צביקה פיק לא נדף שמחת חיים. "הוא היה אדם מאוד מסויג", מאבחן השבוע ננסי ברנדס, שניגן עם פיק בשנים הכי יפות, 1979־1984. "צביקה לא אהב להתחבק. היה רק מושיט יד. אל תתקרב. המסר שלו היה שמור מרחק, ואני חבקן. לפי החיבוק אני יודע מי עומד מולי, והוא היה מושיט לי יד כמו דג קר. היה אומר, 'היי חמוד, מה איתך?' חמוד, הוא היה אומר לי. לא היה אדם חם. תביני, פעם ראשונה חיבקתי אותו לפני חודש על הבמה. אבל ברגע שאתה שומע את השירים שהוא כתב ושר אתה שוכח מכל זה. אני הערצתי אותו. כשסיפרו לי שהוא נפטר בכיתי כמו ילד. אבל אני גם בן אדם נורא סמרטוט. אני בכיין. גם בסרטים. לפני שבוע תפסתי את עצמי בוכה מול פרסומת של אבקת חלב".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אל תברח למצחיק. דיברנו על צביקה, שניכם הייתם אאוטסיידרים. זה חיבר אתכם?
"לא. חברים אמיתיים לא היו לו הרבה. היו לו הרבה בלגנים. קם בבוקר וחושב איך לקדם את צביקה פיק. החיים שלי עם צביקה היו מבוססים על צחוק, פאנצ'ים ודאחקות. לא זוכר שאי פעם ניהלתי איתו שיחה רצינית. למה? כי הוא חיפש אצלי את האנרגיות החיוביות. הוא היה נורא עצוב, ואולי אני טועה, אבל הוא היה מאוד בודד".
הייתם בקשר בשנים האחרונות?
"לא. הוא התבייש. את מדברת על בן אדם שהחיים שלו הם במה וקהל. הוא חי מהתשואות של הקהל. זה היה החמצן שלו. הוא לא היה יכול בלי זה. לכן אני לא מבין איך הוא שרד את השנים האחרונות. הוא לא רצה להיות בקשר. הוא היה לבד. יש כאלה שאומרים עכשיו שבטח, הם היו חברים ודיברו איתו כל שבוע. אני לא. אני לא אתחיל לשקר".
עד כמה התבגרות במקצוע שלכם מפחידה אותך?
"אמן מת פעמיים: פעם ראשונה כשמורידים אותו מהבמה ופעם שנייה מהמוות. הראשון הרבה יותר מפחיד".
והעולם מפחיד, אז צוחקים. אפילו דודו פישר (70), אדם רציני והחצי השני של ברנדס (71) למופע הנוכחי, מתייפח מצחוק. אבל כשברנדס עובר בעיניו את גבולות הטעם הטוב, פישר נלפת. וברנדס, אדם ערני, קולט את הרמז. במבט ראשון הם הזוג המוזר. פישר הוא זמר, חזן ושחקן, שנע כבר עשורים בין יידישקייט למחזות זמר. אדם מאמין, חובש כיפה, סולידי. ברנדס הוא כל מה שאתם מצפים ממנו, כולל שלל משחקי מילים, משקפיים אקסצנטריים ומבטא שרשום על שמו. הוא נגן ומעבד מוזיקלי אגדי ("הורה", "הפרח בגני", "חי"), ומצחיקן עם קילומטראז' של עשורים שאחראי לא מעט להומור אמצע הדרך הישראלי. יחד יש להם יותר ממאה שנים על הבמה ותפיסה מפוכחת של רומנטיקה והחיים. שניהם למודי משברים, כולל פשיטות רגל מצלקות, וגירושים מתוקשרים משתי נשים כל אחד. כשפישר מנסה לספר בדיחה ברנדס מזדעק "לא דודו, לא ככה!" כשברנדס מעז לספר בדיחה שמערבת את ההוא מלמעלה, פישר מזדעזע. הסימביוזה ביניהם ממשיכה גם מחוץ לבמה, כולל הקבלות ביזאריות בביוגרפיה. פישר: "זה מאוד מוזר. יש לנו גם אותו מספר ילדים. ננסי התחתן עם טריפולטאית ואני עם תוניסאית". ננסי: "אני אומר שאין שום הבדל בין טריפוליטאית ותוניסאית, זה כמו קוקה-קולה ופפסי קולה, רק שמאחת הוציאו את טעם החיים. אבל כן, יש בינינו משהו סימביוטי".
