גוד ניוז! ואם לא קראתם את זה בטון אחד מאוד מסוים, אתם כנראה בכתבה הלא נכונה. "פיוצ'רמה", סיטקום המדע הבדיוני האהוב מבית היוצר של מאט גריינינג, חוזר לעונה חדשה. זה נכון שגריינינג יירשם בדפי ההיסטוריה כיוצרה של "משפחת סימפסון", אבל אם אנחנו עוסקים באיכות ולא בכמות - ויסלח לי האל שאני מעלה את המילים האלה על הכתב - "פיוצ'רמה" לוקחת. בעוד הסימפסונים עשו תשע עונות טובות ואז המשיכו והמשיכו והמשיכו (כשבהתאם לתרבות ה-WOKE הם זנחו כמה מהדמויות האיקוניות שליוו את הסדרה), "פיוצ'רמה" ידעה לפרוש בזמן. או שלפחות כך הכריחו אותה לעשות פעם אחר פעם (ועוד על כך בהמשך).
גם יצירות מאוחרות נוספות של גריינינג, בהן Disenchantment בנטפליקס שהגיעה עם הבטחה גדולה, לא ממש הצליחו למלא את החלל שהותירה אחריה הסדרה המטורללת. למי מכם שזקוק לתזכורת, "פיוצ'רמה" מספרת על פיליפ ג'יי. פריי, שליח פיצה שמוקפא בשנת 1999 ומתעורר בשנת 3000. עם הגעתו לעתיד, הוא מצטרף להרפתקאותיהם של פרופסור פרנסוורת' (האחיין שלו, שהוא גם מדען מטורלל וזקן), טורונגה לילה (מוטנטית בעלת עין אחת שעובדת בחברת השליחויות של הפרופסור, פלאנט אקספרס), בנדר (רובוט אנוכי וגס רוח) ועוד.
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
הסדרה, שהגיחה לעולם רגע לפני סוף המילניום, הייתה פורצת-דרך והקדימה את זמנה בשנות אור כשהיא לא מפחדת להביא את החנונים והחנוניות של המדע הבדיוני לקדמת הבמה. בכך, סללה "פיוצ'רמה" את הדרך לסיטקום מד"ב מאויר נוסף שהולך להשתלט על העולם - "ריק ומורטי", שנולדה ב-2013. אם "סאות'פארק" הודתה ש"משפחת סימפסון" עשתה הכול לפניה - במקרה של "ריק ומורטי" תהיה זו "פיוצ'רמה".
הדז'ה וו של "ריק ומורטי"
כמעט 15 שנה לפני ש"ריק ומורטי" קנתה לעצמה קהל מעריצים אדוק - שלא לומר "פנאטי" לעיתים, בזכות מתיחת גבולות הזמן והמרחב, דמויות מטורללות ופנייה מובהקת לקהל מבוגר - גריינינג ושותפו ליצירה, דייויד אקס כהן, נחשבו לשם הכי חם של סדרות האנימציה. בשלב זה ניזהר מלומר ש"ריק ומורטי" היא חיקוי. כבודה במקומה מונח והמטרה פה היא לא חלילה להשחיר את אחד מצמד יוצריה, דן הרמון. את שותפו ליצירה ג'סטין רוילנד דווקא אפשר להשחיר, אבל מסיבות אחרות. המטרה היא בראש ובראשונה לתת את הכבוד הראוי ל"פיוצ'רמה", ומעבר לכך לשלוח את הדור שעף על ריק סנצ'ז אבל לא ידע את יוסף, או לפחות את פיליפ ג'יי פריי, לבינג' הכרחי לכבוד עליית העונה החדשה היום (ב') בדיסני+.
פיוצ'רמה סדרות יולי
(צילום: באדיבות דיסני + ישראל)
כבר ברמת הסינופסיס ניתן למצוא לא מעט נקודות דמיון: קומדיית מדע בדיוני מצוירת - צ'ק; מדען מטורף - צ'ק; מציאות עתידנית על כל הכרוך בכך - צ'ק; קרוב משפחה טמבל - צ'ק. אבל גם כשנכנסים לפרטים, יש חלקים כל כך דומים שבקושי אפשר להבדיל באיזה מהסדרות הם אכן קרו.
