סר גרהם ויק, מחשובי במאי האופרה הפועלים בעשורים האחרונים, הלך לעולמו בגיל 67 לאחר שחלה בקורונה. ויק ניהל קריירה מצליחה של 43 שנות יצירה, כשבמהלכן ייסד את בית האופרה של ברמינגהם והיה מנהלו. ההדועה על פטירתו אף יצאה מטעם בית האופרה בברמינגהם.
בין השנים 1994 ל-2000 היה ויק מנהל ההפקות בפסטיבל האופרה גליינבורן, אחד הפסטיבלים החשובים ביותר בעולם. אך עבודות הבימוי שלו לא נשארו נחלתם של צופי האופרה באנגליה, והצלחתן של ההפקות חצתה גבולות. בין היתר, עבודותיו לאופרות "מיטרידת מלך פונטוס" של מוצרט, "אמני הזמר מנירנברג" של וגנר, "חלום ליל קיץ" של בריטן ו"פלסטף" של ורדי, אשר נוצרו עבור בית האופרה המלכותי קובנט גארדן בלונדון, הוצגו בהמשך בבתי האופרה מטרופוליטן בניו יורק, כמו גם בבתי האופרה של פארמה, פלרמו ובולוניה באיטליה, מרינסקי בסנט פטרבורג, בתי האופרה של פריז ו'לה סקאלה' במילאנו. רבות מהפקותיו של ויק גם ראו אור בהקלטות מסחריות, בהן "לולו" של ברג, "אותלו" של ורדי ו"וילהלם טל" של רוסיני.
ויק זכה בתארי כבוד בבריטניה על כלל עבודותיו, ובייחוד על יוזמתו ותרומתו לחיי התרבות של העיר ברמינגהם. וגם אלינו הגיע: באופרה הישראלית ביים ויק את "דון ג'ובני" של מוצרט בשנת 1994, אופרה שהועלתה כאן בניצוחו של גארי ברתיני - מי שהיה אז יועצה האמנותי של האופרה הישראלית. בייגר בלקוול-זליג, מי שהייתה באותן השנים מתאמת ההפקות של האופרה, זוכרת אותו כאמן מוכשר ומרשים, ועם זאת כאדם שעמד על דעתו - וכאשר דעתו לא היתה נוחה מיחס כזה או אחר, הוא לא היסס להיות ביקורתי ובוטה. בתי אופרה רבים בעולם פרסמו מודעות אבל והשתתפות בצער משפחתו, מכריו ומוקיריו.