הם מביאים את כל החבילה המפתיעה הזאת לבמה במופע "העולם כולו - דודו פישר וננסי ברנדס". התחילו לרוץ איתה במהלך הקורונה, ומתכוננים להופעה החגיגית בתחילת נובמבר במועדון הגריי בתל-אביב. עד אז יש להם זמן לעבוד על הבדיחות והזוגיות.
ננסי ברנדס: "בטיפול נמרץ גרושתי ראתה כל מיני תמונות זוועה איתי שאני במצב קטסטרופה והיא פתאום התעוררה ואמרה, אני בת 40, מה אני עושה עם הפגר הזה? מזל שאני לא ידעתי מה קורה בכלל. אבל שם היא קיבלה את הנבוט בראש"
את החיבור ביניהם הם חייבים לקורונה. פישר בכלל חיפש פסנתרן מלווה להופעת זום. "דודו הוא האדריכל של הדבר הזה", מכריז ברנדס. "היינו נפגשים במהלך השנים אבל אי-אפשר להגיד שהיינו חברים והיינו מבלים באותם מעגלים. (לדודו) בבקשה עכשיו זכות הדיבור".
פישר: "אני בדיוק עזבתי את הבית. אשתי (השנייה) שהייתה האמרגנית שלי כבר לא אשתי וכבר לא האמרגנית שלי. בינואר נסעתי להופעות. חזרתי למרץ ישר לתחילת המגפה. שם נגמר הסיפור. אין כלום. עכשיו אני גם לא יודע איך עושים את העבודה. לא יודע איך ליחצן את עצמי, איך לסגור הופעות, איך מדברים עם ועדי עובדים. לא יודע כלום. מה אני יודע? להופיע. לבוא בחמש וחצי כי יש סאונד צ'ק. מעבר לזה היא ניהלה את הכל. ואז נהייתה קורונה. ואני תקוע בארץ. כל ההופעות שהיו מתוכננות לחו"ל, שזה הרוב, בוטלו שנה וחצי קדימה. הכל בוטל. ואני זוכר את עצמי נשאר ככה עם הלשון בחוץ. ויש לי הופעה ואין פסנתרן".
ננסי: "אני בקורונה דווקא הופעתי הרבה בחצרות. אין לי שום בעיה. גם הרווחתי הרבה מאוד כסף. אבל זה לקח זמן. הפסח היה אסון. אנשים היו בהלם. וכשדודו צילצל אליי הייתי בטוח שהוא הגיע אליי דרך המלצה של מוזיקאי".
פישר, למה דווקא ננסי?
דודו: "לא יודע. אין תשובה לזה. המספר שלו היה לי בספר טלפונים. אתה לא יודע שמשהו כזה יכול לשנות לך את החיים".
ננסי: "קודם כל אני מעריץ אותו בטירוף. (מהרהר רגע) בכלל, אני נורא אוהב ווינרים. והוא ווינר בעיניי".
4 צפייה בגלריה
ננסי ברנדס ודודו פישר ב''העולם כולו''. ''דודו הוא האדריכל של הדבר הזה''
(צילום: מנחם עוז, ז'ראר אלון)
שניכם גברים לבנים, אשכנזים, פריבילגיים. קבוצה שפעם שלטה בעולם והיום מואשמת בלא מעט מהצרות שלו.
ננסי: "אני לא מרגיש ככה. אבל יש לי סיפור על זוהר ארגוב שהוא המלך של המזרחים בארץ. הקהל נקרע מצחוק כשאני אומר שהכרתי את זוהר כזמר צעיר עם שאיפות חזקות (נוגע באף). אני מדבר על הדברים האלה! כי יודעים שאני בא ממקום טוב לב. לא מתנשא. בגלל זה אני יכול להרשות לעצמי לדבר על הכל והקהל יקבל את זה".
דודו, אתה נראה לי אדם סולידי. מתי ננסי מתחיל לחתור מתחת לקונסטרוקציה השמרנית הזאת ומחדיר את הננסיות פנימה?
דודו: "מההתחלה".
