בנגרייה קטנה בקיבוץ עינת מייצר אמיר כץ תמונות נוף, גיבורי על, דגים, ציפורים וכל מה שהמוח האנושי יכול לדמיין כשהוא רואה שאריות עץ זרוקות.
"האמנות שלי מבוססת על עקרון פשוט - לרכוש מינימום ולמחזר מקסימום", אומר כץ, בן 46, נשוי פלוס שניים, שמציג בימים אלה תערוכת יחיד ראשונה בבית דרור בקיבוצו תחת הכותרת "סימני חיים" (אוצרת: יעלי וקשטיין).
8 צפייה בגלריה
אמיר כץ בנגרייה בקיבוץ עינת. "רוצה להמשיך לפתח את העולם שיצרתי ולהנחיל את האהבה שלי לעץ, לסביבה ולכדור הארץ בכלל"
העבודות בתערוכה, פסלים ותמונות, באים לספר את הסיפור שלהם, באופן השקט והקטן ביותר האפשרי. פשטות ודלות החומר ומיעוט האלמנטים עומדים ביחס הפוך לעומק התמונה, עושר הסיפור ומורכבות הסצנה. הפער המשמעותי ביניהם מייצר יש מאין, קסם.
מה עומד מאחורי שם התערוכה?
"אני אוסף שאריות עצים, חלקי גזעים, שברי רהיטים ומנסה ליצוק לתוכם מספיק נשמה וחיים כדי שינשמו לבד ויראו סימני חיים".
כץ לא רק ידידותי לסביבה, אלא גם לשכנים. "בעבודתי אני שואף לעבד כמה שפחות, מעט ניסורים, שיופים. אני עובד בשעות הלילה ומנסה לעבוד בשקט, לא להפריע לשכנים", הוא מסביר. "אני ממעט למשתמש בכלים חשמליים, עובד עם מה שיש, מנסה לחבר בין חלקי עץ שאין להם דבר במשותף".
בקבוצת הפייסבוק שלו, שנושאת את השם "מהג'אנק אל הבנק", אפשר להתרשם כמה כישרון זורם לבחור הזה בין האצבעות, כשהוא מצליח לספר סיפור מכלום פחות או יותר.
מה הלאה? יהיו עוד תערוכות? עוד פרויקטים בדרך?
"אני רוצה להמשיך לפתח את העולם שיצרתי ולהנחיל את האהבה שלי לעץ, לסביבה ולכדור הארץ בכלל. העבודות שלי הן חלק מהסביבה. הן ישרדו לנצח וימשיכו לפתח את הדמיון והיצירתיות כל עוד יהיה מי שישחק או יביט בהם".
פורסם לראשונה: 18:04, 15.01.23
