ריקי לייק ואבי אפשטיין לא תיארו לעצמן שהסרט התיעודי שהן עבדו עליו במשך שמונה שנים ייצא בעיתוי רלוונטי כל כך. הסרט, "האמת על אמצעי המניעה" (The Business of Birth Control) שישודר מחר (ג') ב-yes דוקו, עולה זמן קצר לאחר ביטול פסק הדין "רו נגד ווייד" על ידי בית המשפט העליון בארצות הברית, מהלך שבעקבותיו הפלה היא כבר אינה זכות חוקתית-פדרלית. כלומר, כל מדינה בארצות הברית יכולה להחליט שהפלות אינן חוקיות בגבולותיה. לייק ואפשטיין יצרו סרט שעוסק בסיכונים הלא מדוברים שבשימוש באמצעי מניעה הורמונליים, כמו גלולות או התקן תוך רחמי. אם בארצות הברית נמנעת מנשים מסוימות הזכות להפלה והן מסכנות את עצמן כשהן משתמשות באמצעי המניעה שמותגו כמשחררות המין הנשי - זה לא משאיר להן הרבה אופציות להתמודדות עם הריון בלתי רצוי.
6 צפייה בגלריה
"כל כך הרבה נורות נדלקו לי בראש". מתוך "האמת על אמצעי המניעה"
(צילום: באדיבות yes דוקו)
"זה אולי טוב לבאזז", מודה לייק בשיחת זום עם ynet. "אבל מצד שני מי שרוצה יכול להשתמש בזה נגדנו, לרמוז שאנחנו מתנגדות לאמצעי מניעה וזה לא נכון. הדבר היחיד שאנחנו אומרות זה שלנשים שמעוניינות באמצעי מניעה בטוחים מגיע לדעת את כל הסיכונים שכרוכים באמצעים מסוימים. אנחנו לא אומרות לנשים מה לעשות. אנחנו רק מיידעות אותן לגבי היתרונות והחסרונות של כל האופציות שלהן".
הסרט של אפשטיין ולייק, שבצעירותה הנחתה את הטוק-שואו הטראשי הקרוי על שמה, אכן מעניק לא מעט מידע. החל מהסברים על אופן פעולתם של אמצעי מניעה הורמונליים, דרך מחקרים שמוכיחים שנשים שמשתמשות בגלולות נמשכות לבני הזוג ה"לא נכונים" וכלה בסקירת ההיסטוריה הגזענית של גופים שונים בארצות הברית, שניסו להטמיע את הגלולה בקרב נשים מהקהילה האפרו-אמריקנית במאה הקודמת כדי למתן את צמיחת הקהילה. גם בחלק היותר פרקטי, כלומר בהצעת פתרונות חלופיים, הסרט מסתפק בהמלצה על השיטה הטבעית - כלומר שנשים יעקבו אחרי המחזור החודשי שלהן באמצעות אפליקציות ומדידת חום הגוף ויגלו באיזה ימים הן פוריות ומבייצות כדי למנוע הריון לא רצוי. העובדה שאין היום שיטות חלופיות למניעת הריון היא מבחינתן הוכחה נוספת לכך שהמדע שכח את הנשים הללו מאחור.
האמת על אמצעי המניעה – טריילר
הכול התחיל מספר בשם "להמתיק את הגלולה" (Sweetening the Pill) מאת הולי גרג, שיצא ב-2015. הוא עוסק בהתעלמות לכאורה מתופעות הלוואי והסיכונים שבגלולות נגד הריון וההקשר הפמיניסטי של כך – האם באמת מדובר בשחרור האישה או שמא בכליאתה?
"כתב יד של הספר הזה ישב על השולחן של אבי במשך חצי שנה", מספרת לייק, "היא סוף סוף קראה אותו במטוס בדרכה לבקר אותי. אנחנו עבדנו על סרט בשם The Weed People שהגענו בשבילו לישראל, ואבי באה אלי ואמרה 'אני חושבת שיש לנו את הסרט הבא שלנו'".