ננסי: "אני יודע שזה נשמע פתטי אבל אני המצאתי פורמט. זה שילוב של מוזיקה ברמה הכי גבוהה, ומצד שני יש שם את השטויות ואת ההומור הכי בוטה. וזה משהו שמתאים לכל עם ישראל. כבר עשיתי מופע כזה עם שימי תבורי שכמה שצוחקים עליו, ברגע שהוא שר הוא עושה לך צמרמורת. הבעיה היא שברגע שהוא מדבר אתה שוכח שהוא שר..."
דודו (מנסה לעצור את הסחף): "ננסי!"
רגע. היינו במופע. מה יש במופע הזה שמתאים לכל עם ישראל?
ננסי: "אני לא מדבר על חבר'ה שגרים בג'ואריש. יש גבול. אני מדבר על אנשים שאוהבים תרבות. ברגע שדודו שר אתה לא יכול שלא לקבל צמרמורת. ואני נכנס בדודו. אני צוחק עליו ללא גבולות. רק לא מתחת לחגורה. הוא ממש הצנזור שלי. סוף-סוף פגשתי את הרסן שלי. אני אוהב אותו אהבת אמת. עם שימי הייתי נכנס באמ-אמא שלו. דורך עליו ללא רחמים. אנחנו מדברים הרבה על הבדיחות, ואני רוצה להגיד שמה שעושה את ההופעה שלנו מרגשת זה השירים של דודו. אחרת סתם היה קרקס. אבל לעבור מהומור של בית משוגעים ל'עלובי החיים' זה קצוות שמחזיקים את הקהל".
דודו: "אני לא שר דברים חסידיים. אני שר ממחזות זמר, חנן בן ארי, זהר ארגוב".
כמה צריך לשים את האגו בצד במופע זוגי?
דודו: "לא בשביל להתהדר, אבל אני בן אדם בלי אגו. אין לי אגו".
ננסי, איפה הוא שם לך רסן?
ננסי: "יש בדיחות שהוא אומר לי שזה טו מאץ'".
דודו: "למשל מה הקשר בין סידור, מחזור ותנ"ך".
ננסי: "אם לאשתך יש מחזור ואין לך סידור אתה נח".
דודו פישר: "אנחנו מדור אחר. אין אלוף בצה"ל שלא עשה משהו. אם משה דיין וכל אלופי צה"ל שכל מזכירה הייתה אצלם על השולחן היו חיים היום הם היו בכלא. וכל הבחורות האלה שהסתובבו בהפקות?"
תודה.
"הוא לא אהב את זה אז זה ירד מהמופע. אני גם לא מתווכח איתו. הוא גם ביקש להוריד את הבדיחה הזאת: שכשהייתי ילד הייתי מאוד עני ולא היו לי משחקים, אבל מזל שנולדתי בן אחרת לא היה לי במה לשחק. הבנת?"
הבנתי.
"ואני מקשיב לו כי אני לא רוצה שהוא יהיה בגללי במבוכה על הבמה. אני לא מנבל את הפה. אצלי אין דבר כזה שאני אגיד תחת על הבמה".
הפי-סי שינה את ההומור, אלמנטים שפעם הובילו מופעים קומיים כמו דיבור על מוצא, עדה, נטייה מינית, מראה. בדיחות שפירנסו לא מעט סטנדאפיסטים. איך מתמודדים עם זה?
ננסי: "בתור עולה חדש ששפת האם שלי לא עברית אני גאה להגיד שפיצחתי את ההומור הישראלי. אני נכנס באמ-אמ-אמא של הקהל. למשל השבוע הופענו בגינתון. דודו שר מחרוזת שנות ה-60 ואיך שהוא מסיים מישהו מהקהל צועק, 'מה עם סינטרה?' אז לקחתי את המיקרופון ואמרתי, אני נורא מצטער, אנחנו לא שרים שירים של פרנקים. אין פה צ'חצ'חים, כולם ווזווזים. את מבינה? הם לא הפסיקו לצחוק. זה פולו-אפ על גרוניך. רק שהוא לא בן אדם מצחיק. הוא התכוון לזה ברצינות. אני, כולם יודעים שאני צוחק. אני יכול להרשות לעצמי במצבי לצחוק על הדברים האלה כי כבר מכירים אותי. שאני אדם מצחיק. שוויוני. בכלל יש המון אירוניה בהופעה".
