אפצח בחידה - מה משותף לאריאנה גרנדה, מריה קארי, ג'ניפר לופז, אלישיה קיז, דואה ליפה, כריסטינה אגילרה ודמי לובאטו? כולן השתמשו בכישורי כתיבת השירים של הזמרת-יוצרת טיילה פרקס - רק בת 28 - שניחנה במגע מידאס. פרקס כבר הספיקה להיות מועמדת פעמיים לפרס הגראמי, בזכות תרומתה לאלבום Thank U, Next של גרנדה, ולאלבום Justice של ג'סטין ביבר. "מה סוד ההצלחה שלי? אני חושבת שהסוד טמון בחמלה וביכולת ההקשבה שלי", פרקס ניסתה לפענח, כשנפגשנו לאחרונה בפסטיבל קאן. "הדרך היחידה שבזכותה אני מצליחה להוציא מאחרים שיר טוב ואותנטי היא דרך השאלות הפשוטות: 'איך אתם?', 'את מי אתם אוהבים כרגע?', 'את מי אתם שונאים?', 'מה החוויה הכי קשה שעומדת בפניכם היום?'. כשאני עובדת עם אמן או אמנית זה ממש בגדר טיפול פסיכולוגי".
אבל פרקס לא מסתפקת בהענקת טיפול פסיכולוגי ללקוחותיה ועושה גם לביתה: היא מפתחת קריירה מוזיקלית לצד קריירת משחק משלה, ורק בשבוע שעבר היא שיחררה סינגל חדש Flowers, מתוך אלבום שעתיד לצאת. "זה אלבום כיפי עם מלא אנרגיות, ערבוב בין פופ לאר אנ' בי. האמרה שעומדת מאחוריו היא: 'תנו לי את הפרחים שמגיעים לי כל עוד אני פה'. השירים עוסקים בלהראות את ההערכה לאהבות שלנו כל עוד הם פה איתנו, לא אחרי שהם נעלמו. אני מסוג האנשים שאם אלך ברחוב ואראה מישהי לובשת חולצה שאני אוהבת, אני אומר לה: 'אני אוהבת את החולצה שלך, את נראית טוב!'".
אפרופו פרחים, פרקס היא חובבת צמחים מושבעת והחדר האהוב עליה בביתה בלוס אנג'לס הוא זה בו היא מגדלת צמחי נוי, תבלינים ואף ירקות בשיטה הידרופונית ומשלבת אותם במאכלים ובקוקטיילים. "יש אנשים שהם אנשי חתולים, אבל אני גברת צמחים".
פרקס גם מופיעה כעת בסרט חדש, שהבכורה שלו נערכה בפסטיבל קאן - Spinning Gold. מדובר בסרט עלילתי שביים טימותי סקוט בוגרט על אביו, ניל בוגרט, המפיק היהודי שהקים את "קזבלנקה רקורדס" וטיפח מצד אחד את להקת ההארד רוק והגלאם קיס, ולצידם אמני דיסקו כמו וילג' פיפל (Y.M.C.A), ונפטר בגיל 39 אחרי מאבק במחלת הסרטן. פרקס מגלמת את דמותה של לא אחרת מאשר מלכת הדיסקו, דונה סאמר, שהלכה לעולמה בשנת 2012 לאחר שחלתה בסרטן הריאות.
היססת לשחק דמות כמו דונה סאמר?
"כן, ואני אומרת שהיססתי רק בגלל שדונה סאמר כל כך איקונית, כאדם וכיוצרת. מעבר לזה גם לא שיחקתי בקולנוע תקופה ארוכה, כך שהפרויקט הזה דרש ממני לא מעט. בשנים האחרונות, רבים ביקשו ממני לחזור לשחק ותמיד היססתי, אבל עם הסרט הזה הרגשתי שזה הזמן הנכון לחזור לעשייה קולנועית. והאמת שעכשיו אני רוצה לעשות עוד פרויקטים. ההיסוס הביא אותי דווקא לתחושת ביטחון".
