בשנת 1986 קיבלה ריטה פנייה להתחרות בקדם-אירוויזיון. היא התחילה לעבוד על "שביל הבריחה", ובריאיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 לילות" היא מספרת על השוטרים שהגיעו ודפקו על דלת ביתה בעקבות השיר. "כשהתחלתי לעבוד על השיר, חשבתי שההברות בשירה הפעם יותר חשובות לי מהמילים עצמן. אמרתי שאשיר את המילים בגדול, שיהיה הרבה אָההה, עם קמץ. כשהגעתי לפזמון היה לי ברור שאני אשיר 'פרועעעעע'... מתמשך כזה. רציתי שתעבור תחושה של תפילה גדולה. שרתי כל כך במלוא גרוני, עד שראובן הסאונדמן אמר שוב ושוב: 'ריטה, את יכולה בבקשה לקחת חצי צעד אחורה?'. לאט-לאט נדבקתי לקיר ואמרתי לו, אולי אקטין את השירה? הוא אמר לי, 'לא, בשביל זה את ליד הקיר'".
"התחלתי לעבוד על הכוריאוגרפיה בבית, ואני שרה כמו בהקלטה. באיזה ערב אני שומעת צלצול בדלת, שני שוטרים: 'גברת, אנחנו צריכים לבדוק משהו. את בסדר, יש פה מישהו איתך?'. אני עונה שהכול טוב ואז הם אומרים, 'השכנים חשבו שאולי מכים פה מישהי, בגלל הצעקות'. הסברתי שאני מתאמנת על שיר".
ריטה נזכרת גם בתקלה שכמעט הרסה לה את "שיר אהובת הספן". "בהקלטה באולפן שרתי כמה פעמים וזה עדיין לא היה באווירה שרצינו. רמי ידע שאני מאוד אוהבת את הסרט 'זורבה היווני' והתחיל לדבר על איך שבסוף, עם כל הכאב, הם קמים ורוקדים ולא שוקעים באבל. ואז הוא התחיל לעשות את התנועות של הריקוד מהסרט, ופתאום בבת-אחת הבנתי את השיר, נכנסתי לאולפן ושרתי בטייק אחד. זה אומנם היה טייק ממש טוב, אבל הדיקציה שלי לא הייתה מושלמת לכל האורך ויצא ששומעים - 'יש ניחוח חרא' במקום 'יש ניחוח עראק'. כשיש לך מחשב, כמו היום, אתה יכול למחוק בקלות ולתקן בהקלטה. אז זו הייתה משימה מורכבת. אמרנו, אוקיי, לא נמחק עכשיו את כל הטייק היפה הזה, מה עושים? ראובן שפירא ז"ל, שהיה סאונדמן מטורף, הצליח להדגיש את הסאונד כך שייצא בדיוק 'יש ניחוח עראק'.
עם אלבום חדש, DUENDE שהיה אמור לצאת בנובמבר ונדחה, היא מספרת על ההופעות בתקופות המלחמה. "לא היה מקום בתוך כל הכאב לאלבום עם שמחת חיים, רוח שטות, שעשוע וחושניות אחרי 7 באוקטובר. אחרי שבחודשים הראשונים רצתי לחבק את הלב של כל כך הרבה אנשים שנפגעו, חזרתי להופעות רגילות, ובהתחלה ההזדקקות הייתה לשירים עם משמעות שיש בהם מקום עמוק של ריפוי והחלמה. אז חיכינו עם האלבום עד עכשיו. בימים הראשונים הייתי הלומת ביעות וכאב. משותקת. זה היה משהו שנראה שעוד שנייה מעירים אותנו מחלום נוראי, אבל לא. ואז קיבלתי פנייה ממשפחה של חיילת מדהימה, שנלחמה בגבורה בעזה והגנה על הרבה אנשים - אדר בן סימון ז"ל. אמה, זהבה, שרה בלוויה את 'קחי לך'. התקשרתי בווידאו ואמרתי לה, 'אני לא יודעת מה להגיד לך'. זהבה אמרה, 'אוקיי, אז אני אגיד לך'. נבהלתי פתאום מהסיטואציה, אבל אז היא אמרה, 'תודה שנתת לנו מילים שקושרות בינינו, זה היה שיר של אדר ושלי וכשלא היו לי מילים כבר בלוויה, יכולתי לשיר'. מאז אני בקשר עם המשפחה המדהימה של אדר ז"ל. נורא קשה להופיע ברגעים שרק לפני שעה יוצא הותר לפרסום".
ריטה אף מספרת על הקשר המיוחד ששיש לה עם משפחת החטוף עומר שם טוב. "אבא שלו, מלכי שם טוב, הפיק את סיבוב ההופעות של וואן, עבדנו יחד. אני כל כך מחכה שעומר שלו יחזור, לצד כל החטופים. אני חושבת שהמשפחות האלה הן אנשים קדושים, כאלה שצריך לעטוף בהכי הרבה הבנה, חמלה, לעשות הכול כדי שיחזרו הביתה. אני מתביישת להתנהל בחיים שלי כשאני יודעת שיש לנו שם 120 חטופים, בעזה. מתביישת. המשפחות האלה גם סופגות קללות וצעקות? זה מוזר ומפריע לי. מאוד משונה שהכנסת יוצאת לפגרה כשהילדים שלנו נלחמים, כשטובי בנינו נמצאים בקרב. אני לא מבינה איך אפשר לעשות את זה כל עוד החטופים שם, כל עוד המשפחות מחכות. המפונים לא במצב רגיל. בעיניי אף נציג ציבור לא יכול לצאת לפגרה כזו. הם שם בשביל לשמור על העם".
בנוסף היא משתפת גם במשבר שהיה לה עם רמי קלינשטיין אחרי שסיימה את הצבא. "היינו זוג כבר שנים, מאז שהוא היה בן 16 וחצי, ואני 17 וחצי. ואז החלטנו שאנחנו עושים הפסקה. אני הרגשתי שרמי בסוג של משבר, לא ידעתי איזה בדיוק. אולי עם עצמו, אולי בזוגיות. בסופו של דבר אני פירשתי את המשבר שלו כקושי בזוגיות שלנו. יום אחד באותה תקופה ישבנו יחד איפשהו, ואמרתי לרמי, יכול להיות שצריך לגמור, או לעשות הפסקה ולבחון את האהבה. כדי שאהיה מספיק נחושה לומר לו את הדברים, החזקתי את הידיים חזק מתחת לשולחן וממש עם הציפורניים שרטתי את עצמי, כדי להיראות מבחוץ חזקה. החלטנו שאנחנו עושים כמה ימים הפסקה, כשאומרים לפעמים שאפשר למות מאהבה, זו הייתה התחושה. רזיתי שלושה קילו בשלושה הימים של ההפסקה. אחרי שלושה ימים רמי מדבר איתי ואומר, 'אני עובר משבר, בואי נחזור. אוהב אותך'".