גם בענייני נשים הם הפכים מוחלטים. פישר מאז גירושיו השניים לא רוצה ולא מעוניין בזוגיות. ברנדס רק התאושש מחיידק טורף שכמעט טרף את חייו, התגרש שלא מרצונו, קפץ ישר לזוגיות הבאה והמשיך קדימה לבאה אחריה.
דודו: "ננסי היה נשוי פעמיים והוא פעמיים יצא מהנישואים בשלום. והוא ביחסים מצוינים עם שתיהן".
ואתה?
"אני בטראומה מהגירושים. טובה (אשתו הראשונה) עד היום לא מוכנה לדבר איתי, עד לאחרונה לא הייתה מוכנה להיות איתי בשום מקום. זה טירוף מוחלט".
ננסי: "טרגדיה".
דודו: "בבת-המצווה של הנכדה כבר היינו באותו חדר. אבל זה אחרי שמונה שנים. אני רואה בזה תקווה. אני חייתי 40 שנה עם טובה והיה לי סבבה. אתה לא יודע בכלל מה חסר לך עד שאתה מתאהב. גם בגירושים מרויטל (אשתו השנייה) היה נורא. הייתה אהבה מטורפת ואז לאט-לאט זה התמסמס. וגם שם הגירושים היו עם הרבה דרמות ובלגנים ועיתונות. והוא (מצביע על ננסי) יצא בשלום".
לא מדויק. אשתו השנייה נפרדה ממנו רגע אחרי שכמעט מת מחיידק טורף.
ננסי: "כן. זה היה דרמטי. כל הזמן אני מאשים שהחיידק הזה לא הרג אותי אבל הוא רצח את הנישואים שלי כי לפני זה החיים שלנו היו דבש".
הם באמת היו דבש?
"בחיים לא רבנו. בטיפול נמרץ היא ראתה כל מיני תמונות זוועה איתי שאני במצב קטסטרופה והיא פתאום התעוררה ואמרה, אני בת 40, מה אני עושה עם הפגר הזה? מזל שאני לא ידעתי מה קורה בכלל. אבל שם היא קיבלה את הנבוט בראש. היא הייתה שלווה ושלמה. אני מאוד סבלתי כי מאוד אהבתי אותה. אצל דודו היו מלחמות כי הייתה שנאה. לדודו יש רכוש!"
דודו: "אני אמרתי לאשתי הראשונה, אחרי 40 שנה אני נותן לך הכל, כל מה שיש, ואני הולך".
כי אתה עזבת.
"והשארתי הכל. מטומטם הייתי".
אתה מתחרט?
"לא מתחרט על שום דבר. הכל בסדר. הבעיה שלי הייתה שלא ידעתי שתהיה קורונה. חשבתי שתוך שנתיים אני מחזיר לעצמי חלק גדול ממה שנתתי. פתאום נכנסה הקורונה ולא יכולתי לעשות כלום. פשיטת הרגל הייתה לפני הקורונה. לא יכולתי לעמוד במזונות של 50 אלף שקל לחודש. לא היה לי מאיפה לשלם. לא משנה. אני אומר היום, מהמקום שאני נמצא בו בחיים שלי והסיבוב שעברתי, שאני מאוהב בחיים שלי ובילדים שלי. זה מספיק".
מה אתם יודעים על נשים שלא ידעתם בגיל 40?
דודו: "ננסי לא יכול להיות יום אחד בלי אישה. אנחנו הכרנו כשנפרדתי מאשתי השנייה, רויטל. הייתי במצב שלא עניין אותי שום דבר: לא סקס, לא בחורות, כלום. והוא היה אומר לי, איך אתה יושב לבד בבית? הוא לא הבין את זה".
ננסי: "אני גם היום לא מבין".
דודו: "כי הוא יומיים לא מסוגל להיות בלי אישה. הבן שלי שואל אותי, אבא למה אתה לא מתחתן? אמרתי לו, אני נשוי לך. בכלל הקטנצ'יק הזה מלמד אותי להיות אבא כי אני לא הייתי אבא לילדים הגדולים שלי, שיהיו בריאים. אני אוהב אותם אהבת נפש וארצח בשבילם, אבל הייתי אבא שבעיקר מפצה בנעלי ספורט".
ומה הם אומרים?
"זהו, מזל שכשאני אומר שהייתי אבא חרא הם מרגיעים אותי".
ואיך זה להתחיל מחדש בגילכם? זה לא העולם שהכרתם. החוקים השתנו.
