פרסי הגראמי, 2004
בשבוע אחד בחודש פברואר 2004, ביונסה מימשה את הרווחים של המעבר החלק להדהים, מההצלחה של שלישיית דסטני'ז צ'יילד להיסטריה של קריירת הסולו שלה. בראשון בחודש היא שרה את ההמנון במשחק הסופרבול שהתקיים בטקסס, מדינת ילדותה, אבל מעטים זוכרים זאת בגלל השערורייה המפורסמת מהופעת המחצית של ג'נט ג'קסון וג'סטין טימברלייק (שגם הדגימה את הסקסיזם העמוק של תעשיית הבידור). שבעה ימים אחר כך ביונסה קטפה את הפירות של Dangerously In Love, אלבום הבכורה שלה והלהיט המכונן Crazy In Love, עם חמישה פרסי גראמי, הכי הרבה באותו ערב.
אבל הסמל להפיכתה של ביונסה לאייקון כבר בגיל 22 היה מופע הפתיחה, לצידו של פרינס. האחרון ידוע כטיפוס לא שגרתי, שלא כל אחד זוכה להופיע לצדו, לבצע שירים שלו או שהוא יבצע שירים של אחרים. אבל ביונסה לא רק הייתה שם למחרוזת שהתחילה ב-Purple Rain, נמשכה עם סולו גיטרה של פרינס על רקע כלי הנשיפה של Crazy in Love ונגמרה ב-Let's Go Crazy; היא נראתה כמי שיודעת שמקומה הטבעי הוא בדיוק שם, לצד אחד המוזיקאים הגדולים בהיסטוריה, מהפכן נועז שלא בחל בגבולות סגנוניים ונתן השראה לדורות, בדיוק כמו שהיא עתידה להיזכר.
ביונסה חוגגת 40 - פרויקט מיוחד:
השבעת הנשיא אובמה, 2009
חמש שנים אחר כך, ההיסטוריה של ביונסה השתלבה עם רגע שארצות הברית בקושי הייתה יכולה לדמיין: כניסתו של הגבר השחור הראשון בתולדות האומה לבית הלבן. את ההמנון בטקס ההשבעה שרה אגדה שגם ביונסה ידעה שאין שנייה לה, ארית'ה פרנקלין (ביונסה תשיר אותו, או ליתר דיוק תעשה ליפסינק, בטקס ההשבעה של 2013). אבל היא קיבלה מהחברים ברק ומישל אובמה הזדמנות להטביע חותם באחד מנשפי ההשבעה, עם ביצוע נפלא ל-At Last של אטה ג'יימס (אותה גילמה בסרט), כשהנשיא והגברת הראשונה רוקדים סלואו שהנציח פריים בלתי נשכח.
פסטיבל גלסטונברי, 2011
ביונסה מכרה אלבומים כמו נייר טואלט בגל הראשון של הקורונה, אבל היו קהלים שעדיין עיקמו פרצוף כשהוזמנה להופיע אצלם. פסטיבל גלסטונברי, למשל, היה קמצן למדי בהופעות הדליין של נשים, שחורים ואמנים שלא מתחום הרוק. שנתיים קודם, ג'יי-זי הוזמן להיות המופע הראשי של הפסטיבל ונתקל בביקורת של דמויות כמו נואל גאלאגר (אז הוא עלה לבמה עם גיטרה וביצע את Wonderwall). גם ביונסה לא בדיוק התקבלה בתור קונצנזוס, באירוע שנתפס עד אז כחגיגה של גיטרות ובוץ. אבל כרגיל, היא לא ראתה בעיניים ונתנה סט מדהים, שהמחיש מדוע היא פרפורמרית שלא הייתה וספק אם תהיה כמוה מבחינת השילוב בין יכולות ווקאליות, תנועה בלתי נגמרת, איכות הלהיטים וחזון אמנותי שבו היא לא רק המבצעת המושלמת אלא המוציאה והמביאה.
סופרבול, 2016
הופעת המחצית של ביונסה בסופרבול 2013 מדורגת בקביעות בין ההופעות הטובות ביותר בתולדות הפורמט, בין מייקל ג'קסון שחנך את המסורת כמו שאנחנו מכירים אותה ליו-2, שהגיעו לנחם את האומה השבורה אחרי ה-11 בספטמבר. אבל שלוש שנים אחר כך הביקור של ביונסה הותיר רושם מהדהד אפילו יותר.
יום קודם, ביונסה שחררה את Formation, משיריה הטובים ביותר שלווה בקליפ הכי פוליטי של הזמרת. על רקע המחאה על אלימות שוטרים כלפי האוכלוסייה האפרו-אמריקנית והחרדה מהקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות, זאת הייתה יציאה מאוד לא מובנת מאליה עבור כוכבת שיודעת, בפרפראזה על האמירה המיתולוגית של מייקל ג'ורדן, שגם רפובליקנים קונים כרטיסים להופעות.
ואז, בהופעת המחצית, היא הגיחה באמצע הסט של קולדפליי עם עשרות רקדניות שחורות לביצוע של Formation, שיר שכל מאות מיליוני הצופים באירוע לא בדיוק ידעו בעל פה. ובאמצע האקט, הן הניפו אגרוף לשמיים, במחווה ברורה לתנועת "הפנתרים השחורים". המהומה הייתה כה מגוחכת, ש"סאטרדיי נייט לייב" הרימו מערכון על טריילר לסרט אימה שבו האמריקנים נדהמים לגלות: ביונסה שחורה.
קואצ'לה, 2018
בראשית 2017 הודיעה ביונסה שהיא בהריון שני עם תאומים, שש שנים אחרי שילדה את בתה הבכורה. בעקבות הבשורות המשמחות היא נאלצה לבטל את ההופעה המתוכננת שלה בפסטיבל קואצ'לה, עם הבטחה לחזור בשנה שאחרי.
ההופעה הזאת, שכבר ידועה בתור "בייצ'לה", קיבלה כבר בזמן אמת כרטיס וי.איי.פי לפנתיאון. אנשים, בלי שמות, ישבו בבית מול השידור החי ביוטיוב ופשוט בכו מול תצוגת תכלית של פופ במיטבו, שיש מאחוריו גם מלאכת מחשבת של אמירה: ביונסה השתמשה בבמה החשובה הזאת כדי לערוך מחווה מרגשת לתרבות הקולג'ים האפרו-אמריקניים ולמוזיקה שלהם ונעה מלהיט ללהיט ללהיט תוך עשיית כבוד למארצ'ינג בנדס ולאנשי רוח שחורים, במופע שהיה הרבה יותר מסך כל השירים שנוגנו בו. ההנצחה שלו בסרט Homecoming (בנטפליקס) נתנה הזדמנות גם להיחשף לתהליך העבודה המטורף של ביונסה - אמא טרייה לתאומים – על ההפקה הזאת, מה שתרם עוד יותר למיתולוגיה סביבה. זאת גם הייתה, נכון לעכשיו, ההופעה המלאה האחרונה של ביונסה, וכשצופים בה בהחלט אפשר להבין למה היא לוקחת את זמן.