כזו למשל היא הטלוויזיה האינטר-גלקטית. מדובר במוטיב שחזר על עצמו בשתי הסדרות. לאורך העונות ב"ריק ומורטי", היו פרקים שהוקדשו לתוכניות שהמשפחה המצוירת צופה בהן בכבלים חוצי-הממדים, וכך גם ב"פיוצ'רמה" לא פעם צפינו בסדרות בדיוניות חוצות-כוכבים, בהן The Scary Door ו-Hypnotad.
כסדרות מד"ב די קלאסיות בסך הכול, שתיהן נוגעות בכמה מהמאפיינים הבולטים של הז'אנר, ובעקביות. ברמת המאקרו, למשל, נושא המסע בזמן וריבוי הממדים, וברמת המיקרו - בשתי הסדרות לדוגמה היה פרק שהוא הומאז'/פארודיה לסרט המד"ב הקלאסי מהסיקסטיז "מסע מופלא" (Fantastic Voyage, עוד על כך בהמשך).
הדמיון הכללי בין הסדרות מזמן נקודות השקה רבות, אחת מהן כאשר בפרק The Late Philip J. Fry, פריי, בנדר והפרופסור נוסעים קדימה בזמן עד קצה היקום, אך מכיוון שמתברר שזמן הוא מעגלי - הם ממשיכים לנוע בזמן על מנת לחזור להווה. בסופו של דבר, מכונת הזמן נוחתת על גבי הגרסאות שלהם בציר הזמן הנוכחי, והפרק מסתיים בשוט של בנדר קובר את הגרסאות הקודמות של עצמו ושל חבריו. אם התיאור הזה נשמע לכם מוכר, זה כי אתם כנראה נזכרים בסצנה דומה ומטלטלת ב"ריק ומורטי" מפרק בעונה הראשונה - Rick Potion #9, שם ריק ומורטי נאלצים לקבור את הגרסאות המקבילות שלהם בחצר האחורית לאחר שריק הפך את העולם המקורי שלהם לבלתי ראוי למחיה.
מעבר לדמיון הרעיוני הקיים בין דמותו של פריי לדמותו של מורטי - שניהם דמויות מרכזיות שהן, איך נאמר, לא העיפרון הכי חד בקלמר ומשמשות בעיקר כקונטרה לגאון שלצידן - ישנם קווי עלילה שבהם הדמיון הזה נהיה בולט במיוחד, שלא לומר מרביץ לך בפנים עם מוח מעופף. בפרק שנחשב לאחד מהמוצלחים בתולדות "פיוצ'רמה", The Day The Earth Stood Stupid, מגלים שפריי הוא היחיד שיכול להילחם בגזע של מוחות מעופפים המנסים להשתלט על כדור הארץ מכיוון שחסר לו גל מוח ספציפי. למורטי, מצידו, יש יעוד לא מאוד שונה, כפי שמתגלה בפרק Close Rick-Counters of the Rick Kind. גלי המוח הייחודיים שלו ממסכים את גלי המוח של ריק כך שלא יגלו אותו, ולכן לכל ריק יש מורטי.
מאפיין נוסף של מדע בדיוני שנוכח מאוד בשתי הסדרות הוא כמובן קיומם המובן מאליו של חייזרים משלל הסוגים והמינים, אלא שישנו פרט טריוויה ספציפי יותר ומעניין שמתקיים בשניהם - יש גזעי חייזרים שיש להם שימושים שונים ומשונים באיברי מין של גברים אנושיים. בפרק Interdimensional Cable 2 של "ריק ומורטי" ששודר לראשונה ב-2015, גזע חייזרים מעדכן שהיה רוצה לקצור את איבר המין של ג'רי כי הוא למעשה זהה אנטומית ללב של המנהיג שלהם. צופי "פיוצ'רמה" כבר שמעו את המנגינה הזו בעבר, כשבפרק Spanish Fry ששודר ב-2003 החייזרים מכוכב אומיקרון פרסי איי 8 רוצים לקצור את מה שהם מכנים "הקרן התחתונה" של פריי, כי מדובר בחומר מעורר חשק מיני עוצמתי.