אתן מתריעות בסרט מתופעות לוואי כמו דיכאון, דיכוי החשק המיני, שינויי מצב רוח וסיכונים בריאותיים חמורים יותר. אתן מכירות את הנושא הזה גם מניסיון אישי?
"כשאני קראתי את הספר של הולי גרג ה, אומרת אפשטיין. "כי אני קיבלתי את הגלולה בקולג' והיו לי תופעות לוואי רגשיות ופיזיות, אבל לא חיברתי את זה לגלולות בכלל. אני זוכרת שאמרתי לרופאה שלי שאני לא מרוצה ואני לא מבינה למה פשוט לא הפסקתי לקחת אותן. לפעמים נשים כל כך צייתניות ופשוט עושות מה שצריך. המשכתי לקחת אותן וזה הביא אותי למקום מנטלי מאוד לא טוב. האבסורד הוא שאפילו לא הייתי צריכה גלולות. לא הייתי פעילה מינית, הרופאה המליצה לי עליה כי המחזור שלי לא היה סדיר. אבל בסרט אנחנו מראות שהגלולה לא באמת 'מסדירה' את המחזור. היא פשוט מייצרת מחזור מזויף. הייתי על הגלולה במשך עשור והיו כל כך הרבה תופעות לוואי שעכשיו אני יכולה בבירור לקשר לגלולה, ואגב, הדרך הטובה ביותר לדעת שזה בגלל הגלולה היא שהכול חזר לעצמו כשהפסקתי לקחת אותן. אז כן, בהחלט יש יתרונות לגלולה, לא לדאוג לגבי הריון זה יתרון עצום. אבל זה כמעט בלתי אפשרי היום לקבל את התמונה המלאה כי חלק ממנה מוחבא".
מישהו מחביא אותה בכוונה?
"כן, אבל באופן שבו כל שוק מסחרי מסתיר מידע. הם יודעים איך לשווק את זה ככה שמובטח שיהיה לך עור נהדר ולא תסבלי מתופעות קדם וסתיות ובשום מקום לא תשמעי על הסיכון לקרישי דם או שבץ, שאת לא מתארת לעצמך שיקרה לך כי את לא מעשנת ואת עוד לא בת 45 ואת לא בקבוצת הסיכון, שלא לדבר על תופעת הלוואי הכי אבסורדית – את לוקחת את הגלולה כדי שתוכלי לקיים יחסי מין אבל הדחף המיני שלך נעלם".
כשהיית בקולג', מה היו האופציות שלך?
"בשביל למנוע הריון היו דיאפרגמות וקונדומים, זה לא הרבה. אבל 30 עד 50 אחוז מהנשים שנוטלות גלולות לוקחות אותן מסיבות אחרות - הסדרת המחזור ואנדומטריוזיס למשל, וגם שם אין הרבה חלופות וזאת הבעיה. כי נשים עם אנדומטריוזיס או מחזור כבד מדי - אין להן פתרון. לא מציעים להן שום דבר חוץ מהגלולה".
"הייתי כל כך הרבה שנים on and off עם הגלולות וסבלתי מנשירת שיער, שהיא תופעת לוואי מוכרת", מוסיפה לייק, שבעבר התוודתה בחשבון האינסטגרם שלה שהיא סובלת מהתקרחות שהובילה לדיכאון ואף למחשבות אובדניות. "האמת היא שלא עשיתי את ההקשר הזה עד שלא התחלנו לעבוד על הסרט. בשבילי זאת הייתה בעיקר הנוחות - ביקרתי את הרופאה שלי פעם בשנה כדי לעשות בדיקת פאפ והיא נתנה לי את ערימת הגלולות הזאת. אם הייתי יודעת אולי הייתי עושה בחירה אחרת. לדעת שאולי אני אסבול מדיכאון מינורי, שאולי אני אאבד את הליבידו שלי, שהדגדגן שלי יכול להתכווץ ב-25 אחוז! לא ידעתי את זה! וזה חבל כי לפחות בארצות הברית אין לנו את הפריבילגיה לשבת עם הרופא שלנו ולקבל הסברים. ואני חושבת שהסרט הזה הוא שער מצוין לשיח הזה".