מה למדת מדונה סאמר לגבי החיים והמוזיקה?
"מה שאני הכי מחבבת בדונה הוא שהיא תמיד הייתה היא עצמה, ותמיד חיפשה להיות הגרסה הכי טובה של עצמה - גם בשותפות שלה עם האנשים שהיו מעורבים בלהיטים שלה. דונה גם התרחקה מאזור הנוחות שלה, היא התחילה בתור ילדת כנסיות והבינה שהשינוי הוא חלק מהאבולוציה שלה - במובן הזה היא הייתה מאוד אמיצה".
אחד מרגעי השיא של הסרט הוא הסצנה המשחזרת את הקלטת גרסת 17 הדקות של Love to Love You Baby, הלהיט חורך המצעדים השנוי במחלוקת של סאמר מ-1975, בשל הגניחות הסקסיות, ואף הוחרם על יד תחנות רדיו רבות. לפי הסצנה, סאמר שכבה על השטיח שעיטר את רצפת האולפן והתנועעה וגנחה בהתאם.
איך היה לצלם את הסצנה המדהימה הזאת?
"זה היה מעניין מאוד כי רק ביום הצילומים על הסט גיליתי שזו הסצנה שאנחנו הולכים לצלם. דרך הסצנה הזאת למדתי עוד על איך הוציאו את האיכויות הווקאליות האלה מדונה. זה היה אינטנסיבי בקטע הכי טוב שיש, וזה גם מראה לצופים צד נוסף מאחורי ההפקה של השיר הזה. זו הייתה חוויה נהדרת, גם בזכות ג'רמי ג'ורדן שמגלם את ניל בוגרט. כשאני משחקת, חשוב לי שהבן אדם לצידי יגרום לי להרגיש בנוח, במיוחד בהתחשב באופי של הסצנה הזאת וג'רמי היה מדהים. אחרי שצפיתי בסרט, אמרתי שאני חייבת לספר לאמא שלי על הסצנה של הקלטת השיר", וכאן פרקס פורצת בצחוק. "אני מתה לראות את אמא כשהיא צופה בסצנה".
כמה השתנתה תעשיית המוזיקה מהתקופה שמוצגת בסרט?
"המון, לטובה ולרעה. המון דברים מדהימים שקורים היום משקפים רעיונות מהתקופה ההיא. נגיד הרעיון של 'אמן עצמאי', אז, בימי דונה סאמר, זאת הייתה הפעם הראשונה שחברות ההקלטה נתנו לאמנים מקום בשותפות, תחת חברת בת משלהם. אבל היום כמובן המצב שונה, גם בגלל מערכת היחסים המורכבת עם המעריצים. פעם לא היה ערוץ ישיר לצרכנים, מצד שני, גם לא היה את הפתח לאותו החופש שיש היום".
פרקס מעידה שהיא מאוד אוהבת את ז'אנר הדיסקו, ובמסיבה שנערכה אחרי הבכורה של Spinning Gold, היא הפליאה לסחוף עם להיטיה של סאמר. "אני מאוד אוהבת דיסקו כי הוא מסמל תקופה בהיסטוריה של המוזיקה, שבה פתאום היה שילוב חדש בין מוזיקה כיפית וקצבית לבין יכולות ווקאליות מרשימות. היו אז זמרים וזמרות מדהימים שעשו גם שירי דיסקו, זה היה שילוב מגניב בין שני העולמות".
למה דווקא הקהילה השחורה והקהילה הגאה התחברו לדיסקו?
"כשמקשיבים לשירי הדיסקו מבינים שהמטרה שלהם היא לגרום למאזין לרקוד, לצחוק, להרגיש משהו - זה אסקפיזם לגמרי, אבל בקטע טוב. כולם מנסים לברוח מהחיים דרך המוזיקה, בצורה כזו או אחרת. מבחינתי, בתור מישהי שחברה בשתי הקהילות הללו, זה משהו שאני יכולה להתחבר אליו - המחשבה ששיר או ז׳אנר מסוים יכולים לשקף את החופש שהייתי רוצה שיהיה לי בחיים".