מה ששונה בעיקר בין שתי הסדרות הוא האופי. בעוד "ריק ומורטי" צינית, לעיתים אפלה ויותר מכל אקזיסטנציאליסטית, "פיוצ'רמה" הרשתה לעצמה להיות אדג'ית, חכמה ומצחיקה, אך גם שיהיה בה לב ענק. הגיבורים שלה, ברובם, הם דמויות טובות שבכנות אוהבות אחת את השנייה. לא פעם סיימת צפייה בפרק בבכי מהסיפורים המרגשים שהיו שזורים בו. בניגוד אליה, "ריק ומורטי" נולדה עמוק בתקופת האנטי-גיבור. אם סיימת פרק בבכי זה כנראה כי נחתה עליך ההבנה שהכול זמני ומתכלה, שום דבר לא משנה ולמה בכלל לעשות משהו אי פעם.
סדרה עם תשע נשמות
בניגוד ליצירתו הקודמת של גריינינג, "פיוצ'רמה" לא שטה על מי מנוחות. רשת פוקס, שהייתה באופוריה שהקנה לה הלהיט "משפחת סימפסון", הימרה ביד בוטחת על הסיטקום המאויר החדש, אבל זה התקשה למצוא לעצמו קהל. למרות שהסימפסונים הם משפחה מצוירת, צהובה ויש להם רק ארבע אצבעות בכל יד - הצופה, ובפרט אגב הצופה ברשת פוקס האמריקנית, יכול היה להזדהות איתם די בקלות. בניגוד אליהם, "פיוצ'רמה" הייתה פורצת דרך: חייזרים, רובוטים והשמדה טוטלית של ניו יורק הם רק חלק מהדברים שהצופה נחשף אליהם רק בפרק הפיילוט. הדבר היחיד שמזכיר משפחה הוא שפריי פוגש באחיין שלו, פרופסור פרנסוורת', אבל היות שקפצנו אלף שנה בזמן, האחיין מבוגר ממנו בעשרות שנים והוא, ובכן, מדען זקן ומטורלל.
ובואו נשוב רגע ל"ריק ומורטי". זו החלה את דרכה בערוץ ההנפשה Adult Swim - פלטפורמה הרבה יותר נישתית והולמת, ורק לאחר שהתוכנית צברה תאוצה היא מצאה עצמה בענקיות סטרימינג כמו נטפליקס. "פיוצ'רמה", מאידך, עשתה את צעדיה הראשונים בהפצה המשמעותית ביותר דאז - שידורי רשת, ריספקט. היא עלתה בפוקס לראשונה ב-1999 ושודרה במשך ארבע עונות עד 2003 - אז הודיעה הרשת כי התוכנית תבוטל.
עם ביטולה, העונות הראשונות עלו לשידור ב-Adult Swim ולאחר מכן גם בקומדי סנטרל, כשבתקופה זו הסדרה צברה לעצמה קהל מעריצים חדש שהוביל לתחייתה הראשונה. קומדי סנטרל הזמינו ארבעה סרטים באורך מלא שיועדו להפצה ישירה ל-DVD (זוכרים שזה היה דבר?), כל אחד מהם פוצל לארבעה פרקים, וכך נולדה לה עונה 5 ששודרה בקומדי סנטרל בין השנים 2008 ל-2009. בשלב זה המעריצים עוד לא יכלו לנשום לרווחה, שכן לילה והחברים נעדרו מן המסך לתקופה נוספת, אך מאחר שהיה מדובר בפרויקט סגור זה לא נחשב לביטול רשמי נוסף. ואכן, הצלחת העונה החמישית בקרב המעריצים גרמה לקומדי סנטרל להשיב את "פיוצ'רמה" באופן רשמי, ושתי עונות נוספות שודרו - עד שלאחר העונה השביעית, ב-2013, קומדי סנטרל ביטלה אותה פעם נוספת.
התלאות וההשתלשלויות הנ"ל מביאים אותנו להווה. עשור לאחר שנגמרה התוכנית, וכשספקיות תוכן מציפות אותנו מכל עבר בריבוטים, פריקוולים וסיקוולים - גם "פיוצ'רמה" חזרה אלינו בעונה חדשה עם עשרה פרקים, והולו אף הגדילו לעשות וכבר הזמינו עשרה פרקים נוספים שיעלו ב-2024.
המדבבים המעולים מהעונות הקודמות ישובו לתפקידיהם, בהם בילי וסט שעושה את הקולות של פריי ופרופסור פרנסוורת' (ושזכה לתהילה ב"רן וסטימפי"), וקייטי סגל כלילה (לנצח פגי באנדי מ"נשואים פלוס"). לאחר שלא היה ברור אם ישוב בשל מחלוקת על תנאי ההעסקה, נודע כי גם ג'ון דימאג'יו ישוב לדבב את בנדר (בשנים האחרונות הוא גם קולו של ג'ייק הכלב ב"הרפתקאות פין וג'ייק") ועל פי דיווחים גם הראפר קוליו, שהלך לעולמו בספטמבר האחרון, הספיק לתרום את קולו לחידוש כקוואנזה-בוט.
