הסכסוך בין חברי להקת הסמית'ס לשעבר לא שוכך. בפוסט שפרסם אתמול (ג') מוריסי באתר שלו Morissey Central, פנה המוזיקאי לגיטריסט הלהקה ג'וני מאר, וביקש ממנו לא להשתמש יותר בשמו בראיונות כדי לקדם את עצמו ואת הקריירה שלו. הבקשה של מוריסי מגיעה בעקבות ריאיון חדש שנתן מאר למגזין Uncut, שבו טען כי הוא לא קרוב עוד למוריסי כי הם "כל כך שונים" - בניגוד לחברי להקה אחרים שאיתם הוא בקשר מצוין.
הפוסט של מוריסי, שכותרתו "מכתב פתוח לג'וני מאר", נפתח במילים: "זו לא התלהמות או הפצצה היסטרית, זו בקשה מנומסת ושקולה שנעשית ברוגע: האם תוכל בבקשה להפסיק להזכיר את שמי בראיונות שלך? האם במקום זאת אתה מוכן בבקשה לדון בקריירה שלך, בהישגי הסולו הבלתי ניתנים לעצירה שלך ובמוזיקה שלך? אם אתה מסוגל, האם תוכל בבקשה פשוט להשאיר אותי מחוץ לזה?
"העובדה היא: אתה לא מכיר אותי", מוריסי המשיך, "אתה לא יודע דבר על החיים שלי, על הכוונות שלי, המחשבות שלי, הרגשות שלי. ובכל זאת אתה ממשיך לדבר עליי כאילו היית הפסיכיאטר האישי שלי, עם גישה עקבית ונטולת הפרעה לאינסטינקטים שלי.
"אנחנו לא מכירים אחד את השני מזה 35 שנה - תקופות חיים רבות חלפו מאז. כשנפגשנו, אני ואתה לא היינו מצליחים. שנינו עזרנו אחד לשני להפוך למה שאנחנו היום. אתה לא יכול פשוט להשאיר את זה ככה? האם אתה חייב, שנה אחר שנה, עשור אחר עשור, להאשים אותי בהתמדה בכל דבר - מהצונאמי באיי שלמה ב-2007 ועד לריר שעל הסנטר של סבתך?
"מצאת אותי מעורר השראה מספיק כדי ליצור איתי מוזיקה במשך שש שנים", אמר על מאר, שאיתו הקליט ארבעה בסך הכל ארבעה אלבומי אולפן במסגרת הסמית'ס, "אם הייתי, כפי שאתה טוען, כזו מפלצת מכאיבה לעיניים, למה זה הפך אותך? לחטוף? מושתק? כבול? נחטפת על ידי חוצנים? זה אתה שניגנת בגיטרה ב-Golden Lights (שירם מ-1987), לא אני… תתקדם. זה כאילו אתה לא יכול להצליב את רגליך מבלי לאזכר אותי. הגיע הזמן שבו עליך לקחת אחריות על המעשים ועל הקריירה שלך, ואני מאחל לך בריאות טובה ואושר. רק תפסיק להזכיר את שמי כקליק-בייט".
לקראת סיום, מוריסי ביקש לחדד ולומר שבניגוד למאר, הוא תמיד בחר לפרגן לו. "לא תקפתי את קריירת הסולו שלך או את חייך האישיים, והרעתי באופן פומבי לגאונות שלך במהלך השנים, ובכל זאת מיצבת את עצמך במקום שבו אתה תמיד מוכן לספק עוד ציטוט עליי בכל פעם שהתקשורת מבקשת". את דבריו הוא חתם במילים: "בבקשה הפסק. השנה היא 2022, לא 1982".
הדברים של מוריסי מגיעים כאמור בעקבות הריאיון של מאר לרגל אלבומו החדש, Fever Dreams Pt 1-4, שבו תיאר את ההשתתפות בלהקה שלהם כתחושה ש"דומה לחברים שהיו יחד בצבא או בילו יחד בצוללת", עם "הרבה עומס, מוזרויות ולחץ". הוא אמר שהנאמנות הייתה תכונה מחייבת על מנת לתחזק את הקשר האמנותי שלהם - דבר שהיה ידוע לכול שהוא מתקשה בו עם מוריסי, בניגוד לאחרים שעימם עבד במהלך השנים, כמו חברי הקריבס, מודסט מאוס, נייל רוג'רס, כריסי היינד ועוד.
"זו דרך די פשטנית לומר את זה, אבל אחת הסיבות שהייתי חלק מכל כך הרבה להקות היא שרציתי להיות נאמן להן. זה לא יפתיע אף אחד אם אומר שאני קרוב מאוד לכולם - מלבד לאחד המובן מאליו. וזאת לא הפתעה גמורה כי אנחנו כל כך שונים, אני ומוריסי. אבל כל המוזיקאים השונים האלה, אני יכול להרים טלפון לכל אחד מהם ולהמשיך בדיוק במקום שבו עצרנו.
"אז כן, נאמנות. אבל זה לא בגלל שאני כזה וירטואוז. כל מי שעבדתי איתו היה נהדר. הדבר היחיד שהפך לחרא היה הסמית'ס. וזה חבל, אבל זה קורה. אני שונא לדבר על הלהקה שיצרתי במונחים כאלה, הלהקה שאהבתי. אבל אתה יודע, בוא נקבל קצת פרספקטיבה".
