בין 1986 ל-2017 ג'ון לאסיטר הפך את אולפני פיקסאר לסיפור הצלחה כלכלי ואמנותי יוצא-דופן, ואת עצמו לראוי לתואר ה"וולט דיסני של אנימציית המחשב". תקופה זוהרת זו הסתיימה באופן עגום כשהנהלת דיסני זרקה אותו לאחר שהואשם בהתנהגויות לא נאותות כלפי עובדות החברה. בתחילת 2019 הוא קיבל את משרת המנהל ב"סקיידנס הנפשה", אולפן אנימציה בן שנתיים שבעליו קפצו על ההזדמנות לגייס כישרון-על. מאז חלפו כמעט 5 שנים והחלטה זו טרם הוכיחה את עצמה.
"תחת כישוף" - טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
עד כה "סקיידנס" הפיק רק פיצ'ר אנימציה בודד - "מזל" (2022) שהוקרן באפל TV פלוס וזכה לביקורות מאוד בינוניות. כעת מגיע הסרט השני, "תחת כישוף" (Spellbound) שעלה בסופ"ש בנטפליקס. כאן כבר אין ספק שהאולפן מעלה את רף השאפתנות כדי להתמודד ראש בראש עם סרטי הנסיכות של דיסני. לשם כך נעשה שימוש בכישרונות ידועים ביצירת הסרט, ובשחקנים בעלי שם המשמשים כמדבבים. יש השקעה ניכרת באנימציה, וניסיון לבנות עולם עשיר בדמיון ובצבע. יש גם ניסיון לשלב תכנים בעלי משמעות אמיתית לחייהם של (לפחות) חלק מהצופים הצעירים. למרבה הצער חרף הכוונה טובה התוצאה לא נראית מספיק מקורית, וגם אם יש התקדמות – זה עדיין לא שם.
העלילה מתרחשת בממלכת לומבריה, ובמרכזה הנסיכה אליאן (רייצ'ל זגלר). אנו פוגשים אותה מעופפת יחד עם חברים בני גילה על יצורים שנראים כמו הכלאה בין הדרקון "שום-שן" (מ"הדרקון הראשון שלי"), וגרסה נמרית שמנמנה לפאלקור (מ"הסיפור שאינו נגמר"). באותו יום היא גם חוגגת את יום ההולדת ה-15 שלה. החיים נראים מושלמים כפי שהם יכולים להיראות בסצנת הסיום של סרטים מסוג זה. אך זוהי רק ההתחלה.
מתברר שללא ידיעת אזרחי הממלכה מתחולל כבר שנה משבר קשה מאחורי דלתות הארמון. המלך סולון (חאבייר בארדם) והמלכה אלסמר (ניקול קידמן) עברו ב"יער האפל של אפלה נצחית" (כפי שאומרת אחת הדמויות בהמשך "הוא כל כך אפל שקראו לו פעמיים"). מערבולת טורנדו מוזרה בלעה אותם ופלטה אותם חזרה כשהם בצורת מפלצות מגודלות. המפלצות לא נראות מאיימות, והתנהגותן היא כשל גור כלבלבים שובב ואדיר-ממדים, אבל הן נטולות-בינה. נראה שההורים של אליאן נבלעו לבלי שוב בצורתם החדשה.
השר בולינר (ג'ון לית'גו) והשרה נזרה פרון (ג'ניפר לואיס), מנסים לשכנע את אליאן להיות מוכתרת למלכת הממלכה. לפני שזה יתרחש יהיה ניסיון נוסף ואחרון להיעזר בצמד האורקלים, שתי ישויות כשף שאמורות להיות רבות-עוצמה, ונקראות מ"היער האפל" לארמון. מפתח הזהויות המעודכן נוכח בסרט: השר הגבר הלבן הוא דמות מטופשת. השרה כהת-העור היא ממציאה פיקחית (ברגע מסוים מפטירה כלפיו בתסכול "איך זה שאתה מרוויח יותר כסף ממני?"). כשיגיעו סאני - האורקל של השמש (נייתן ליין עם מבטא גרמני) ולודו (טיטוס בורג'ס) האורקל של הירח, יהיה קשה לפספס את היותם בזוגיות קווירית משעשעת. הדרגה הזו של עדכון פוליטי אינה חורגת מהממוצע בסרטי אנימציה עכשוויים, ואינה פוגעת בסרט.
הסרט הלא קצר (111 דק') מכיל עלילה שהייתה נשכרת מהידוק מסוים. במרכזה המסע שאותו צריכה לבצע אליאן בתוך "היער האפל" כדי לנסות ולהשיב להוריה את צורתם ותבונתם האנושית. היא עושה את המסע בחברת שתי המפלצות שהם הוריה, וחיית שעשועים שבתפנית כישוף קיבלה תכונות אנושיות. אין בסרט דמות "רעה" שאותה יש להכריע, אבל ישנה תעלומה הקשורה לנסיבות שבגללן ההורים הפכו למפלצות. באמצע הסרט ניתן לכך רמז מסוים במערה שבה הקול האנושי הופך לצורה, וקול אנושי שלילי לכזו הניתזת מקירות המערה ופוגעת באחרים. הסיבה האמיתית לשינוי שחל בהורים תתגלה רק בחצי השעה האחרונה והיא זו שנותנת את ההצדקה לכל מה שהוצג עד כה. מבלי להסגיר את מה שמתגלה, עצם הניסיון לעסוק בכך בסרט אנימציה לכל המשפחה ראוי להערכה.
כמעט כל שם שמעורב בפרויקט מביא אתו ניסיון ומוניטין. הבמאית ויקי ג'נסן הייתה במאית-שותפה ב"שרק" (2001) וב"תפוס ת'כריש" (2004) – שניהם הופקו ע"י דרימוורקס. חמש שנים אחר כך היה לה סרט לייב-אקשן לא משמעותי, ואז עוד 15 שנים של דממה עד הפרויקט הנוכחי. המוזיקה נכתבה ע"י אלן מנקן, האיש והאגדה, מי שמזוהה עם סרטי "הרנסנס של דיסני" בשנות ה-90, ולצידו כותב השירים גלן סלייטר – גם הוא בעל ניסיון (שניהם עבדו יחד ב-2010 על "פלונטר" של דיסני). מלבד ג'נסן חתומות על התסריט גם צמד התסריטאיות לורן היינק ואליזבת מרטין – שבעברן כתבו את התסריט לרימייק הלייב-אקשן של "מולאן" (2020). כל אחד מהשמות מגיע עם רקורד, אבל לא סביר ש"תחת כישוף" יהיה גולת הכותרת בקריירה של ג'נסן ובוודאי לא זו של מנקן. לגבי התסריטאיות – אכן "מולאן" היה עיבוד מושקע של סרט נסיכה של דיסני, אבל מעטים יטענו שמדובר בהישג אמנותי יוצא-דופן.
היה משמח אם "סקיידנס" כבר היה מפגין את האיכויות של פיקסאר בשיאה. כרגע יש עוד דרך ארוכה. בשנה הבאה הם יוציאו את Pookoo שמבוים ע"י נייתן גרנו (במאי שותף ב"פלונטר"), וב-2026 אמור לצאת פרויקט בשם Ray Gunn שנכתב ובוים ע"י הבמאי המעולה בראד בירד ("משפחת סופר-על", "רטטוי"). בהחלט כדאי להתאזר בסבלנות עוד שנתיים כדי לראות כמה רחוק האולפן יגיע תחת לאסיטר. בינתיים נסתפק ב"תחת כישוף" עם כל איכויותיו ופגמיו.