ובהקשר הזה נספר שפרקס יצאה מהארון וחשפה לפני שנתיים בריאיון לפודקאסט להט"בי שהיא ביסקסואלית. "לא שילמתי איזה מחיר על החשיפה הזאת, אבל גם לא היה לי אכפת אם הייתי צריכה לשלם", היא מתוודה באוזניי. "אני בשלב בחיים שבו זה כבר לא כל כך משנה. הרבה יותר קשה להתהלך בעולם הזה ולא להיות מי שאני. עדיף פשוט לומר: 'זו מי שאני, בין אם מתאים לכם ובין אם לא. בסוף אני אמצא את האנשים שלי שיאהבו אותי כמו שאני'. אני מעדיפה להיות כנה".
לדברי פרקס הקהילה הלהט"בית קיבלה באהבה את הצעד שלה. "הקהילה תמכה ועטפה אותי באהבה גדולה. יש לי מזל שאני חלק מדור שחשוב לו חופש. אני תמיד אומרת לאמא שלי שאני 'זורמת, ולא בטוחה בקטע של מה אני היום או מחר'. וזה משהו שלגמרי בסדר היום. המעריצים והמעריצות שלי רואים את הגישה הזאת ומשקפים לי את זה חזרה. כשאני מסתכלת על הקהל שלי, אני רואה שכולם נמצאים ונמצאות שם בשבילי ויודעים שהם יכולים לבוא אליי בדיוק כמו שהם".
פרקס נולדה תחת השם טיילור מונה פרקס בדאלאס, טקסס. היא למדה מחול והוריה אפשרו לה לעבור בנעוריה ללוס אנג'לס כדי לקדם את הקריירה שלה. כשהייתה בת 14, פרקס לוהקה לתפקיד אינז סטאבס בלהיט הקולנועי המוזיקלי הגדול "היירספריי" (2007), שהסתמך על הסרט הפולחני של ג'ון ווטרס ובין היתר הופיעה בשירים: You Can't Stop the Beat ו-Run and Tell That.
הדמות שגילמה פרקס ב"היירספריי" מנסה להתקבל לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית והנחשקת – תוכנית ריקודים בהנחיית מנחה שחצן, בבולטימור בשנת 1962, תקופה שבה מתקיימת הפרדה גזעית במדינות הדרום. בעלילת המחזמר, אינז נדחית ולא מאפשרים לה להשתתף בתוכנית מאחר שהיא שחורה.
גם לך יצא לחוות גזענות בתעשיית המוזיקה או בהוליווד?
"בתור יוצרת ומלחינה שנעה בין המון ז'אנרים שונים הרגשתי שבתחילת הדרך הכניסו אותי לקופסה ואמרו: 'הנה, זו המוזיקה שתעשי, זה סוג השיר שתכתבי'. בהתחלה לא הייתה לי פרצה שתאפשר לי לצאת מהמקום הכובל והמקבע הזה. זה היה לי קשה, אבל ניסיתי להסתכל על המצב לא במובן השלילי אלא דווקא במובן החיובי - לומר שיש לי נקודת מבט ייחודית, ביחס לכל אדם אחר שנמצא בחדר. זה מה שהופך אותי למי שאני, קודם כל, אבל גם משהו שהיה פקטור ענק בהצלחה שלי כיוצרת".
מאז "היירספריי" פרקס שיחקה בלא מעט סדרות, מ"בנות גילמור" ועד "בונז". בגיל 19 היא הוחתמה ככותבת שירים על ידי וורנר צ'אפל מיוזיק, ובשלב זה החל שיתוף הפעולה הפורה שלה עם אריאנה גרנדה, לה היא כתבה שירים כמו - My Everything שיר הנושא של אלבומה מ-2014, שישה שירים (!) מ-Thank U, Next שיצא ב-2019, כולל שיר הנושא המצליח שנחשב לאחד הטובים של העשור, וכן, שירים אחדים באלבום Positions מ-2020.
