הסופר וחתן פרס ישראל א. ב. יהושע הלך הבוקר (ג') לעולמו בגיל 85 ומיד זכה להספדים ברשת, כשאנשי תרבות ופוליטיקאים כתבו לזכרו.
ראש הממשלה נפתלי בנט צייץ בטוויטר: "א. ב. יהושע הוא מעמודי התווך של הספרות הישראלית, אדם שרבים מאד קראו את מילותיו. בלכתו הבוקר הותיר קהל של קוראים מלאי הערכה, לאיש שלקח חלק בעיצוב תרבותה של מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך".
"כמה עצוב וכמה סמלי שא. ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות, הלך לעולמו בשבוע הספר העברי", ספד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג. "'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות. רק בשנה האחרונה שוחחתי איתו כמה פעמים, כולל בחודש האחרון. ביקשתי לעודד אותו, לחזק אותו, לשקף לו עד כמה הוא חשוב לנשמת אומתנו. יצירותיו, ששאבו מדמות מולדתנו ומאוצרות עמנו, שיקפו לנו אותנו כבתמונת מראה מדויקת, חדה, אוהבת ולעתים גם כואבת. הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים. ירושלים, חיפה, מדינת ישראל והעם היהודי היו מסת חייו. זכרו ינון בקרבנו לעד בכתיבתו ובהגותו. תנחומים למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
"חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א.ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים", הוסיף שר התרבות והספורט חילי טרופר. "עשרות ספריו זכו להצלחה גדולה ותרמו רבות לספרות הישראלית ולתרבות הישראלית. יהושע היה גם מורה ומרצה, שהנחיל לתלמידיו את מלאכת הספרות והכתיבה. מעבר לכישרון הנדיר, התאפיין יהושע באכפתיות וברגישות גדולה לאתגריה של החברה הישראלית והיה פעיל חברתי ופוליטי במאמץ לתיקון החברה על פי דרכו. המילים שכתב והסיפורים שסיפר נטועים עמוק בספרות העברית ובלבם של המוני קוראים אוהבים. תנחומים למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
הסופר א.ב.יהושע הלך לעולמו בגיל 85 פרופ' מנחם פרי
(צילום: נויל האריס)
המשורר מאיר ויזלטיר אמר ל-ynet: "נדהמתי לשמוע, למרות שידעתי שהוא חולה מאוד. הוא היה חולה הרבה זמן אז חשבתי שזה יכול להימשך עוד. הוא היה סופר מדהים עוד מראשית דרכו, עוד בסיפורים הקצרים שלו, זה היה ברור מההתחלה. לא כל סופר ברור מי הוא בהתחלה. הוא היה אדם מאוד אנושי, אף פעם לא הייתה בו גאווה של סופרים מצליחים, אינטלקטואלים. באיטליה אתה יכול ללכת ולראות בחלונות ראווה ספרים שלו, כלומר הוא תורגם להרבה שפות, והיה יכול להיות גאוותן, אבל הוא לא. הוא היה אדם מאוד חם, אוהב אדם. היו לו מעגלים גדולים של חום אנושי. הוא יכול להשתמש בדמיון, מה שיוצר ספרים מגוונים מאוד, שונים מאוד אחד מהשני. המנעד שלו מאוד רחב. הוא כתב עד הסוף".
פרופסור מנחם פרי, שעבד עם יהושע וערך אותו במשך שנים, אמר גם הוא ל-ynet: "הוא היה איש חם, מלא עליזות, מבדח. השיחות שלנו לאורך חמישים שנה היו בעיקר צחוקים. הוא היה חבר במובן האמיתי. אני עובד עם עשרות סופרים, אבל איתו זה היה אחרת. היו לנו יחסים נדירים. הוא היה בן אדם. הוא היה סופר גדול מאוד, בעל דמיון יוצא דופן שאין מתחרה לו בספרות העברית. זה מדהים כמה המצאות היו לו, כל רומן זו המצאה שאתה עומד נדהם. לחשוב על העלילות של הרומנים שלו וסוג הדמויות זה דבר מפתיע. הוא לא רק סופר ענק, הוא מאחרוני הספרות העברית כי היום יש ספרות ישראלית".
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, בה היה יהושע חבר סגל בחוג לספרות עברית והשוואתית ודיקן הסטודנטים הראשון, מסר: "יהושע סלל את הדרך שבה צעדנו לאורך השנים. הוא הדריך והאיר והיה שם תמיד עבורנו. תרומתו לתרבות הישראלית ולחברה הישראלית לא תסולא בפז. הוא ידע לעסוק בסיפורים האישיים ודרכם לספר את סיפורה של החברה הישראלית כולה. הוא היה ידיד ושותף לאורך שנים לפיתוח האוניברסיטה, וקולו יחסר לכולנו".
בתיאטרון הלאומי הבימה הביעו צער עמוק על מותו של יהושע וכתבו כי "ביצירותיו מבקש הסופר להגיע לחקר מצבים שבהם היצריות האנושית מאיימת על אנשי תרבות מהיישוב. יצירותיו זכו להכרה בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך".
מור פרנק, שמביימת בימים אלה הצגת יחיד שמבוססת על סיפורו הקצר של יהושע "בתחילת קיץ – 1970" בתיאטרון החאן, סיפרה על מפגשה הראשון עם הסופר: "עיניים נוצצות פתחו לי את הדלת. הוא התרגש כל כך שנותנים לסיפור הזה במה, שמחזירים אותו לתודעה. הוא אמר לי – בואי, היכנסי, מזל שהספקת לפגוש אותי, אני תכף לא אהיה כאן".
בנו של עמוס עוז, הסופר והמשורר דניאל עוז כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "בולי היה איש נדיר. ביקרתי אצלו בדיוק לפני שבוע, ב-7 ביוני. נתתי לו כתב יד לקרוא. הוא אמר לי: ביקרתי את אבא שלך שישה ימים לפני מותו, אני מקנא במהירות שבה הלך".
הסופר ניר ברעם כתב גם הוא: "עוד הרבה שנים נקרא ונדבר ונזכר ונתגעגע אל א. ב. יהושע. לא רק בזכות גדולתו כסופר, שמשתקפת מכל אחת מיצירותיו, אלא גם בזכות האדם המופלא שהיה, ורבים כל כך אהבו. גם בזמנים אחרים כשישבנו בביתו בחיפה, והרבה לפני שצל המוות של איקה שאהב כל כך, ואחר כך שלו הקדיר את האופק - ידעתי שזכיתי להכיר אדם נדיר באמת".