עידן אחר
מי שהתבגר או כבר היה מבוגר אי-אז בשנות ה-90 בטח עבר פעם או פעמיים ליד טלוויזיה דלוקה כשהתוכנית של ריקי לייק שודרה בה בשעות הצהריים. לייק, כמו המקבילה היותר רדיקלית שלה, ג'רי ספרינגר, הובילו תוכניות אירוח יומיות שאליהן התנקזו בני מעמד הביניים, לרוב אפרו-אמריקנים, שהגיעו לתוכנית עם ערימות של כביסה מטונפת וכיבסו אותה לעיני הקהל - כשלייק, אז בת 24, מנצחת על האירוע. מה לא היה שם? בגידות מכל סוג, איברים חשופים, משפחות מתוסכלות וכפי שלייק מתארת זאת, "כמות עצומה של הריונות בלתי רצויים, בגיל ההתבגרות ובכלל".
אחרי תשע שנים ופרס אמי אחד לייק החליטה להמשיך הלאה. היא ניסתה לחזור עם תוכנית אירוח נוספת ב-2011, אבל זאת בוטלה לאחר עונה אחת. לייק, שהייתה גם שחקנית ("היירספריי") כבר הייתה כנראה במקום אחר שכלל עשייה דוקומנטרית. ב-2008 יצא הסרט הראשון שלה ושל אפשטיין, שהדגיש את ערכן של לידות ביתיות וביקר את מערכת הבריאות האמריקנית. בסרט נכללו צילומים מהלידה הביתית של בנה השני של לייק. היא גם הספיקה להתגרש פעמיים והשנה נישאה בשלישית לרוס ברנינגהאם, לאחר מערכת יחסים שארכה כשנה. למרות חצי היובל שמפריד בינה ובין התוכנית ההיא, לייק מודעת לעובדה ששם הונחו יסודות הקשר בינה לבין הקהל.
6 צפייה בגלריה
"אני אסירת תודה שהייתה לי את התוכנית שלי לפני האינטרנט". ריקי לייק, ב-1996
(צילום: Getty Images/Handout)
"אני מאוד שמחה שאני לא עושה היום טוק-שואו כמו זאת שעשיתי אז", היא מודה. "אנחנו חיים בתקופה באמת מאוד סוערת ומפלגת ורוב הטלוויזיה שאני נתקלת בה היום היא פשוט... לא נעימה. אני אסירת תודה שהייתה לי את התוכנית שלי לפני האינטרנט, לפני הטלפונים החכמים, לפני הרשתות החברתיות. זה היה עידן אחר, ואני שמחה שפרשתי ועברתי לייצר תכנים אחרים. אישיים יותר, קטנים יותר. אז נכון שהם לא כל כך מתגמלים כספית, הם לא משלמים את המיסים כמו שהתוכנית 'ריקי לייק' שילמה, אבל העבודה שאני עושה עכשיו היא המספקת ביותר בכל הקריירה שלי. אני מרגישה שזה שהייתה לי את הפלטפורמה, שהיו אנשים שצפו בי מדי יום, הופך את הפרויקטים שאני עושה היום לקלים יותר להנגשה. אנשים בוטחים בי ומתחברים אלי".
נתקלת בטוק-שואו שלך במקרים רלוונטיים לסרט הנוכחי?
"אני לא יכולה לדעת כי לא היה לי מושג. זה לא שהייתי אז בורה אבל עכשיו אני יודעת כל כך הרבה יותר. אני זוכרת שהיו המון המון מקרים של הריון בגיל ההתבגרות. זה היה נושא עצום בארצות הברית בתקופה ההיא ועשינו המון תוכניות שנועדו לגרום לנערות ונערים לחשוב פעמיים לפני שהם מביאים לעולם ילד, ואני לא בטוחה שאני עודדתי אותן לקחת גלולות אם כי סביר להניח שזה מה שעשיתי".
מה הייתן מייעצות לנערות האלו עכשיו?