"אריאנה ואני נפגשנו בכלל דרך קריירת המשחק שלנו", מספרת פרקס. "זה קרה על הסט של הסדרה 'ויקטוריוס' של ערוץ ניקלודיאון. מתברר שהיא מעריצה גדולה של הסרט 'היירספריי' שבו כאמור השתתפתי, ובכלל שהיא חולה על ברודווי. שתינו עברנו במקביל לעסוק במוזיקה. בהתחלה אריאנה לא ראתה בי מלחינה, עד שפתאום נפל לה האסימון ועלתה בה המחשבה שכדאי שנעבוד יחד. זה אדיר לעבוד עם אמנים כמו אריאנה, שיש להם חזון ומשהו לומר. העבודה שלי היא להפוך את מה שהם אומרים לי למשהו שכל העולם יוכל להזדהות איתו בפחות משלושים שניות".
לפרקס יש גם מילים חמות להגיד על ג'ניפר לופז, שלה כתבה את So Good, וגם על כריסטינה אגילרה, שלה תרמה מספר שירים לאלבום Liberation שיצא ב-2018.
"לכל אמן שאני עובדת איתו אני ניגשת בצורה אחרת. מבחינתי העיקר הוא לעשות עם השיר צדק. אני רוצה שהשותפים שלי ליצירה ירגישו בנוח לומר לי: 'יו, אני רוצה שהמעריצים שלי יוכלו לגלות עליי דברים בשיר הזה שלא היו שומעים גם בריאיון', כי מוזיקה זה משהו שאמור להיות אישי. כשעבדתי עם כריסטינה ידעתי מה אני רוצה לשמוע ממנה כמעריצה. היא גם הייתה נהדרת בלהביע מה בדיוק היא בעצמה רוצה והייתה מוכנה לדבר איתי על הכול - מאיפה היא מבחינת מערכת היחסים שלה ועד לחוויה שלה בדה וויס. תהליך היצירה היה הדדי ונהניתי ממנו מאוד. הוא היה מעניין מבחינתי. אני אוהבת שהיא עושה משהו חדש ומיוחד מבלי לנטוש את מה שהופך אותה לכריסטינה אגילרה".
פרקס מתלהבת גם משיתוף הפעולה עם להקת חיים (HAIM), האחיות למשפחה ממוצא ישראלי, שלאחרונה כיכבו בסרט "ליקריץ פיצה" של פול תומאס אנדרסון. פרקס עבדה איתן על מספר רצועות באלבום Women In Music III שיצא בשנת 2020.
"היה לי קליק עם כל השלוש! היה משהו שאהבתי בכל אחות, בגלל שלכל אחת מהן יש תחומי עניין שונים. לאור אהבתן לסרטי דוקו ולמוזיקה והאהבה שהן רוחשות זו לזו, הבנתי שהייתי רוצה להיות חברה שלהן גם במציאות. גם ליטל מיקס היו מדהימות, החוויה איתן הייתה סופר-מגניבה. כשיש כל כך הרבה בנות עם אישיות שונה זו מזו, מאתגר ליצור משהו שכל אחת תוכל להתחבר אליו רגשית".
טווח הפעילות של פרקס מגוון, והיא לא עובדת רק עם נשים. בין היתר יצרה עם ג'ון לגנד וקאליד, היא אפילו עובדת עם להקות פופ קוריאני ואפילו תרמה את קולה למשחק הסימולציה "סימס 4".
אחרי שגילמת את דונה סאמר. יש לך מחשבות או רצונות לגבי מי שתשחק אותך בביוגרפיה עלייך?
"אין לי מושג, אבל אני מקווה שזאת תהיה בחורה כיפית".