בין אם אתם מעריצים ותיקים שרק מתגעגעים ל-Shiny metal ass של בנדר או דווקא אם אתם צופים חדשים ורעננים שמחפשים להשלים פערים לקראת העונה החדשה, אלו עשרת הפרקים הגדולים שאתם חייבים לעצמכם לפני הצפייה:
Space Pilot 3000 (עונה 1, פרק 1)
בעוד ניתן לטעון, ולא בקושי רב במיוחד, שהעונה הראשונה של הסדרה סבלה מכמה חבלי לידה, פרק הפיילוט הוא גם קריטי להבנת הקונספט, הדמויות והעלילה - ובסופו של יום, מדובר בפרק לא רע בכלל. ב-22 דקות בלבד הצליח הפרק להציג לא רק את הדמויות אלא בעצם לעשות אקספוזיציה ליקום שלם ומורכב - ועדיין להיות מצחיק.
Jurassic Bark (עונה 4, פרק 7)
אוי אלוהים, כמה בכי. אחת מהעוצמות של הסדרה לכל אורכה היא שלצד פאנצ'ים, הומור חכם ולעיתים הומור מטומטם להחריד, היא מצליחה להיות אנושית, מרגשת ונוגעת ללב. "בארק היורה" הוא אחת הדוגמאות המובהקות לכישרון יוצא הדופן הזה. במהלך הפרק פריי מגלה מאובן של הכלב שהיה לו טרם הוקפא, והפרופסור מציע לו להשיב אותו לחיים באמצעות טכנולוגיה. מרגע זה היזהרו מספוילרים - למרות שבואו, עברו 20 שנה ואנחנו חושבים שחלה התיישנות על העניין - פריי מבין שהכלב שלו, סימור אסס, חי חיים מלאים גם בלעדיו ושיהיה אנוכי להשיב אותו אליו. עם זאת, בסצנת הסיום מגלים כי סימור מעולם לא התגבר על היעלמותו של פריי, ורק חיכה לו שישוב לאורך כל חייו. שטף של דמעות, כבר אמרנו?
The Devil’s Hands Are Idle Playthings (עונה 4, פרק 18)
כפי שציינו, לאחר עונה 4 פוקס ביטלה את "פיוצ'רמה", מה שאומר שפרק 18 של אותה העונה היה אמור להיות האחרון בסדרה. ככזה הוא מלא רגש ופאתוס, ויחד עם זאת מבדר במיוחד. פריי מנסה ללמוד לנגן בהולפונר - כלי נשיפה בדיוני, שבמקביל להשמעת מוזיקה גם מייצר הולוגרמות. כשהוא נכשל נחרצות במשימה שהציב לעצמו, הוא עושה עסקה עם הרובוט-שטן כדי לקבל ידי רובוט שיוכלו לנגן, ומקבל את ידיו של הרובוט-שטן בעצמו. כשהוא מחזיק בידיו המוכשרות, הוא יוצר אופרה אפית המבוססת על חייה של לילה על מנת לזכות באהבתה, אך הדברים מסתבכים כשהרובוט-שטן רוקח מזימה להשיב לו את ידיו.
The Luck of the Fryrish (עונה 3, פרק 4)
עוד פרק בז'אנר ה"אני לא בוכה, רק נכנס לי משהו לעין". כשהיה צעיר, לפריי היה אח שקינא בו בשם ינסי. פריי, שמצא תלתן בעל שבעה עלים היה בר מזל, ובשנת 3000 הוא מגלה שינסי לא רק גנב לו את תלתן המזל, אלא את כל הזהות שלו. לאחר כמה השתלשלויות, בהן פתיחת הקבר של האח המת - כי למה לא - מתגלה שאחיו של פריי לא גנב לו את הזהות, אלא קרא לבנו על שמו ואף העניק לו את התלתן. ברינג און דה ווטר וורקס.
