בשבוע האחרון נחשפו ב-ynet דרישות האמנים המובילים לשכר בעבור הופעה אחת ותקרת התשלום של העיריות. עומר אדם דרש 300 אלף שקלים להופעה, אייל גולן דרש 180 אלף שקלים להופעה ואיתי לוי דרש 200-180 אלף שקלים - אולם הכסף המדובר לא מגיע ישירות לאמנים, אלא עובר כברת דרך עד שלבסוף הוא נכנס לכיסם.
ראשית, האמנים משלמים עמלה למשרדי הבוקינג, שמוכרים את ההופעות לעיריות - עמלה שעל פי גורמים בתחום נעה בין 15 ל-20 אחוזים מהכסף. עם זאת, ישנם אמנים שההופעה שלהם עוברת עוד כמה ידיים: אחרי שהיא נמכרת לחברת הבוקינג, זו מוכרת את ההופעה לחברת בוקינג נוספת ורק אז לעירייה - מהלך שמנכה 15 אחוזים נוספים מהסכום.
למשוואה יתווספו נגנים, שבשל יום העצמאות מעלים את התעריפים שלהם. אם לדוגמה נגן ממוצע גובה בהופעה רגילה כ-1,000 שקלים, על הופעה ביום העצמאות יגבה אותו נגן 2,000 שקלים. והוא לא יעלה לבמה לבדו: האמנים הגדולים מופיעים עם 7-10 נגנים.
לכל הופעה מצטרף גם תאורן מטעם האמן, שעלותו המוערכת ביום העצמאות היא כ-2,000 שקלים, סאונדמן יגבה מחיר זהה, ואליהם יתווסף בקליינר - האיש שאמון על הכנת הבמה לאמן, ומקבל על עבודתו באותו ערב 1,000 שקלים. לחשבון המצטבר נכנס גם רכב הסעת אמנים, כשלהופעה במרכז יגבה רכב כזה כ-3,000 שקלים, בעוד בדרום ובצפון המחיר עשוי להגיע גם ל-4,000 שקלים.
לבסוף, לצד החישוב הנ"ל ולפני תשלום למס הכנסה, האמן משלם גם למנהלו האישי בין 30-25 אחוזים.
"מהופעה של 100 אלף שקלים, האמן יכול להישאר בסופו של דבר עם כ-30 אלף שקלים לכיס", אומר גורם המעורה בתחום, "אבל אם מכפילים את זה בשלוש-ארבע במות בערב, הוא יכול לסיים את הערב עם 120 אלף שקלים לכיס".