"כשאני מנסה לחשוב מה ריקי בת ה-20 הייתה עושה, אני לא יודעת אם הייתי בוגרת מספיק כדי ליישם את שיטת המודעות כי זאת התחייבות לטווח ארוך, אבל זאת באמת הזדמנות עבור אנשים צעירים ללמוד איך הגוף שלהם עובד. אבל בתשובה לשאלתך, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי אישה צעירה ורווקה. יכול להיות שהייתי עושה בחירה אחרת אם היה לי עוד מידע".
6 צפייה בגלריה
"כמה לחץ אפשר לשים על נשים בחברה לפני שהן ישברו?" מתוך "האמת על אמצעי המניעה"
(צילום: באדיבות yes דוקו)
"אני לא חושבת שהשיטה הטבעית של מעקב אחרי המחזור מתאימה לכולן", מחדדת אפשטיין. "אני משתמשת בה כבר 12 שנה, באופן הכי לא מדעי שיש. הבאתי שני ילדים בדיוק כשרציתי להביא אותם ולא היו לי הריונות לא רצויים. אבל בשביל להשתמש בשיטה הטבעית את צריכה שיהיה איתך פרטנר בסירה הזאת. שישתמש בקונדום כשצריך, שיתמוך בך, שייקח חלק מהאחריות. הבעיה היא שכל כך הרבה נשים הן נטולות כוח ושהגברים מצפים מהן ש'ידאגו לזה'. קרו בארצות הברית כל כך הרבה דברים איומים בשנים האחרונות, מטראמפ והלאה, דברים איומים לנשים ולפמיניזם, והמגפה הייתה דבר הרסני עבור נשים עובדות ואימהות. היה עלינו כל כך הרבה לחץ, וכמה לחץ אפשר לשים על נשים בחברה לפני שהן ישברו?"
"השאיפה היא שיהיו יותר אופציות שגברים יוכלו להשתמש בהן", מוסיפה לייק. "כי גברים הם אלה שיכולים להכניס נשים להריון בכל יום בחודש. נשים יכולות להיכנס להריון במשך חמישה או שישה ימים בחודש מקסימום, אז אנחנו מקוות לשוויון בגזרה הזאת".
מה הגילוי הכי מפתיע שחוויתן במהלך העבודה על הסרט?
"הרעיון שאת נמשכת לסוג מסוים של גברים כשאת משתמשת באמצעי מניעה הורמונלי", אומרת לייק. "זה מדהים. לא היה לי מושג שהגלולות פשוט משנות את סוג האדם שאת נמשכת אליו. יש כל כך הרבה סיפורים על נשים שפשוט נדחות מבני הזוג שלהן כשהן מפסיקות לקחת את הגלולה. וזה מדעי, נעשו מחקרים. כשאת מדכאת את יצר הפוריות של הגוף שלך את נמשכת לטיפוסים שהם יותר כמו 'אחים' שלך מאשר בני זוג".
"הגוף שלך מפריש פרומונים מסוימים שנותנים לבן הזוג המיני שלך הרבה מידע לגבי הגנטיקה שלך", מפרטת אפשטיין. "כמו אצל חיות. וכשאנחנו על גלולה המנגנון הזה מושתק והחושים שלך משתנים, ריח הגוף שלך משתנה. יש ניסוי מפורסם שנעשה עם חשפניות - בחנו חשפניות שלא נוטלות גלולות וכאלו שכן, והתברר שהנשים שלא לקחו את הגלולה והיו פוריות יותר, קיבלו יותר טיפים. עשינו ריאיון עם רופא שמספר על זוגות לסביות שעוברות טיפולי הפריה כדי להביא ילד, וכשהן נוטלות במהלכם הורמונים שבעיקרון דומים מאוד לגלולה, הן לגמרי נדחות על ידי בנות הזוג שלהן.
"בסופו של יום אני חושבת שאנחנו מאוד יהירים בקשר לגוף שלנו כמו שאנחנו לגבי הרבה דברים כמו כדור הארץ למשל, וחושבים שאנחנו יכולים לשנות ולהתערב בתפקוד של הגוף ושלא יהיו לזה שום השלכות. אנחנו ב-2022, איפה המדע החדש? למה אנחנו עדיין משתמשים באותו מכניזם כבר 60 שנה? למה אין אופציות אחרות? הטענה שלנו היא שחלק מהסיבה היא שהשיח על תופעות הלוואי מושתק. בשלב הזה כולן צריכות להיות הסנגוריות של עצמן ולבטוח במה שקורה בגוף שלהן".
