יורם ארבל שידר כבר שישה מונדיאלים, הוא עבר הכול מהכול, שיאים מקצועיים לצד רגעים שיעדיף לשכוח - אבל מבחינתו הכתם הגדול ביותר בחייו המקצועיים היה גביע העולם ב-2014. ארבל מתאר תנאי עבודה קשים במיוחד וחוסר ארגון של מה שהיה אז רשות השידור - עד כדי כך שהוא מעיד כי "הקריירה שלו מתה" באותה שנה.
בתוכנית "מחוץ לפריים" ב-ynet radio, שעוסקת במאחורי הקלעים של שידורי המונדיאלים, סיפר ארבל על עבודת השדר בגביע העולם בכדורגל. "המונדיאל הכי טראומתי בקריירה שלי הוא ברזיל 2014", אמר.
למה טראומתי?
"למה טראומתי? תשמע, עוד לפני הנסיעה, בגלל שאני אביר מונדיאלים, הסברתי לצוות על הקשיים שבקיום המונדיאל שם. עכשיו תבין, אתה לא מפיק את המונדיאל, אתה לא מצלם את המונדיאל, אתה עושה את הקול של המונדיאל. בסך הכול זה קו שידור שיוצא מהאצטדיון בברזיל לחדר השידור בירושלים או תל אביב".
מה היה כל כך מורכב שם?
"ברזיל, מבחינת תשתיות, היא לא כל כך מפותחת. במיוחד לטלוויזיה הישראלית (רשות השידור, ר"ב), שעבורה שידרתי תמיד, מזמינה אחרונה את התחבורה, את התשתיות. וכשראיתי את תוכנית השידורים שלי ראיתי שאני עושה טרמפים של אלף קילומטרים. העליתי כל מיני שאלות וקיבלתי כל מיני תשובות של 'יהיה בסדר'. זה היה עד כדי רזולוציה של איפה אתה מכבס את החולצות שלך. אתה לוקח טרולי. בטרולי הזה נגיד יש 4-3 חולצות. נגמרו לך הבגדים האלה, מה אתה עושה עם הבגדים? שאלה מטומטמת, נכון? אבל התשובה עליה צריכה להיות חכמה".
ומה היא?
"דווקא ב-2002, אני הייתי מוצב ביפן מטעם ערוץ הספורט, וגם אז העליתי את השאלה הזו ולא קיבלתי תשובה. 'תביא את הבגדים שלך לפקידה במלון'. הלו, את המלון הזה אני רואה עוד שבועיים וחצי! מצאתי פתרון בטוקיו, הכרתי את הקונסול, שהפך להיות חבר טוב שלי, ואשתו יעל הציעה שהיא תכבס לי את החולצות. ככה הסתדר שדר הכדורגל של ישראל, אתה מבין?"
זה גרם לך להרגיש שמזלזלים בך?
"בדיוק. גרם לי להרגיש אידיוט. אבל זה באמת פרט שולי שהוא בסך הכול אנדקוטה. הסיבוב בברזיל ב-2014 היה טיפשי גם מבחינת הלוגיסטיקה של השידור. תאר לך שאתה גומר שידור ב-23:30 בלילה. עכשיו אתה צריך לנסוע למקום שהוא אלף קילומטרים משם. אתה חוזר למלון שלך, ועד שאתה מגיע לשם זה בסביבות 01:00 בלילה. קשה מאוד לצאת מאצטדיונים. הטלוויזיה הישראלית תמיד שוכחת להזמין שאטלים. אתה מגיע למלון, אתה מתקלח, אתה מלא אדרנלין, ואז בשלוש-ארבע אתה צריך לנסוע לשדה כדי לטוס למקום הבא".
אתה לא ישן בלילה.
"אתה לא ישן. אתה מגיע למטוס, נוחת שם ב-10-9 בבוקר, הולך למלון הבא שלך ולא מקבל חדר. למה לא מקבל חדר? כי חדרים מתפנים בשתיים. אז מה אתה עושה? אתה נמרח עכשיו על איזושהי כורסה בלובי, הולך לאכול משהו קטן, מעביר כמה שעות כשאתה יושב ולא יכול לישון, מכין את המשחק הבא שלך, וחוזר חלילה. כל יום ככה".
ארבל מוסיף כי אחרי המונדיאל הזה גילה שספג ביקורות רבות בשל השידורים. "חגגו עליי חגיגה לא נורמלית. על כל טעות בזיהוי של שחקן, שזה קורה אגב לכל השדרים בעולם, במיוחד בטורנירים בעולם, על כל מעידה, וחלק מהמעידות היו שלי, כי חלק מהמשחקים שידרתי משינה. פשוט ישנתי, ולא היה לי פרשן לידי".
מה זה ישנתי?
"ישנתי, הגעתי עם עיניים עצומות. לחלק מהמשחקים הגעתי באפיסת כוחות. ולא כי אני מבוגר או לא מבוגר. לילות בלי שינה".
זה בגלל התנאים? התנאים יכלו להיות טובים יותר?
"התנאים יכלו להיות מאוד מאוד טובים יותר".
עד היום אתה מלווה עם הדבר הזה שאתה לא זוכר שמות. אז בגלל התנאים של מונדיאל 2014 הקריירה שלך דעכה?
"לא דעכה. מתה. זאת אומרת שב-2014 פיטרו אותי משלושה מקומות ששידרתי בהם באותה תקופה. היא לא מתה לגמרי, היה שתיל קטן שנבל, שהשקתי והשקתי".
לא ויתרת.
"שנה אחרי זה קמתי לתחייה, ואמרתי מכיוון שבאחד המקומות כתוב 'יכול להיות שליורם ארבל יש אלצהיימר' שלא נדע. זה הגיע עד לרמה כזו. וכשחזרתי לשדר, את הליגה הספרדית תחילה ואז את הליגה הישראלית, אז כתבתי באיזשהו מקום שלדעתי מצאתי תרופה לאלצהיימר. מגיע לי פרס נובל על זה".
לריאיון המלא עם יורם ארבל האזינו לתוכנית "מחוץ לפריים", כאשר פרט לארבל יתראיין שם העיתונאי ארבל עשת שיספר חוויות מהמונדיאל כשעבד לצידו של מודי בר-און ז"ל, סמנכ"ל התפעול בחדשות רשת, אמנון ברקאי, שירחיב כיצד עובדת בפועל הפקת המונדיאל ועוד.