Parasite Lost (עונה 3, פרק 2)
פריי מקבל טפיל במעיים לאחר שאכל סנדוויץ' מפוקפק בתחנת דלק, בפארודיה על קלאסיקת המד"ב מ-1966, "מסע מופלא" בכיכובה של רקל וולש. צוות פלאנט אקספרס משתמש בגרסה רובוטית מוקטנת של עצמם בשביל להיכנס לגופו של פריי ולסלק את הטפילים, אלא שהם מגלים שאלו דווקא משפרים אותו והופכים אותו לבריא יותר, נאה יותר ואינטליגנטי יותר. במקביל, לילה אט-אט מתאהבת בפריי המשופר, וגם פה הדרמה לוקחת את הפוקוס מהצחוק.
The Farnsworth Parabox (עונה 4, פרק 15)
הפרופסור יוצר קופסה שמכילה יקום מקביל שאותה הוא מייעד להשמיד, אך כשדעתה של לילה, שהייתה אמונה על המשימה, מוסחת - היא פותחת את הקופסה ונשאבת ליקום מקביל שגם בו כמובן קיים הצוות של פלאנט אקספרס עם שינויים קטנים (העיקרי בהם הוא שפריי ולילה הם זוג). כמובן גם ליקום המקביל יש קופסה עם יקום מקביל, וכך אנו נכנסים לטרללת חוצת-ממדים וקופסאות שלא תבייש את "דוקטור סטריינג'", "ספיידרמן", "ריק ומורטי" או כל מי שבחר להשתעשע ברעיון של המולטי-וורס בשנים האחרונות.
Roswell That Ends Well (עונה 3, פרק 19)
נאמ;לק ונאמר שמדובר בפרק שעוסק בגילוי עריות - ואיכשהו עדיין מצא עצמו זוכה באמי. בהרחבה: הדמויות חוזרות בזמן בגלל שפריי חימם מתכת במיקרוגל. בעבר הרחוק על זוידברג הצבא מבצע ניסויים, פריי פוגש את סבא שלו ופרופסור פרנסוורת' מנסה למצוא דרך להחזיר את החבורה להווה שתקופה שבה אין אף המצאה טכנולוגית שתאפשר זאת.
The Late Philip J. Fry (עונה 6, פרק 7)
קודם כל שם הפרק בפני עצמו כבר מקנה לו כמה נקודות - Late במובן של מאחר שבמובן של מנוח - דוז פואה. אבל מעבר לזה מדובר בפרק שפשוט עונה על כל הפרמטרים של מה הופך פרק למצוין. פריי מאחר לעבודה בבוקר וגם בצהריים ליום ההולדת של לילה. כשזו כועסת עליו הוא מבטיח שיפצה אותה בארוחת ערב חגיגית, אולם כשהוא בא לצאת לכיוון המסעדה הפרופסור מכריח אותו לפצות על הזמן שהחסיר בבוקר ולבדוק את מכונת הזמן החדשה שלו - שמסוגלת לנוע רק קדימה בזמן. מפה לשם, הפרופסור מועד - והוא, פריי ובנדר מוצאים את עצמם בשנה 10,000 בלי יכולת לחזור.
The Sting (עונה 4, פרק 12)
הפרק הוא מאסט בעיקר כי הוא תצוגת תכלית מפוארת של יכולות המשחק של קייטי סיגל. במהלך ניסיון נואש להוכיח שהיא יותר טובה מצוות השליחויות הקודם של הפרופסור, לילה מכריחה את הצוות לצאת למשימה מסוכנת במיוחד שבמהלכה פריי נהרג. רגשות האשם מכרסמים בה והגבול בין דמיון למציאות מתחיל להיטשטש עד הטוויסט המפתיע.
Meanwhile (עונה 7, פרק 26)
מה שנחשב לפרק סיום הסדרה עד כה - והרביעי במספר שכותבי הסדרה נאלצו ליצור - חשוב גם כדי לזכור איפה עזבנו וגם כי מדובר בעוד פרק לפנתיאון. לפרופסור יש כפתור שמסוגל להחזיר את הזמן לאחור, אך כשפריי בטעות שובר אותו העולם כולו קופא - מלבד פריי ולילה, שמנצלים את הזמן להתחתן ולהזדקן יחד באושר. כל זה עד שהפרופסור צץ במפתיע במנהרת זמן ומציע להם לחזור בזמן בתנאי שכל הזיכרונות שלהם יימחקו - השניים מסכימים, הוא לוחץ על הכפתור, ה-סוף.
