 1986. "אני מבטיח לכן לפחות את הדברים הבאים: א.אני עוד אחזור. שנה? שנתיים? ב. לעולם ושוב לעולם לא אעזוב אתכן שנית אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס. ג. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם".