6 צפייה בגלריה
"למה אנחנו עדיין משתמשים באותו מכניזם כבר 60 שנה?" מתוך "האמת על אמצעי המניעה"
(צילום: באדיבות yes דוקו)
חינוך מחדש של אנשים עומד להיות מסע מאוד ארוך.
"זה נכון, אבל אם את מסתכלת על ההיסטוריה בנושאים מאד פשוטים כמו הנקה, תראי מה קרה כשחברות מסחריות החלו להתערב. כמה נשים שוכנעו שתחליף חלב עדיף על חלב אם. עם הגלולות זה אותו הסיפור, לימדו אותנו להאמין שהגוף שלנו שבור, שאנחנו צריכות מוצר תעשייתי רפואי ש'יסדר' לנו אותו. ואני חושבת שאחד הדברים הטובים שהקורונה עשתה, היא שפתאום כולם רוצים ללדת ילדים בבית. אף אחד לא רוצה ללכת לבית החולים כי מבינים שבית חולים זה בשביל אנשים חולים. זה מסוכן מדי. כל מי שנולד ב-30 השנים האחרונות לא מקבל את הממסד באופן שאנחנו קיבלנו אותו - 'הרופא אמר, חייבים לעשות מה שהרופא אמר'. זה דור שונה".
אחת הביקורות שספג הסרט "האמת על אמצעי המניעה", מעבר לשימוש מוקצן במקרים נדירים יחסית של מוות שנגרם מאמצעי מניעה הורמונליים, הייתה שהחברה שמייצרת את הפתרון המרכזי שמציע הסרט, אפליקציה ומכשור המאפשרים מעקב אחרי ימי הפוריות והביוץ במטרה למנוע הריון לא רצוי, תרמה סכום כסף לקמפיין גיוס הכספים שערכו השתיים לטובת הפקת הסרט.
"יש רק בחורה אחת שעצבנית מזה, כי החברה הזאת תבעה אותה", אומרת אפשטיין בביטול. "היא הציקה להם כל כך הרבה ברשתות החברתיות והשמיצה אותם, אז הם תבעו אותה (התביעה נדחתה, ס"ש). אבל זה הדבר הכי מגוחך. היה לנו קמפיין גיוס כספים, וכשאתה עושה קמפיין כזה כל חברה שמאמינה במה שאתה עושה, תורמת. לא הייתה להם זכות להחלטה עריכתית, כלום. כולם עשו מה שהם יכלו כדי לעזור לסרט הזה לקרות. יש תרומות מאלפי חברות והסרט הזה... הוא לא רווחי בשום צורה. ואגב, הסיבה היחידה שהיא יודעת שהחברה תרמה היא שאנחנו ציינו את זה בקרדיטים. היינו לגמרי שקופות לגבי זה".
אתן הולכות אחורה. הסרט הראשון הוא על לידות, השני על גלולות למניעת הריון, מה יהיה הפרויקט הבא?
"מעניין שאת שואלת", מחייכת לייק. "אנחנו עוד לא יודעות על מה יהיה הסרט הבא אבל ממש מפה אני הולכת לפגישה בקשר לפודקאסט, שיעסוק ברטרוספקטיבה על הטוק-שואו הישן שלי. יקראו לזה Raised by Ricky והוא יעלה ב-15 בספטמבר. אנחנו נחזור למה שקרה בשנות ה-80 וה-90, האירועים שכיסינו. זה בעצם ניתוח של התוכנית הישנה שלי ואני עושה את זה עם בחור צעיר שלא גדל עם התוכנית וילמד עליה תוך כדי העבודה על הפודקאסט. לא חשבתי על התוכנית כל כך הרבה זמן, חייתי אותה אז ועזבתי את זה".