ננסי: "בחיים שלי לא התחלתי עם בחורה. והכל מפחד שהיא תגיד לי לא ואני ארצה לקבור את עצמי. שהיא תפגע בי. אני כזה רגיש. בחיים שלי לא יצאתי לדייטים. ושתדעי שכל המערכות שלי אחרי הגירושים זה ביוזמה של הבחורות, מצאו אותי בפייסבוק".
מה אתם יודעים היום על מה נשים מחפשות?
דודו: "אפשר לדעת כזה דבר? נשים אוהבות מחמאות. מתנות. יחס חם. אבל אם את שואלת מה אני מבין בנשים? אני לא מבין שום דבר. אני גם לא מנסה. מאז הגירושים לא הייתה לי מערכת יחסים".
4 צפייה בגלריה
"הצורך שלי להיות אהוב גרם לי לעבור על לא מעט מהחוקים של ריחוק חברתי''. ננסי ברנדס
(צילום: איליה מלניקוב)
וסטוצים?
דודו: "לא".
ננסי: "אין דבר כזה סטוצים".
וכשהיית צעיר?
"אני תמיד אומר שאם ברומניה היה איידס בשנות ה-70 כי לא היו שם קונדומים, אז היום היו 4 מטר של אדמה מעליי. הבנת? הייתה לי להקת רוקנרול. הייתי רוקסטאר. השתוללתי בטירוף".
מאז כמה דברים השתנו.
"הצורך שלי להיות אהוב גרם לי לעבור על לא מעט מהחוקים של ריחוק חברתי. אחד רצה לצלם אותי עם אשתו, אמר, היא מטורפת עליך. אמרתי לו, למה אתה צריך תמונה של שנינו יחד? לשים אותה בחדר שינה? לא משנה. הוא מצלם ואומר לי, תתקרב, תתקרב. ועוד תתקרב. אמרתי לו, מה תתקרב? עוד שנייה היא נקלטת. הבנת?!"
אמירה כזאת היא לא לגיטימית כיום. אתה מבין את זה?
דודו: "אנחנו מדור אחר. אין אלוף בצה"ל שלא עשה משהו כזה. אם משה דיין וכל אלופי צה"ל שכל מזכירה הייתה אצלם על השולחן היו חיים היום הם היו בכלא. וכל הבחורות האלה שהסתובבו בהפקות?"
ננסי: "תשמעי, אני באיזה מקום באמצע. כי יש גברים אלימים ובלי טאקט ואלה, צריך לשים אותם בכלא. אבל בגלל הבהמות האלה לקחו מאיתנו, הגברים הנורמליים, את היכולת לחזר! אני צריך היום לחשוב פעמיים על כל דבר שאני אומר! כל יום ניגשות אליי ברחוב, אני מחבק, לוקח לנשים את הראש ונותן להן נשיקות. ומה אני אומר? על לא הרבה יותר מזה איבגי מסכן ישב בכלא".
דודו: "אוי".
עברנו מהפכה ביחסים של כוכבים עם מעריצות. מה ראית אצל צביקה פיק בשנים שהכי הצליח?
ננסי: "זה אדם שמאוד אהב נשים והיה ער לדבר הזה. כשהוא לא היה נשוי, נושא הנשים היה כמעט באותה רמה כמו האהבה למוזיקה. אני לא רואה שום דבר רע בזה. הוא לא היה מניאק, לא אובססיבי. זה גבר רומנטיקן שאוהב לחזר אחרי בחורות. את מבינה איזו מכה הוא קיבל עם האירוע?"
המוות של פיק גורם לכם לחשוב על הגיל?
דודו: "אני רוצה למות על הבמה. עדיין יש את החרדות, בעיקר כי נתתי את כל הכסף וגם לא לקחתי בחשבון שאני מתבגר קצת ויש אנשים חדשים שנכנסים לשוק ואתה כבר לא זה שממלא אצטדיונים ואת היכל התרבות, אלא אולמות של 500 אנשים וזה אחלה וזה נהדר. אני בן אדם שאם לא יהיה לי את זה אני מת".
מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
דודו: "כאן שוכב דודו פישר שרק ניסה לשמח אנשים".
ננסי: "הוא אהב בני אדם כל עוד הם בני אדם. הבנת?!"
פורסם לראשונה: 07:07, 19.08.22
