אורי עופר, המפיק ואיש התיאטרון שהיה ממייסדי האופרה הישראלית ומנהלה ולשעבר המנהל הכללי של תיאטרון הקאמרי, הלך לעולמו הבוקר (שישי) בגיל 87.
"בלב כבד ובעצב עמוק אנו נפרדים מאורי היקר, ידיד אמת ואיש תרבות מהמעלה הראשונה, שנגע בחייהם של כה רבים מאיתנו", נפרדו מעופר באופרה הישראלית. "אורי, הרבה יותר מאיש תרבות ענק - הוא היה חולם שידע להגשים חלומות, מנהיג בעל ראייה מפוכחת שידע להוביל אחרים לפסגות חדשות, ואדם שתמיד האמין בכוחה של האמנות לשנות חיים. השילוב הנדיר של הגיון צלול עם רגישות אנושית הפך אותו למנהיג יוצא דופן".
עוד כתבו: "אורי היה אדם נדיר ששילב בין הלב והשכל באופן מופלא. יכולתו האנליטית המבריקה והכישרון לשלוף את העיקר מהטפל היו לשם דבר. בכל החלטה ופרויקט, ידע לנתח את המצב בחדות ובבהירות, ויחד עם זאת - תמיד גם בחמלה ואנושיות. הוא היה אדם של אנשים, שתמיד ידע להקשיב, לתמוך, לעודד ולהאמין באלה שסביבו. הוא היה מורה דרך לרבים מאיתנו בעולם התרבות, והשפעתו ניכרת בכל רחבי הארץ.
"נזכור את החיוך החם ואת המסירות האינסופית לתרבות הישראלית. זכינו להכיר אדם נדיר, שהקדיש את חייו להעשרת חיינו התרבותיים. תודה על כל מה שנתת לנו, על החזון, האמונה, והאהבה הגדולה לאמנות ולתרבות. מורשתך תמשיך לחיות ולהדהד בכל אולם תרבות, הצגה, ומופע אופרה בישראל. יהי זכרך ברוך, חברנו היקר והאהוב".
עופר נולד בירושלים בשנת 1937, גדל והתחנך בבירה. בתום שירותו הצבאי בנח"ל הצטרף לקיבוץ יזרעאל. בין השנים 1963-1967 כיהן כסגן מנהל מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה.
בהמשך, משנת 1967 ועד 1986 שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של התיאטרון הקאמרי ובהמשך מונה לתפקיד המנהל הכללי. בתקופתו זכה התיאטרון להצלחה גדולה והגיע למעמד בינלאומי. עופר היה דמות מפתח בהבאת מחזותיו של חנוך לוין לבמה, ובהם "מלכת אמבטיה", "יעקובי ולידנטל", "סוחרי גומי", "ייסורי איוב" ו"הזונה הגדולה מבבל", והוא הפך את לוין למחזאי הבית של התיאטרון.
בין השנים 1986 ל-1996 הקים וניהל את האופרה הישראלית – תחילה במסגרת התיאטרון הקאמרי - ובהמשך עם המעבר לאולם נגה ביפו, הוביל את הקמת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, שם גם ניהל את המוסד בשנתו הראשונה.
לאחר פרישתו הקדיש את זמנו לייעוץ בתחום התיאטרון, והיה שותף להקמת מרכזי תרבות רבים ברחבי הארץ בהם התיאטרון הקאמרי החדש, אולם בית ציוני אמריקה בתל אביב, והיכלי התרבות בערים ראשון לציון, יבנה, מעלות, טבריה, באר שבע, הרצליה ועוד. בשנים האחרונות המשיך ללוות את תהליכי התכנון וההקמה של היכלי תרבות נוספים. בנוסף, שימש כיועץ תיאטרון למפעל הפיס.
משנת 1996 עסק גם בהבאת הפקות תיאטרון ומופעי מחול מחו"ל, יחד עם שמואל ויואב צמח. בין המופעים הבולטים שהביא לישראל היו להקת הבלט של בוריס אייפמן, "אגם הברבורים" של מתיו בורן, להקת המחול של אלווין איילי, להקותיהם של חופש שכטר ויסמין ורדימון, הבלט הלאומי הספרדי ועוד. בתחום מחזות הזמר והאופרות היה שותף להבאת הפקות מצליחות כגון "עלובי החיים", "סיפור הפרברים", "שורת המקהלה", "ברנשים וחתיכות" ועוד.
בשנת 2018 פרסם את ספרו הביוגרפי "כאילו יש שם משהו שאנחנו לא יודעים", ששמו לקוח ממשפט במחזה של ידידו חנוך לוין.
על תרומתו רבת השנים לתיאטרון ולאופרה זכה בפרס הוקרה, ובשנת 2017 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב. עד ימיו האחרונים המשיך לתכנן מופעים עתידיים וללוות את תחום התרבות בארץ.
עופר הותיר אחריו את רעייתו בת-עמי, שלושה ילדים ונכדים.
